אורוסטוני
פעולות נוספות
| המרתף הישן | |
| מדינה | הונגריה הונגריה |
|---|---|
| חבל | מערב טרנסדנוביה |
| מחוז | זאלה זאלה |
| נפה | נפת נג'קניז'ה |
| שטח | 18.45 קמ"ר |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.orosztony.hu/ | |
|
(למפת הונגריה רגילה) קובץ:Hungary location map.svg<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:1478.7878787879%;">
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
אורוסטוני (בהונגרית: Orosztony) הוא כפר במחוז זאלה, בנפת נג'קניז'ה, בהרי זאלה, באזור רכס זאלאפאט.
מיקום עריכה
זהו יישוב קטן של כ-400 תושבים במחוז זאלה, מערבית לזלסבאר ונג'ראדה, בסמוך לקרצ'ני. הוא ממוקם לאורך כביש 7525, המחבר את אזור הבלטון-הקטן עם עמק תעלת הפרינציפאלי, המחבר בין כבישים 7522 ו- 7527; הכביש עובר דרך פלשהאורוסטוני.
היסטוריה עריכה
הממצאים המוקדמים ביותר מתוארכים לתקופת ארפאד, כאשר חלק מאורוסטוני היה בבעלות משפחת בוּזַאד-הַהוּת. האזכור הראשון בכתבים הוא משנת 1251, כאשר הוא כתוב בצורה של וְרוּצטְוּן. זה ממצא לא ברור, והוא כנראה שם התיישבות סלאבית. בימי הביניים, היישוב היה צמיתות של המנזר זאלהוואר והיה מורכב משלושה יישובים נפרדים.
פרנסת אוכלוסיית הכפר הובטחה תמיד על ידי הייצור החקלאי. תרבות גידול בעלי החיים המתקדמת שלה הייתה ידועה מעבר למחוז, והשכבה התעשייתית נוצרה רק כדי לשרת את הייצור החקלאי.
לפני 1945 ובשנים שלאחר מכן, אורוסטוני היה מקום מושבו של משרד הנוטריון המחוזי. בגבולותיה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הוקמו שני קואופרטיבים חקלאיים, אשר לאחר מכן התמזגו. תקופת הזוהר של היישוב היה בשנות החמישים והשישים. אוכלוסייתה עברה אז את 1,200 התושבים. בשנת 1970 סופח הכפר לגלשה.
שתי עמותות ממלאות תפקיד בחיים האזרחיים של אורוסטוני:
- ארגון הכבאים המתנדבים, הפועל מאז 1889
- איגוד הספורט, שנוסד בשנת 1991
לא ידוע על יישוב יהודי במקום וכנראה התיישבו בכפר משפחות בודדות בלבד.
אתרים בעלי חשיבות עריכה
- מצפון לכפר נמצא אזור גידול היין המפורסם פוגאניוואר.
- פארק הזיכרון מציין את שנת האלפיים לנצרות ואלף שנה להקמת המדינה ההונגרית.
- את הכפר חוצה מסלול ההליכה הכחול הלאומי.
- המבנה המונומנטלי של הכפר הוא פסל השילוש הקדוש.
ילידי המקום עריכה
- מנו קרטס (בהונגרית: Kertész Manó, נולד בשם קוהן (כהן) בכפר, 1881 – בודפשט, 1942) היה בלשן ולשונאי יהודי-הונגרי לשפות פינו-אוגריות, דוקטור לפילוסופיה ובעל תעודת הוראה לבתי ספר תיכוניים.
