גטצ'ינה (נפה)
פעולות נוספות
| מדינה | רוסיה רוסיה |
|---|---|
| אובלסטי | מחוז לנינגרד מחוז לנינגרד |
| ערים בנפה | גטצ'ינה, קומונאר |
| בירת הנפה | קובץ:Coat of Arms of Gatchina (v. 1).svg גטצ'ינה |
| שפה רשמית | רוסית |
| תאריך ייסוד | ספטמבר 1927 |
| שטח | 2,891.81[1] קמ"ר |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +3 |
| Radm.Gtn.ru | |
|
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
.svg){kind=link}
.svg){kind=link}
נפת גָּטְצִ'ינָה הוא מחוז משנה בחלק המרכזי של מחוז לנינגרד. המרכז האדמיניסטרטיבי הוא העיר גטצ'ינה, ומכאן שמה של הנפה.
היסטוריה עריכה
הנפה הוקמה בספטמבר 1927, במקום חבל גטצ'ינה, שנוצר בנובמבר 1922 ושמו שונה בשנת 1923 למחוז טרוצקי (פטרוגרד לשעבר).
מלחמת העולם השנייה עריכה
תושבי האזור למדו על תחילתה של המלחמה הפטריוטית הגדולה לאחר השעה 12 בצהריים ב-22 ביוני 1941. כבר באותו יום החלו המתנדבים הראשונים להגיע לשני משרדי הגיוס הצבאיים שהיו באזור. ב-28 ביוני הוחלט על גיוס האוכלוסייה לעבוד על הקמת אזור מבוצר כהגנה מפלישה.
ההפצצות הראשונות של התעופה הגרמנית בשטח הנפה בוצעו ב-5 ביולי. ב-15 באוגוסט החל פינוי הרכוש החקלאי לאזור וולוגדה, למחרת הועלתה הכוננות האזורית והמתקפה הגרמנית באזור החלה מדרום וממערב. בסוף אוגוסט קרבות כבר התנהלו בסביבתה הקרובה של מרכז האזור - העיר גטצ'ינה. בתחילת ספטמבר נכבשו יישובים גדולים עם תחנות רכבת - סיברסקי וויריצה. ב-13 בספטמבר נכבשה גטצ'ינה, וב-15 בספטמבר נכבשה הנפה לחלוטין על ידי חיילים גרמנים המורכבים מארמייה ה-18 וארמיית הטנקים הרביעית. המטה של מפקד ארמייה 18, הגנרל גאורג לינדמן היה ממוקם בכפר סיברסקי.
במהלך הכיבוש שטחו של האזור היה תחת ממשל צבאי. תוכנן לכלול אותו יחד עם שטחים כבושים אחרים של רייכסקומיסריאט מוסקוביה. רשת מחנות ריכוז נוצרה בשטח הנפה, המרכזי שבהם היה מחנה "דולאג-154", שהיה ממוקם בגטצ'ינה (שנקראה אז קרסנוגווארדייסק). ב-21 בספטמבר 1943 הוציאו הרשויות הגרמניות צו לפנות את האוכלוסייה הכפרית אל גרמניה, אוסטריה והמדינות הבלטיות.
שחרור האזור החל ב-20 בינואר 1944. שלושה ימים לאחר מכן, ב-23 בינואר, על פי צו ממשלת ברית המועצות שונה שם העיר קרסנוגווארדייסק לגטצ'ינה, ונפץ קרסנוגווארדייסקי הפכה לנפת גטצ'ינה. גטצ'ינה שוחררה לאחר שלושה ימים של לחימה עזה ב-26 בינואר, והיישובים האחרונים באזור שוחררו ב-3 בפברואר.
לאחר המלחמה עריכה
מיד לאחר השחרור החל האזור להתאושש - חוות קולקטיביות החלו לעבוד, בתי הספר נפתחו והפיתוח גדל.[2][3]
לאחר המלחמה בוצע שיקום מאסיבי של האזור כולו, שנמשך עד התפרקות ברית המועצות.
מ-1996 עד 2001, ראש הנפה היה אנטולי לדובסקיך ובשנים 2001–2005 - אלכסנדר סודאילנן.
תחבורה עריכה
מוקד התחבורה העיקרי של האזור הוא העיר גטצ'ינה.
שדה התעופה סיבוריצי ממוקם בכפר ניקולסקוי ומועדון התעופה ROSTO פועל בתחומו. יש שדה תעופה צבאי סגור בסיברסקי.
נמל התעופה הבינלאומי פולקובו ממוקם במרחק 18 ק"מ מהגבול הצפוני של הנפה.
הסעות הנוסעים באוטובוסים מתבצעות בעיקר על ידי החברות הבאות: Trans-Balt, Piteravto Gatchinamarshrutavto ועוד. המותגים העיקריים של האוטובוסים הם PAZ, GolAZ ו-LiAZ. מפעילת התחבורה הציבורית היא חברת "שירות לארגון הסעות אוטובוסים לנוסעים" (Служба организации пассажирских автобусных перевозок).
