Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ראובן ברקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־08:17, 4 בפברואר 2026 מאת ~2025-38897-73 (שיחה) (עדכון קישור לארכיון האישי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ראובן ברקת
ראובן ברקת, 1966
ראובן ברקת, 1966
לידה 25 באוקטובר 1906
ו' בחשוון ה'תרס"ז
טבריג, האימפריה הרוסית
פטירה 5 באפריל 1972 (בגיל 65)
כ"א בניסן ה'תשל"ב
ירושלים, ישראל
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תאריך עלייה 1926
שם לידה ראובן בורשטיין
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה מפא"י, מפלגת העבודה הישראלית
סיעה המערך הראשון, העבודה, המערך
השקפה דתית יהדות
יושב הראש ה-4 של הכנסת
17 בנובמבר 1969 – 5 באפריל 1972
(שנתיים ו־4 חודשים)
כנסות ה־7
חבר הכנסת
22 בנובמבר 1965 – 5 באפריל 1972
(6 שנים ו־4 חודשים)
כנסות 6 - 7
שגריר ישראל בנורווגיה ה־1
יוני 1960 – ינואר 1962
(כשנה ו־7 חודשים)
תפקידים נוספים

ראובן בָּרְקַת (בורשטיין; 25 באוקטובר 1906 – 5 באפריל 1972) היה חבר הכנסת ויושב ראש הכנסת ושימש מזכ"ל מפא"י.

ביוגרפיה עריכה

ברקת נולד בטבריג, שבליטא. אביו הרב אברהם אהרון בורשטיין כונה ברבים "הגאון מטבריג". ברקת למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בפוניבז' (ליטא). ברקת למד ספרות ומשפטים בסורבון (פריז) ובאוניברסיטת שטרסבורג, והיה ממייסדי "החלוץ הצעיר" ויו”ר "העברי הצעיר" בליטא. כמו כן כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים העבריים בגולה.

ברקת עלה לארץ ישראל בשנת 1926. במאי 1951 עיברת את שמו מבורשטין לברקת[1].

בארץ ישראל שימש ברקת בתפקידים רבים ביישוב טרם קום מדינת ישראל:

  • מזכיר מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי (בין השנים 1928–1933)
  • מנהל מחלקת הקשרים הציבוריים ב"העברה" של רכוש יהודי גרמניה לארץ-ישראל (בין השנים 1933–1938)
  • מזכ"ל הוועד הארצי למען החייל היהודי (בין השנים 1940–1946).

בשנת 1946 הצטרף ברקת למחלקה המדינית של ההסתדרות.

משנת 1949 עד התפטרותו בשנת 1960, היה חבר הוועדה המרכזת של הוועד הפועל של ההסתדרות[2]. בנוסף נשא בתפקידים שונים בהסתדרות. בספטמבר 1949, עם הקמת מחלקת הארגון בהסתדרות, הועמד ברקת בראשה[3]. היה גם יושב ראש המחלקה הערבית בהסתדרות[4], ובמהלך שנות ה-50 כיהן כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות והיה לו חלק חשוב בכינון קשרים בין ההסתדרות לבין תנועות עממיות באסיה ובאפריקה[5]. בנוסף היה נציג מפא"י בארגון האינטרנציונל הסוציאליסטי, ארגון בינלאומי של מפלגות סוציאל-דמוקרטיות ותנועות פועלים[6]. באפריל 1960 הוא פרש מכל תפקידיו בהסתדרות על רקע מתיחות עם מזכ"ל ההסתדרות, פנחס לבון[7].

במאי 1960 מונה ברקת לשגריר ישראל בנורווגיה[8], וכעבור שנה וחצי, הוכרז שמונה לשגריר במוסקבה[9]. אך בינואר 1962 שב לישראל, ומונה להיות המזכיר הכללי של מפא"י[10], תפקיד בו כיהן בין השנים 1962–1966.

