סלינה (אי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
| סלינה, מבט מליפארי | |
| סלינה, מבט מליפארי | |
| קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
| ארכיפלג | האיים האיאוליים |
| שטח | 26.1 קמ"ר קמ"ר |
| אורך | {{#property:P2043}} |
| רוחב | {{#property:P2049}} |
| גובה מרבי | {{#property:P610}} |
| נתונים מדיניים | |
| אוכלוסייה | 2,598 |
| אזור זמן | UTC +1 |
|
(למפת איטליה רגילה) קובץ:Italy location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:391.73553719008%;">
| |
סלינה (באיטלקית: Salina) היא אי מקבוצת האיים האיאוליים מצפון לסיציליה, בדרום איטליה. היא האי השני בגודלו מאיי הארכיפלג[1]. בשנת 2000 הוכרזה כאתר מורשת לאומית של אונסק"ו[2].
גאוגרפיה עריכה
לפני כ-13,000 שנה היו באי הרי געש פעילים, ואדמת האי היא ממקור וולקני.
ההר הגבוה ביותר בקבוצת האיים נמצא באי וגובהו 962 מטר מעל פני הים.
- סנטה מרינה - ממוקמת באזור החוף המזרחי. זהו האזור המרכזי והמאוכלס ביותר באי.
- מלפה - ממוקמת בצפון האי.
- לני - ממוקמת בדרום מערב האי.
החי והצומח עריכה
באי קיימים מספר סוגים של לטאות, בין היתר לטאה איאוליית ולטאת החומה האיטלקית. באי נפוצות שני סוגים של שממיות - שממית הבתים ושממית החומות. עץ הערמון הנפוץ באזור פוסה דלה פלצ'י באי, הוא ביתו של הנמנמן האירופי.
בעלי הכנף הנפוצים באי הם עקב חורף, בז מצוי, עורב שחור, שחפים, בז חופים ועופות נודדים[4]
קישורים חיצוניים עריכה
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|סלינה]] בוויקישיתוף
- אתר למנויים בלבד משה גלעד, האיים האיאוליים: שבעת הסודות המופלאים של איטליה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2018
- האיים האיאוליים – טיול בין הרי געש, מסע אחר, דורון אראל
- סלינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)