בית ג'אלא
פעולות נוספות
| סמל בית ג'אלא סמל בית ג'אלא | |
| בית ג'אלא | |
| טריטוריה | הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | בית לחם |
| ראש העיר | ז'נט חורי |
| שטח | 13 קמ"ר |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
|
(למפת ירושלים רגילה)
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
בית ג'אלא (לפעמים מאוית גם בית ג'אלה, או בית ג'לא. בערבית: بيت جالا, <phonos ipa="" lang="he" text="" wikibase="no entity" file="ArBeitJala.ogg">האזנה</phonos>Ⓘ) היא עיירה פלסטינית נוצרית, הסמוכה לבית לחם. שטחה 14 קמ"ר, אוכלוסייתה מונה כ-17,659 איש.
גאוגרפיה עריכה
בית ג'אלא שוכנת בגובה ממוצע של 750 מטרים מעל פני הים, בסמיכות לעיר בית לחם במזרח וליישוב הקהילתי הר גילה במערב. שכונת גילה בירושלים ממוקמת כמה מאות מטרים מצפון לה. תוואי נחל גילה עובר במרכז העיר.
היסטוריה עריכה
התקופה העות'מאנית עריכה
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בבית ג'אלא בשלהי המאה ה-19 וכתב:
אם הנתונים שנמסרו לי מדויקים, יש בכפר הזה שלושת אלפים תושבים, ובהם אלפיים ושבע מאות יוונים אורתודוקסים ושלוש מאות יוונים קאתולים. מוסלמי לא יעז לשהות כהן[דרושה הבהרה] זמן רב מפני שלפי אגדת קדומים שיש עדיין מאמינים בה בארץ, כל מוסלמי שיעז לגור בכפר הזה שלושה ימים ולא יתנצר מסתכן במיתה חטופה. מונים כאן חמש מאות וחמישים גברים המסוגלים לשאת נשק.
הוא מוסיף כי "סביבתו פורייה מאוד, וליין המיוצר בה יצאו מוניטין". בנוסף, פירט על הכנסיות בכפר ועל קורותיהן של הקהילות הנוצריות שחיו בו.[1]
המנדט הבריטי עריכה
במפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922) נמנו בכפר 3,101 תושבים, מתוכם 2,628 נוצרים אורתודוקסים, 364 נוצרים קתולים, 67 נוצרים לותרנים, 1 נוצרי קופטי ו-41 מוסלמים.[2]
באוגוסט 1939 נפתח סניף דואר בבית ג'אלא.[3]
כ-75% משטח העיירה נכללו בשטח C. בשנת 2001 נערך בעיירה מבצע בית מוגן. על אדמות הכפר נבנתה חומת ההפרדה שניתקה את בית ג'אלה מוואדי אחמד, שטח חקלאי של 3,500 דונם עם אלפי עצי זית.[4]
מקור השם וזיהוי עריכה
יש סברה המזהה את העיירה עם מיקומה של גילה המקראית (כלומר זהו שיבוש השם), אולם זיהוי מקובל יותר של היישוב המקראי הוא עם תל הנקרא ג'אלא מצפון לחלחול. לפי סברה אחרת השם מזכיר את שמה של בית גַּלְיָא שבתלמוד.[5] הצורה ג'אלא היא הצורה הערבית לשם העברי המקורי גולה, שבתוקף חוקי הדיסימילציה הפך לגילה.[5]
ברשימת שישק היא מוזכרת בשם גַלֶנָה.[5] לפי מסורת ערבית היה שמה הקדום בית אֶפְרָתָה.[5] בימי הביניים קראוה עולי רגל נוצרים רָמָה (אליה מכוונים, לפי מסורתם, דברי הנביא ירמיהו, "קול ברמה נשמע").[5] בדורות קדומים שיבשו עולי רגל את שמה וקראו לה Bouticlla (בותיצלה).[5]
החוקרים הבריטים קונדר וקיצ'נר מהקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל זיהו את בית ג'אלא עם גלים, הנזכרת בגרסת תרגום השבעים לספר יהושע (ט"ו, נ"ט).[6]
דמוגרפיה עריכה
בעבר רובה המכריע של האוכלוסייה בעיר היה נוצרי, בדומה לבית לחם שכנתה. במאה השנים האחרונות רבים מתושבי בית ג'אלא היגרו לאמריקה הדרומית. יוצאי בית ג'אלא שם מהווים כ-70,000 איש (הערכה 2006). במקביל היגרו לעיר מוסלמים רבים, כך שעל אף שהנוצרים עדיין מהווים רוב, הוא אינו משמעותי כבעבר, ונכון לשנות ה-2020, הוא מהווה כ-64%.
בעיר נמצאים בתי ספר של זרמים שונים בנצרות, כולל הלותרנים (טליתא קומי), הקתולים, והאורתודוקסים.
בתרבות עריכה
בית ג'אלא מוזכרת בשיר "אמצע הלילה בכפר" שבוצע על ידי הראל מויאל, בו מתוארות חוויותיו של מויאל משירותו הצבאי.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (א), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1982, עמ' 77
- ^ מפקד האוכלוסין בארץ ישראל 1922
- ^ סניף דואר בבית ג'אלה, הַבֹּקֶר, 14 באוגוסט 1939
- ^ אקטיבסטילס, עבור חומת ההפרדה: משרד הביטחון עוקר עשרות עצי זית בבית ג'אלה, באתר "שיחה מקומית", 20 באוגוסט 2015
- ^ 1 2 3 4 5 6 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ Conder and Kitchener, 1881, SWP III, p. 20
| ערים | בית לחם • בית ג'אלא • בית סאחור | קובץ:Governate of Bethlehem.png |
| מועצות מקומיות | בתיר • בית פג'אר • חוסאן • אל-ח'דר • נחאלין • תוקוע • עובידייה • זעתרה | |
| כפרים | א-שוואוורה • אום סלמונה • אל-ולג'ה • אל-פורידיס • ארטאס • בית תעמר • ג'נאתא • ג'ובת א-דיב • ג'ודום • ג'ורת א-שמעה • דאר סלאח • הנדאזה • ואדי אל-עראיס • ואדי א-ניס • ואדי פוכין • חרבת בית זכריה • ח'רבת א-דיר • מעסרה • מראח רבאח • ערב א-רשאידה • אל-עסאכרה • אל-מניה • ג'בעה | |
| מחנות פליטים | עאידה • דהיישה • אל-עזה (בית ג'יברין) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
