גיליון אלקטרוני
פעולות נוספות
גיליון אלקטרוני (באנגלית: spreadsheet) הוא יישום מחשב לחישוב, ארגון, ניתוח ואחסון נתונים בצורה טבלאית. גיליונות אלקטרוניים פותחו כאנלוגיה ממוחשבת לגליונות עבודה חשבונאיים מנייר. כל תא עשוי להכיל נתונים מספריים או טקסטואליים, או תוצאות של נוסחאות המחשבות ומציגות ערך באופן אוטומטי המבוסס על תוכן של תאים אחרים. תוכנת גיליון אלקטרוני מודרנית יכולה לכלול גיליונות מרובים הפועלים יחד ויכולה להציג נתונים כטקסט ומספרים או בצורה גרפית.
אפיון תוכנה עריכה
צורתה החיצונית של התוכנה היא כדף חשבון טבלאי המורכב מיחידה אלמנטרית הנקראת "תא". התאים מסודרים בעמודות ושורות. רוב הגיליונות יוצרים מטריצה דו־ממדית, אך יש גם גיליונות אלקטרוניים המאחסנים את אינפורמציית התאים במבנה תלת־ממדי או רב־ממדי. לעיתים מייצגת האינפורמציה בתאים קשרים אל פעילויות ותוכנות אחרות.
הגיליון מכיל אלפי תאים, ושמו של כל אחד מהתאים נגזר מן השורה והעמודה שבהן הוא נמצא (אות ומספר). הגיליון מאפשר פעילות עם ערכים מספריים רבים לצורך חישוב, תכנון, ניסוי והצגה של עיבודי נתונים. יתרונו העיקרי של גיליון אלקטרוני הוא בביצוע של מספר רב של חישובים מקביליים על נתונים רבים. ניתן להציב בו מספרים ולבצע פעילויות בצורה חוזרת, תוך כדי ניסוי וטעייה. כמו כן יש לגיליון יכולת להציג את הנתונים ואת החישובים בצורות גרפיות מגוונות.
הגיליון האלקטרוני, המאופיין בידידותיות בשימוש, בגמישות רבה ובפתיחותו, יכול להשתלב בענפים רבים, כמו כלכלה, חשבונאות, סטטיסטיקה וניהול. מאחר שמלבד ביצוע פונקציות חשבון ומתמטיות בסיסיות, גיליונות אלקטרוניים מודרניים מספקים פונקציות מובנות לפעולות חשבונאיות פיננסיות וסטטיסטיות נפוצות. חישובים כגון: ערך נוכחי נקי, סטיית תקן או חישוב רגרסיה, הניתנים להחלה על נתונים טבלאיים באמצעות פונקציה מתוכנתת מראש בנוסחה. תוכנות גיליון אלקטרוני מספקות גם יכולות של חישוב הסתברות מותנית, פונקציות להמרה בין טקסט למספרים ופונקציות הפועלות על מחרוזות טקסט.
היסטוריה עריכה
הגיליון האלקטרוני הראשון היה "VisiCalc", שפותח ויצא לאור ב־1979 על ידי דן בריקלין ובוב פרנקסטון עבור המחשב הביתי Apple II. תוכנה זו הראתה לראשונה כי למחשבים הביתיים יש משמעות עסקית מעבר למשחקים[1]. יש סברה כי אפליקציה זו היא אשר שכנעה את אנשי IBM כי למחשב הביתי יכול להיות שימוש עסקי, ושימש כזרז לכניסתה לשוק המחשבים האישיים[2]. באותה עת תוכנה נחשבה לאוסף פעולות מתמטיות ורשויות הפטנטים סירבו לרוב להעניק פטנט עבורה, וכך החלו לקום ל"VisiCalc" מתחרים רבים. עם השקת המחשב האישי ה-IBM PC בשנת 1981, פותחה לו גם גרסה של "VisiCalc" שזכתה להצלחה ומכרה כ-300 אלף עותקים תוך שישה חודשים[3]. ביוני 1983 השיקה חברת התוכנה לוטוס את "לוטוס 1-2-3", שהייתה מתקמדת יותר וקלה לשימוש. התוכנה זכתה להצלחה רבה, הייתה תוך זמן קצר למובילת השוק ואף סייע להגדלת המכירות של ה-IBM PC וותואמיו[4][5].
בשנת 1982 הושק הגיליון האלקטרוני הראשון של חברת מיקרוסופט, ה־MultiPlan, שיצא בגרסאות למחשבי IBM ותואמיו ולמחשבי אפל. ב-1984 הושקה גרסה של Multiplan עבור מקינטוש, לראשונה עם ממשק משתמש גרפי[6] ב 1985 השיקו מיקרוסופט ואפל במשותף את הגרסה הראשונה לגיליון האלקטרוני Excel עבור מקינטוש, במסיבת עיתונאים משותפת של סטיב ג'ובס וביל גייטס בניו יורק[7].
בשנת 1984 חברת התוכנה "אשטון טייט" (Ashton-Tate) השיקה גיליון אלקטרוני, כחלק מחבילת יישומים משרדיים בשם "Framework". "אשטון טייט" הייתה חברת תוכנה שכבר מכרה בהצלחה מסד נתונים בשם dBASE והמוצר שלה החל להתחרות בהצלחה במובילת השוק "לוטוס 1-2-3"[8].