האורך הכולל של הכבישים המהירים הנפה הוא 107 ק"מ של כבישים פדרליים, 693 ק"מ כבישים אזוריים ו-1,135 ק"מ של דרכים עירוניות.
כלכלה עריכה
התעשייה והחקלאות מפותחים מאוד בנפה, כאשר מרכזי התעשייה העיקריים הם הערים - גטצ'ינה וקומונאר (המהווה מרכז תעשיית הנייר).
בגטצ'ינה פועלים מפעלים תעשייתיים מגוונים. מפעלים גדולים להנדסת מכונות כמו "מפעל קריסו", "מפעל בורבסטניק", "אלקטרוניסטנדרט" ו"מפעל גטצ'ינה לייצור ציוד ניסיוני". בנוסף פועלים בה חברות לייצור רהיטים, ציוד קמפינג, קרניז ופירוטכניקה. תעשיית המזון מיוצגת על ידי חברות כגון Galaktika, Bodegas Valdepablo-Neva ועוד.
בשנת 2007 נשלחו סחורות בייצור עצמי בשווי של יותר מ-27 מיליארד רובל, כלומר 22.5% יותר מאשר בשנת 2006.[4]
תיירות עריכה
מרכז התיירות הראשי של האזור הוא העיר גטצ'ינה.
אטרקציות תיירותיות עריכה
בכפר רוז'דסטוונו יש אחוזת מוזיאון של ולדימיר נבוקוב בשם "רוז'דסטוונו", ובכפר סיברסקי ממוקם מוזיאון היסטורי.
בשנת 2007 ביקרו בנפת גאצ'ינה 163,350 תיירים, מתוכם 24,300 זרים.[5]
יש 7 סוכנויות נסיעות, מספר מלונות בגטצ'ינה ומלון בנובי סבט לתיירים.
בשנת 1990, מספר מונומנטים היסטוריים ותרבותיים של הנפה נכללו ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו[6] ובנפה יש 26 אחוזות היסטוריות מהמאה ה-19.[7]
ישנם גם מוזיאונים הקשורים לאלכסנדר פושקין בכפר וירה, בכפר קוברינו ואחוזת "סווידה" ששימשה את אברם גניבל.
שלטון מקומי עריכה
הגוף המייצג של השלטון העצמי המקומי הוא מועצת הצירים. הכוללת 2 נציגים מכל יישוב בנפה: ראש היישוב ואחד הצירים שנבחרו על ידי מועצת צירי היישוב. בראש מועצת הצירים עומד ראש הנפה, שנבחר על ידי המועצה. בשנת 2019 נבחר לראש הנפה ויטלי אנדרייביץ' פילוננקו (מטעם רוסיה המאוחדת).
הגוף המבצע של השלטון העצמי המקומי הוא הממשלה. ראש ממשלת הנפה מתמנה על ידי מועצת הצירים מבין מועמדים שנבחרו על ידי ועדה מיוחדת, שחבריה ממונים על ידי מועצת צירי המחוז באישור מושל מחוז לנינגרד.
חינוך ומדע עריכה
בעיר הגדולה בנפה, גטצ'ינה, ממוקם המכון לפיזיקה גרעינית של פטרבורג על שם ב.פ. קונסטנטינוב. ובעיר בלוגורקה ממוקם מכון המחקר הצפון-מערבי להורטיקולטורה.
קישורים חיצוניים עריכה
- (ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Ленинградская область. Общая площадь земель муниципального образования
- ^ Гатчинский район в 1941—1945 годах. Краткая хроника
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(הקישור אינו פעיל)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Всемирное наследие ЮНЕСКО
- ^ Официальный сайт Гатчинского района. Туризм
| מחוז לנינגרד | ||
|---|---|---|
| מרכז אדמיניסטרטיבי | גטצ'ינה | קובץ:Coat of arms of Leningrad Oblast.svg קובץ:Flag of Leningrad Oblast.svg |
| ערים | אוטראדנויה • איוואנגורוד • בוקסיטוגורסק • גטצ'ינה • וולוסובו • וולחוב • ויבורג • ויסוצק • וסוולוז'סק • טוסנו • טיחווין • לוגה • לודיינויה פולה • לומונוסוב • ליובאן • מורינו •נוביה לדוגה • ניקולסקויה • סבטוגורסק • סוסנובי בור • סיאסטרוי • סלאנצי • סרטולובו • פודפורוז'יה • פיקאליובו • פריאוזרסק • פרימורסק • קאמנוגורסק • קומונר • קינגיספ • קירובסק • קירישי • שליסלבורג | |
| מחוזות משנה | בוקסיטוגורסק • גטצ'ינה • ויבורג • וולוסובו • וולחוב • וסוולוז'סק • טוסנו • טיחווין • לוגה • לודיינויה פולה • לומונוסוב • סוסנובי בור • סלאנצי • פריאוזרסק • פרימורסק • קאמנוגורסק • קומונר • קינגיספ • קירובסק • קירישי | |
| מושלים | אלכסנדר בליאקוב • ואדים גוסטוב • ולרי סרדיוקוב • אלכסנדר דרוזדנקו | |
| שונות | סמל • דגל • חלוקה מנהלית • האספה המחוקקת • הממשלה | |
