Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קרב אל-קורנה (1914)

קואורדינטות: Coordinates: חסר קו רוחב
 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־21:08, 5 בספטמבר 2025 מאת imported>Kajmer05
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קרב אל-קורנה
מפת הקרב בדרום מזרח עיראק
מפת הקרב בדרום מזרח עיראק
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 3 בדצמבר 19149 בדצמבר 1914 (7 ימים)
קרב לפני קרב בצרה
קרב אחרי קרב עמארה
מקום אל-קורנה (אנ')
קואורדינטות


Coordinates: חסר קו רוחב
 {{#coordinates:||type:city|||||| |primary |name=

}}
תוצאה ניצחון בריטי
שינויים בטריטוריות כיבוש אל-קורנה בידי הבריטים
הצדדים הלוחמים
מפקדים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת צ'ארלס ארווין פריי
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ג'ון ניקסון

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית קולונל סובחי ביי
האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית לוטננט קולונל סולימאן אסקרי ביי

אבדות

29 חללים, 252 פצועים

150 חללים, 300 פצועים, 1,045 שבויים

<mapframe align="center" height="250" width="250" zoom="8">[]</mapframe>
קובץ:British and Indian machine gunners with a Vickers machine gun, Lewis gun and range-finder, 1917.jpg
מקלענים הודים ובריטים (כנראה מהדיוויזיה השביעית "מירוט") במערכה על מסופוטמיה כשבידיהם המקלעים ויקרס ולואיס

קרב אל-קורנה נערך בדרום מזרח עיראק בין 3 ל-9 בדצמבר 1914 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים לאחר שחצו את נהר החידקל, כיתרו את הכוחות הטורקים שהתבצרו בעיר ושבו את כל חייליו.

רקע עריכה

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה שלטו העות'מאנים במסופוטמיה מזה כ-400 שנה. שלטון זה היה רופף והשלטון המרכזי באיסטנבול התבסס על נציגים מקומיים להם הוענקה סמכות בתמורה לשתוף פעולה.

מנגד שלטו הבריטים במתקני הפקה וייצור נפט בפרס דרך חברת הנפט האנגלו-איראנית וראו במפרץ הפרסי גזרה אסטרגית בו יש לשמור את מתקני היצור וקווי ההולכה בכל מחיר.

עם פרוץ המלחמה, בספטמבר 1914, התייצבו הבריטים והטורקים משני עברי המתרס ומשום כך מיהרו הבריטים לשלוח כוחות להגן על מתקני הנפט בנמל הנפט באבאדאן.

על אל-קורנה עריכה

העיר אל-קורנה (אנ') נבנתה בנקודת המפגש של הנהרות פרת וחידקל. מיקום זה מגן על העיר מתקיפה מכוון מזרח ומדרום והוא בא לידי ביטוי במהלכי כיבוש העיר.

הכוחות המעורבים עריכה

הכוחות הבריטים עריכה

עיקר הכח הבריטי התבסס על כח D של חיל המשלוח ההודי (IEFD) בפיקודו של לוטננט גנרל ג'ון ניקסון כשבתור כח החלוץ שימשה הדיוויזיה ה-6 של פונה בפיקודו של לוטננט גנרל ארתור ברט.

לקרב אל-קורנה הקצה הפיקוד הבריטי 2 בטליונים מתוך הדיוויזיה ה-6[1], יחידה מתוך רגימנט "נורפוק" וספינות מלחמה ששייטו בנהר הפרת.

הכוחות העות'מאנים עריכה

הכח הטורקי שהגן על עיראק, עד המלחמה, היה הארמייה ה-4 שכללה שני קורפוסים:

  • הקורפוס ה-12 שכלל את דיוויזיות ה-35 וה-36 ונפרס באזור מוסול.
  • הקורפוס ה-13 שכלל את דיוויזיות ה-37 וה-38 שנפרס באזור בגדד.

עם פרוץ המלחמה נשלח הקורפוס ה-12 למערכה בארץ ישראל והדיוויזיה ה-37 של הקורפוס ה-13 נשלחה למערכה בקווקז כך שהכח היחיד שנשאר להגן על עיראק הייתה הדיוויזיה ה-38 בפיקודו של לוטננט קולונל סולימאן אסקרי ביי[2].

מהלכים מקדימים עריכה

הקרבות בזירה זו החלו ב-6 בנובמבר 1914 כשהכוחות הבריטים הפגיזו את העיר פאו, שבשפך נהר פרת והנחיתו שם את כוחות הדיוויזיה ה-6. התנגדות חלשה של כ-350 חיילים טורקים איפשרה לבריטים להתקדם לאורך הנהר אל פנים הארץ ולכבוש, בעקבות קרב בצרה, את העיר עד 21 בנובמבר. עם סיום כיבוש בצרה נסוגו הכוחות הטורקיים במעלה הפרת כשהכוחות הבריטים נעים בעקבותיהם לכוון אל-קורנה, צפונית מערבית לבצרה.

במקביל למאמץ העיקרי הבריטי לאורך נהר הפרת תקפו כוחות כוויתים, שהיו בני ברית של הבריטים, מוצבים טורקים לאורך הגבול בין כווית ועיראק דבר שהביא לריתוק כוחות טורקים בגזרה זו.

מהלך הקרבות עריכה

קרבות 3 בדצמבר עריכה

קרב אל-קורנה החל ב-3 בדצמבר כשספינות המלחמה הבריטיות הפגיזו את המוצבים הטורקיים וריתקו את הכוחות בטורקים לעמדותיהם. במקביל התקדם הכח הרגלי צפונה במטרה לחצות את נהר הפרת ולתקוף את אל קורנה אולם חציית הנהר נכשלה והכוחות נסוגו.

קרבות 6 בדצמבר עריכה

בעקבות כישלון הקרב ב-3 בדצמבר תוגברו הכוחות הבריטים על ידי שאר היחידות של רגימנט "נורפוק" וכן סוללת תותחי הרים. הקרב חודש ב-6 בדצמבר לפי המתווה המקורי ובתחילתו המשיכו הכוחות לצלוח את הפרת. ב-8 בדצמבר נשלחו חלק מהכוחות יותר צפונה שם איתרו נקודת צליחה על הר החידקל. פעולה זו הביאה את הבריטים לעורפם של הטורקים ולניתוק דרך נסיגתם. לאור חוסר התוחלת בהמשך ההגנה על העיר נכנעו הטורקים לבריטים ב-9 בדצמבר.

תוצאות הקרב עריכה

  • הצד הבריטי: 29 חללים, 252 פצועים.
  • הצד הטורקי: 150 חללים, 300 פצועים, 1045 שבויים. בין השבויים היו גם מפקדי חיל המצב הטורקים ובראשם קולונל סובחי ביי.

לקריאה נוספת עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קרב אל-קורנה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ היו אלו רובאי "וולסלי" ה-104 והרגלים הקלים של "מהארטה" ה-110
  2. ^ צמצום כוחות הצבא הטורקי במסופוטמיה נבע מהחשיבות הנמוכה שייחס הפיקוד הטורקי לאזור זה