Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בעיית שאנדונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־08:08, 1 בפברואר 2026 מאת imported>EranBot (בוט החלפות: \1על ידי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

בעיית שאנדונגאנגלית: The Shandong Problem) הייתה סכסוך בנוגע לסעיף 156 של חוזה ורסאי ב-1919, שמשמעותו ויתורה של סין על חצי האי שאנדונג לטובת יפן. הבעיה נפתרה לטובת סין ב-1922.

היווצרות הבעיה עריכה

קובץ:Location-of-Shandong-Peninsula.png
מפת מיקום חצי האי שאדונג בצפון סין

בסוף המאה ה-19 גרמניה השתלטה על חלק משטחי שאנדונג. במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914 - 1918) תמכה סין בבעלות הברית בתנאי שיוחזר לסין אזור קיאוצ'ו (צ'ינגדאו) במפרץ של חצי האי שאנדונג, שהיה תחת שליטה גרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה ונכבש על ידי יפן במהלכה (ב-1914). ב־1915 הסכימה סין באי-רצון לשלוש-עשרה דרישות של היפנים, ביניהן הכרה סינית בשליטה היפנית על הטריטוריות הגרמניות לשעבר.[1] הממלכה המאוחדת וצרפת הבטיחו ליפן שהיא תוכל לשמור על טריטוריות אלה. בסוף 1918, סין אישרה מחדש את ההעברה וקיבלה כספים מיפן. סעיף 156 לאמנת ורסאי העביר לידי יפן את שטחה של קיאוצ'ו וכן את הזכויות והפריבילגיות שנרכשו מכוח האמנה הסינית-גרמנית של 1898, ולא החזירו אותן לידי הממשל הסיני.[2][3]

קובץ:Chinese protestors march against the Treaty of Versailles (May 4, 1919).jpg
הפגנות בסין ב-4 במאי 1919, מחאה על בעיית שאנדונג בחוזה ורסאי

פרשת חוזה ורסאי עריכה

למרות הסכמתה הרשמית לתנאיה של יפן ב-1915 וב-1918, סין גינתה את העברת הטריטוריות הגרמניות בוועידת השלום בפריז ב-1919, בתמיכתו החזקה של הנשיא וודרו וילסון מארצות הברית. שגריר סין בצרפת, ולינגטון קו, הצהיר כי סין אינה יכולה עוד לוותר על שאנדונג, שהיא מקום הולדתו של קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הגדול ביותר, כמו שהנוצרים לא יכולים לוותר על ירושלים. הוא דרש את החזרת שאנדונג, אך דרישתו לא נענתה. הזעם הציבורי הסיני על סעיף 156 הוביל להפגנות ב-4 במאי 1919 ולתנועה תרבותית הידועה בשם תנועת הארבעה במאי. כתוצאה מכך סירב וולינגטון קו לחתום על האמנה.

סיום עריכה

סירובה של סין לחתום על חוזה ורסאי חייב הסכם שלום נפרד עם גרמניה ב־1921. הוויכוח על שאנדונג המשיך להתנהל בתיווך ארצות-הברית שנה לאחר מכן, במהלך ועידת הצי בוושינגטון.[4] הפעם הפרשה הסתיימה בניצחון של סין, הריבונות היפנית בשאנדונג הוחזרה לסין בחוזה תשע המדינות. יפן, לעומת זאת, שמרה על הדומיננטיות הכלכלית של קווי הרכבת ושל המחוז כולו.[5]

קישורים חיצוניים עריכה

  • בעיית שאנדונג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kawamura, Noriko. "Wilsonian idealism and Japanese claims at the Paris Peace Conference," Pacific Historical Review (1997) 66$4 pp 503-526
  2. ^ A. Whitney Griswold, The Far Eastern Policy of the United States (1938) pp 239-68
  3. ^ Fifield, Russell Hunt. Woodrow Wilson and the Far East: the diplomacy of the Shantung question (1952)
  4. ^ Pugach, Noel H. "American Friendship for China and the Shantung Question at the Washington Conference," Journal of American History (1977) 64#1 pp 67-86.
  5. ^ Griswold, The Far Eastern Policy of the United States (1938) pp 326-28