Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מרטינוס הרביעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־13:31, 9 באפריל 2026 מאת imported>Neriah bot (בוט: הוספת תבנית {{רשימת האפיפיורים}} (בקשה))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
מרטינוס הרביעי
Martinus IV
קובץ:Louis9 Canonization (cropped).jpg
לידה טורן, ממלכת צרפת קובץ:Royal Flag of France.svg
פטירה 28 במרץ 1285
פרוג'ה, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
מדינה מדינת האפיפיור
האפיפיור ה־189
22 בפברואר 128128 במרץ 1285
(4 שנים וחודש)
קובץ:C o a Martino IV.svg
שלט האצולה האפיפיורי של מרטינוס הרביעי

מרטינוס הרביעילטינית: Martinus IV;‏ 27 במרץ 122028 במרץ 1285) היה האפיפיור מ-22 בפברואר 1281 עד מותו, והאפיפיור הצרפתי האחרון ששלט ברומא, מאחר שכל האפיפיורים הצרפתים שהיו אחריו שלטו באביניון.

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייו עריכה

סימון דה בריון נולד בשנת 1210 בטורן, צרפת, ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה ובבולוניה. בזכותו של האפיפיור הוא זכה למשרה בסנט קנטן בשנת 1238, ובילה את התקופה 12481259 כקאנון של קתדרלת רואן, ולאחר מכן שימש כסגן הבישוף. בשנת 1260 מונה לקנצלר צרפת, תחת שלטונו של לואי התשיעי, מלך צרפת. ב-17 בדצמבר 1261 הוא מונה לקרדינל, ובשנת 1262 מונה בנוסף לראש האינקוויזיציה בצרפת.

שלטונו עריכה

לאחר מותו של קודמו ניקולאוס השלישי, הוא נבחר לאפיפיור על ידי מועצת הקרדינלים כעבור חצי שנה, בלחץ שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה, ועל מנת לחזק את כוחם של הקרדינלים הצרפתיים, נעצרו קרוביו של הקרדינל מתאו אורסיני.

בשל היותו זקוק לתמיכתו של שארל מאנז'ו, הוא נידה על פי דרישתו את מיכאל השמיני, קיסר האימפריה הביזנטית, שעמד בדרכו של שארל להקים את האימפריה הלטינית, שהוקמה בעקבות מסע הצלב הרביעי. בכך הוא שבר את האיחוד הדל שכונן בין הכנסיות היווניות והלטיניות במועצה השנייה של ליון ב-1274, ופשרה נוספת נעשתה בלתי אפשרית. ב-29 במרץ 1282 פרצה התקוממות נגד הצרפתים בסיציליה שהחלה בפלרמו ונודעה בשם "ערבית סיציליאנית". בהתקוממות זו נרצחו צרפתים רבים בסיציליה. שארל מאנז'ו קיבץ את כוחותיו בקלבריה, נחת במסינה והטיל עליה מצור אך ללא הצלחה. הסיציליאנים קראו לפדרו השלישי, מלך אראגון לקחת לידיו את השלטון בממלכת סיציליה. ב-30 באוגוסט 1282 פדרו השלישי נחת בסיציליה עם צבאו וכעבור חמישה ימים הוכרז למלך סיציליה. שארל נסוג לקלבריה.

למרות נסיגתו, שארל נהנה מתמיכתם של אחיינו, פיליפ השלישי, מלך צרפת ושל האפיפיור מרינוס הרביעי שראה ב"ערבית הסיציליאנית" מרד נגד שלטונו. הוא נידה את פדרו השלישי, מלך ארגון והכריז על מסע צלב כדי לנשל אותו מכתרו כמלך סיציליה. ב-2 בפברואר 1284 האפיפיור הכיר בשארל כמלך אראגון וולנסיה.

מרטינוס הרביעי חגג מסיבה חגיגית בקתדרלה בפרוג'ה ביום ראשון של חג הפסחא, 25 במרץ 1285, שהיה גם חג הבשורה. אחרי ארוחת הצהריים הרגילה שלו עם הכמרים שלו חלה לפתע במחלה פתאומית, וביום רביעי הבא, 28 במרץ הוא מת, ובמקומו נבחר לאפיפיור הונוריוס הרביעי.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מרטינוס הרביעי]] בוויקישיתוף
  • מרטינוס הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)


הקודם:
ניקולאוס השלישי
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
הונוריוס הרביעי