בשנת 1965 נבחר לכנסת השישית מטעם המערך, ובראשית ימי הכנסת השביעית (1969) נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת[11], שבו כיהן עד יום פטירתו. בעקבות מותו הפתאומי, במהלך כהונתו כיו"ר, נערכה ישיבת אבל בכנסת במעמד נשיא המדינה, משפחתו, חברי הממשלה והכנסת[12]. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים[13], ועל שמו רחובות בחולון ונתניה. עם פטירתו הוכרז על יום אבל לאומי[14].

אשתו מרים (1912–2005)[15], הייתה בתו של ד"ר יעקב שלום אנגל[16], ואחותו של הקולונל מאיר אנגל שנפטר ב-1964 מהתקף לב בעת שירותו כרב בצבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם[17][18].

במלאת שנה למותו נערך בירושלים סימפוזיון בינלאומי, על בעיות הפרלמנטיזם הדמוקרטי בזמן החדש[19].

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ראובן ברקת]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אישים ומוסדות, דבר, 17 במאי 1951
  2. ^ ראובן ברקת על התפטרותו, הארץ, 10 באפריל 1960
  3. ^ 220 אלף חברים בהסתדרות, דבר, 21 בספטמבר 1949
  4. ^ כנס הקואופרציה הערבית בנצרת, הארץ, 29 באוקטובר 1958
  5. ^ ז. דויד, קצרות, על פרישה אחת, דבר, 22 באפריל 1960
  6. ^ סעיף 4 של הסוציאנטרן, הארץ, 21 ביולי 1955
  7. ^ לבון מגיב על הפרסומים בקשר להתפטרות ברקת, דבר, 8 באפריל 1960
  8. ^ ראובן ברקת - שגריר בנורבגיה, למרחב, 17 במאי 1960
  9. ^ ראובן ברקת ־ שגריר במוסקבה, קול העם, 17 בספטמבר 1961
    ראובן ברקת שגריר במוסקבה, הארץ, 17 בספטמבר 1961
  10. ^ ראובן ברקת נכנס לתפקידו, דבר, 7 בינואר 1962
  11. ^ ראובן ברקת יוצע לתפקיד יו"ר הכנסת, דבר, 13 בנובמבר 1969
  12. ^ ישיבת־אבל בכנסת לזכר ראובן ברקת, על המשמר, 14 באפריל 1972
  13. ^ ראובן ברקת יובא הבוקר למנוחות, על המשמר, 7 באפריל 1972
    ברקת יובא לקבורה היום בהר הזיתים, דבר, 7 באפריל 1972
  14. ^ ערן אלדר, הדרך ל-77': קריסתה של הגמוניית מפלגת הפועלים, עם עובד, 2018, עמ' 121.
  15. ^ כרטיס הקבר של ראובן ברקת, באתר הר הזיתים
  16. ^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יעקב שלום אנגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2230
  17. ^ גיסו של ברקת נהרג בסייגון, מעריב, 17 בדצמבר 1964
  18. ^ ידיעה על מותו של קולונל אנגל, באתר הניו יורק טיימס (באנגלית)
  19. ^ נפתח הסימפוזיון לזכר ראובן ברקת, דבר, 3 במאי 1973
יושבי ראש הכנסת
שפרינצק (1949–1959) • ניר (1959) • לוז (1959–1969) • ברקת (1969–1972) • ישעיהו-שרעבי (1972–1977) • שמיר (1977–1980) • ברמן (1980–1981) • סבידור (1981–1984) • הלל (1984–1988) • שילנסקי (1988–1992) • וייס (1992–1996) • תיכון (1996–1999) • בורג (1999–2003) • ריבלין (2003–2006‏, 2009–2013) • איציק (2006–2009) • אדלשטיין (2013–2020) • גנץ (2020) • לוין (2020–2021‏, 2022) • לוי (2021–2022) • אוחנה (2022 ואילך) נס יושב ראש הכנסת
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ראובן_ברקת&oldid=67656"