Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

Don't Let Me Down (שיר של הביטלס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־21:00, 30 בדצמבר 2025 מאת imported>Idoiz (נכתב – מארק לואיסון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
"Don't Let Me Down"
קובץ:Don't Let Me Down Cover.jpg
סינגל בביצוע הביטלס בהשתתפות בילי פרסטון
יצא לאור

11 באפריל 1969 (בריטניה)

5 במאי 1969 (ארצות הברית)
תאריך הקלטה 28 בינואר 1969
מקום הקלטה Apple, לונדון
סוגה רוק, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, בלו-אייד סול
איי-סייד Get Back
אורך 3:35
חברת תקליטים אפל רקורדס
כתיבה לנון-מקרטני
הפקה גלין ג'ונס, ג'ורג' מרטין
כרונולוגיית סינגלים של הביטלס
"Hey Jude"
(1968)
"Get Back" / "Don't Let Me Down"
(1969)
"The Ballad of John and Yoko"
(1969)
כרונולוגיית סינגלים של בילי פרסטון
"Hey Brother"
(1968)
"Get Back" / "Don't Let Me Down"
(1969)
"That's the Way God Planned It"
(1969)

Don't Let Me Downעברית: אל תאכזבי אותי) הוא שיר של להקת הרוק הבריטית הביטלס, שהוקלט בשנת 1969 במהלך הסשנים ל-Let It Be. הוא נכתב על ידי ג'ון לנון וניתן קרדיט ללנון-מקרטני. הלהקה הקליטה את השיר עם בילי פרסטון. השיר יצא כסינגל יחד עם "Get Back", אך המפיק פיל ספקטור לא כלל את השיר ב-Let It Be. עם זאת, בסופו של דבר הוא נכלל באלבום Let It Be... Naked.

כתיבה עריכה

השיר נכתב על ידי ג'ון לנון כשיר אהבה מיוסרת ליוקו אונו[1]. פול מקרטני תיאר אותו כ”תחינה אמיתית”, כאשר לנון אומר לאונו, ”אני באמת חוצה קו [בשיר] הזה. אני באמת רק נותן לפגיעות שלי להיראות, אז אסור לך לאכזב אותי”.[2]

הקלטה ושחרור עריכה

הוקלטו גרסאות רבות לשיר בימי הקלטת האלבום "Let It Be". הגרסה שהוקלטה ב-28 בינואר 1969 יצאה כבי-סייד לסינגל "Get Back" שהוקלט באותו היום. "Get Back" הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 ו-"Don't Let Me Down" הגיע למקום ה-35. לאחר בחינה מחדש פיל ספקטור השמיט את הסינגל מהאלבום ובמקומו נכנס "Across the Universe".

הביטלס ביצעו את השיר "Don't Let Me Down" פעמיים במהלך הופעת הגג שלהם ב-30 בינואר 1969, וההופעה הראשונה נכללה בסרט Let It Be בבימויו של מייקל לינדזי-הוג. בנובמבר 2003 יצאה עריכה מורכבת של שתי גרסאות הגג ב-Let It Be... Naked. הגרסאות נראו בסרט The Beatles: Get Back - The Rooftop Concert משנת 2022 ומופיעות באלבום ההופעה.

גרסת הבי-סייד של השיר נכללה באוספי הביטלס Hey Jude, 1967-1970, Past Masters Volume Two ו-Mono Masters. אותה הקלטה מופיעה גם בפסקול הסרט התיעודי משנת 1988, דמיין.

גרסאות כיסוי עריכה

השיר הוא אחד משיריה המפורסמים ביותר של הלהקה וזכה לגרסאות כיסוי רבות, בהן:

מבצעים עריכה

שום זיכוי של מפיק רשמי לא נכלל בגין ההופעה הבודדת בגלל "התפקידים המבולבלים של ג'ורג' מרטין וגלין ג'ונס"[4]. עם זאת, תווי האוסף בין השנים 1967-1970 זיכו את מרטין כמפיק השיר.

מצעדים עריכה

מצעדי כל הזמנים
ארגון שם מיקום
כאן 88 מצעד שירי הביטלס של כאן 88 33[5]

לקריאה נוספת עריכה

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Sheff 2000, p. 204.
  2. ^ Miles 1997, pp. 535–536.
  3. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  4. ^ Lewisohn 1988, p. 172.
  5. ^ מצעד שירי הביטלס של כאן 88