בשנת 1988 הושק גיליון אלקטרוני נפוץ נוסף - "Quattro Pro" של חברת "בורלנד"[9].
במקביל לגיליונות אלו, יצאו לשוק גיליונות אלקטרוניים רבים נוספים, חלקם בחינם, או ברישיון "שותפה" (Shareware). בישראל, חברת סיבית פיתחה גיליון עבודה אלקטרוני כחלק מחבילת קלבו PC.
"Excel" זכתה להצלחה רבה החל מגרסה 3 עבור מערכת ההפעלה Microsoft Windows, שנכנסה לשימוש ב-1991, כללה שיפורים רבים וממשק משתמש גרפי[10], והיא החליפה תוך שנים ספורות את תוכנת "לוטוס 1-2-3" כמובילת שוק הגיליונות האלקטרוניים[11]. גרסה בעברית שלה הושקה בתחילת 1993[12]. בסופו של דבר שולבה כחלק מחבילת "מיקרוסופט אופיס", שהייתה לחבילת היישומים המשרדיים הנפוצה בעולם[7]; ועד השקת גוגל שיטס, ב-2006, הייתה בעלת נתח שוק של מעל כ-90%[13].
בשנת 1999 רכשה חברת סאן מיקרוסיסטמס את חבילת היישומים המשרדיים "סטאר אופיס", לימים "אופן אופיס", שניסתה להתחרות בחבילת "מיקרוסופט אופיס" וכללה את הגיליון האלקטרוני Calc[14], תחילה הפיצה את החבילה בחינם[15], ואחר כך בתשלום[16]. בהמשך, לאחר שעברה לבעלות חברת אורקל הפכה לפרויקט קוד פתוח שבסוף 2010 פוצל לפרויקט נוסף בשם "ליברה אופיס"[17]. חברת IBM גם השיקה ב-2007 גרסה חינמית של "אופן אופיס", בשם "לוטוס סימפוני" (Lotus Symphony), אך לאחר כשלוש שנים הפסיקה את פיתוחו ותרמה את הקוד לפרויקט "אופן אופיס"[18].
קישורים חיצוניים עריכה
- גיליון אלקטרוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ John Naughton, Why a simple spreadsheet spread like wildfire, The Guardian, January 3, 2016 (באנגלית)
- ^ Tim Bajarin, The Application That Birthed The IBM PC, Forbes (ב־English)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אהוד שור, אחת-שתיים-שלוש - לא משחק ילדים, כותרת ראשית, 7 בדצמבר 1988
- ^ טל שחף, פיסות פ.סי - הקרב על הגיליון, מעריב, 19 בספטמבר 1989
- ^ טד גדיש, מקינטוש לכל מי שפחד, העיר, 31 באוגוסט 1984
- ^ 1 2 האקונומיסט, אקסל בת 40 – אל תמהרו להספיד אותה, באתר TheMarker, 26 באוקטובר 2024
- ^ טד גדיש, מחשבים - הקרב על האריזה, העיר, 26 באוקטובר 1984
- ^ טל שחף, בתוך שלושה חודשים עתידה החברה להציג שם חדש: קווטרו. זה גיליון אלקטרוני נוסח לוטוס, שיתן למשתמשים את כל מה שלוטוס הזניחה, מעריב, 24 בנובמבר 1987
- ^ אייל פייפל, מגזינים בעולם: אקסל 3.0 ־ תוכנת הגיליון האלקטרוני הטובה ביותר, חדשות, 14 בינואר 1992
- ^ אביבה רוזן, הפיתוח הצליח, המוצר מת, באתר גלובס, 9 ביוני 1999
- ^ מיקרוסופט נכנסת לעברית בגדול, Excel ,הגליון האלקטרוני, עכשיו מימין לשמאל, חדשות, 16 באפריל 1993
- ^ עפרה שלו, גוגל בצעד נוסף המערער על הדומיננטיות של אופיס: תשיק היום גיליון אלקטרוני בסגנון אקסל, באתר TheMarker, 6 ביוני 2006
- ^ איי אונליין, סאן רוכשת חברה גרמנית עם מוצר מתחרה באופיס של מיקרוסופט, באתר TheMarker, 21 באוגוסט 1999
איי אונליין, יותר מחצי מיליון איש הורידו התוכנה של סאן המתחרה באופיס, באתר TheMarker, 16 בספטמבר 1999 - ^ שירות פייננשל טיימס, סאן מציעה תוכנה משרדית בחינם באינטרנט, באתר גלובס, 1 בספטמבר 1999
- ^ יובל דרור, חברת סאן תגבה תשלום תמורת שימוש בחבילת התוכנות המשרדיות סטאר-אופיס, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002
- ^ מיטל רוזנבוים, פרויקט אופן אופיס מתפצל ומתרחק מאורקל, באתר TheMarker, 28 בספטמבר 2010
- ^ IBM מציבה אלטרנטיווה למיקרוסופט: משיקה חבילת תוכנות משרדיות חינמית, באתר TheMarker, 18 בספטמבר 2007