Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

היינריך מאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־18:01, 1 בדצמבר 2024 מאת imported>עמית אבידן (←שנותיו האחרונות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
היינריך מאן
היינריך מאן ב-1906
היינריך מאן ב-1906
לידה ליבק, הקיסרות הגרמנית
שם לידה Luiz (Ludwig) Heinrich Mann

היינריך מאן (בגרמנית: Heinrich Mann‏; 27 במרץ 1871 – 12 במרץ 1950) היה סופר ומחזאי גרמני, אחיו הבכור של הסופר תומאס מאן. נמנה עם הדמויות הבולטות באסכולת "התכליתיות החדשה" (Neue Sachlichkeit). כסופר היה מחויב חברתית, ויצירותיו הידועות ביותר הן התקפות על מבנה החברה הגרמנית תחת הקיסר וילהלם השני.

ביוגרפיה עריכה

מאן נולד בעיר הנמל ההנזיאטית ליבק, בן בכור לסנאטור תומאס יוהאן היינריך מאן, סוחר תבואה משגשג ושר האוצר של העיר החופשית ליבק, מדינה במסגרת האימפריה הגרמנית. אמו הייתה יוליה (ז'וליה) ברוהנס דה סילבה, ילידת ברזיל, ממוצא גרמני-פורטוגזי ובעלת שורשים אינדיאנים מברזיל. לאחר מות אביו עברה המשפחה למינכן, שם, ב-1891, התחיל היינריך מאן קריירה כסופר פרילנסר, עצמאי מבחינה כלכלית. הוא חי אחר כך בברלין, ובילה תקופות ארוכות מחוץ לגרמניה, במיוחד בצרפת.

מאן היה סוציאליסט ודמוקרט בהשקפותיו, ותקף בחריפות את המעמד הבינוני-הגבוה, את המיליטריזם ואת הנאציזם. לאחר עליית הנאצים לשלטון גלה מגרמניה. ספריו הועלו באש בשריפת הספרים ב-10 במאי 1933 ביחד עם אלו של אחיו תומאס[1][2]. בספטמבר 1933 נשללה אזרחותו הגרמנית[3].

שנותיו האחרונות עריכה

בצרפת היה היינריך מאן פעיל בסביבת הפליטים הגרמנים האנטי-נאצים והשתתף בחוג "לוטציה" ששאף להקמת תנועה אנטי-נאצית בשם "החזית העממית גרמנית". ב-2 בפברואר 1936 נבחר ליושב ראש לשם כבוד של החוג. באותה תקופה כתב בעיתונים הגרמנים בגולה "די ולטביהנה", "פאריזר טאגבלאט" ובעיתון הצרפתי "דפש דה טולוז". כן פרסם ופירש את "דפים נצחיים" של פרידריך ניטשה.

אחרי התבוסה הצרפתית מול גרמניה הנאצית ביוני 1940, נמלט לארצות הברית דרך ספרד ופורטוגל.

בשנות ה-30 ובהיותו בגלות בארצות הברית, ירדה הפופולריות של כתביו. עם זאת, בימי גלותו בצרפת, כתב את שני הרומנים ההיסטוריים על חייו ופעלו של המלך אנרי הרביעי שכללו רמזים על התפתחות העוינות בין גרמניה לצרפת: "Die Jugend des Königs Henri Quatre" ("נעורי המלך אנרי הרביעי") ו-"Die Vollendung des Königs Henri Quatre" ("בגרותו של המלך אנרי הרביעי"), ספרים שזכו לשבחי אחיו תומאס שהעלה על נס את "הפאר והדינמיות של אמנותו".

אשתו השנייה, נלי (1944-1898) התאבדה בשנת 1944 בלוס אנג'לס. היינריך מאן נפטר בסנטה מוניקה, קליפורניה ב-11 במרץ 1950, שישה עשר יום לפני יום הולדתו ה-79. במותו היה בודד וחסר אמצעים. בשבועות שקדמו למותו תכנן נסיעה לברלין המזרחית, כדי להיכנס לתפקיד יושב ראש האקדמיה לאמנויות בגרמניה המזרחית. אפרו הועבר לקבורה בגרמניה המזרחית ונקבר בקבר כבוד בבית הקברות דורותיאנשטאדט בברלין.

מספריו בעברית עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: היינריך מאן

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ספרים לשריפה בברלין, דבר, 3 במאי 1933
  2. ^ על הסופרים השרופים בגרמניה, דואר היום, 11 באוגוסט 1933
  3. ^ רשימת משוללי האזרחות בגרמניה, דבר, 6 בספטמבר 1933
קובץ:Quill and ink.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סופרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=היינריך_מאן&oldid=68380"