שלמה קרעי
פעולות נוספות
| שלמה קרעי, אפריל 2021 | |||||||||
| שלמה קרעי, אפריל 2021 | |||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||
| |||||||||
| תפקידים נוספים | |||||||||
| |||||||||
.jpg){kind=link}
שלמה קַרְעי (נולד ב-6 באפריל 1982, י"ג בניסן ה'תשמ"ב) הוא שר התקשורת וחבר הכנסת מטעם הליכוד. רואה חשבון ודוקטור להנדסת תעשייה וניהול בהכשרתו. שימש מרצה באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה עריכה
קרעי נולד ברמת גן, בן בכור למזל והרב דוד קרעי, ילידי ישראל ממוצא ג'רבאי תוניסאי. הוא גדל לצד שלושה אחים, 13 אחיות[1] ושני ילדי אומנה.[2]
כשהיה בן ארבע עברה משפחתו למושב זִמרת הסמוך לנתיבות, בשל מינויו של אביו לרב המושב. מגיל 11 למד קרעי בישיבת כסא רחמים ופיתח קשר הדוק עם הרב מאיר מאזוז, ולאחר מותו של הרב מאזוז הביא להנפקת בול לזכרו.[3] לאחר מכן למד כמשך שנה בישיבת מרכז הרב, ובהמשך השלים לימודי בגרות ופסיכומטרי במרכז האקדמי לב.[1]
בין השנים 2001–2004 שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל החרדי ובהמשך במילואים בחטיבת הגפן.
לאחר שחרורו מצה"ל למד במרכז האקדמי לב לתואר ראשון בחשבונאות ניהולית ובמערכות מידע.[4] עם קבלת רישיון לראיית חשבון, החל לעבוד בחברה ציבורית בבאר שבע.[1] בשנת 2011 השלים תואר שני במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובשנת 2013 השלים שם את עבודתו לתואר דוקטור בהנחיית פרופסור דביר שבתאי, בנושא תזמון במכונות רב-תכליתיות.[5] מחקריו עוסקים במתמטיקה שימושית ובמדעי המחשב – תזמון ואופטימיזציה. בשנים 2012–2021 פרסם 11 מאמרים מדעיים שצוטטו בכמאה ושבעים פרסומים אקדמיים.[6] בשנים 2006–2013 שימש מורה מן החוץ במחלקה לניהול תעשייתי במכללה האקדמית ספיר. בחלק מאותן שנים היה חבר הוועד האקדמי במוסד. בד בבד, בשנים 2009–2014 שימש מורה מן החוץ במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון.
בשנת 2014 מונה למרצה במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן.
קריירה פוליטית עריכה
ב-2010 התפקד למפלגת הליכוד וב-2016 החל לפקוד תומכים למפלגה. על הסיבות להצטרפותו לליכוד אמר קרעי כי "אחד כמוני בליכוד יכול לשנות את נתיב הספינה הרבה יותר מאשר מפלגה דתית שלמה. זה קל יותר כשזה לא בא ממפלגת נישה שנתפסת כסחטנית".[7] בין השאר, גייס מתפקדים בקרב תלמידיו של הרב מאיר מאזוז.[8][9][10] בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, נבחר קרעי לייצג את מחוז הנגב, והוצב במקום ה-25[11] ומונה לראש מטה החרדים בקמפיין הבחירות, תוך שהוא ממשיך להיתמך על ידי הרב מאיר מאזוז.[12]
לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש שובץ קרעי במקום ה-27 ברשימה[13] ובמקום ה-24 בבחירות לכנסת העשרים וארבע.[14] בנוסף מונה ליו"ר מטה טוהר הבחירות של הליכוד.[15] בבחירות המקדימות ב-2022, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת ה-25, נבחר למקום ה-13 ברשימת הליכוד.[16][17]
פעילות פרלמנטרית עריכה
בכנסת ה-23 כיהן כיושב ראש השדולה למען ישראל דמוקרטית והשדולה למען הנגב, ומונה ליו"ר ועדת המשנה לענייני הנגב.[18] קרעי, שעסק בנושאים כלכליים עוד בטרם נבחר לכנסת, התמקד בתחומים כלכליים כמו המאבק נגד עמלת פרעון מוקדם של משכנתאות.[19][20][21] חוק שהציע למתן ארכה לפטור ממס למשפרי דיור שטרם מכרו את הדירה הישנה שלהם מוזג בחוק ממשלתי.[22] קרעי הוביל, עם שר האוצר ישראל כ"ץ, אישור בוועדת הכספים לתוספת של 20% בדמי אבטלה למי שגילו מתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות.[23][24]
בשנת 2021 פעל לביטול המגבלה במשכנתה על ריבית פריים, שהייתה נמוכה מאוד באותה תקופה, בניגוד לדעת בנק ישראל שטען כי ההגבלה נועדה להגן על הציבור מעליית הריבית. לאחר שאיים להעביר את הביטול בחקיקה, הגיע להבנות עם בנק ישראל, שהמגבלה תרוכך והחוק לא יקודם.[25] בשנת 2023 החל בנק ישראל להעלות את הריבית כדי להתמודד עם נתונים אינפלציוניים. עליית הריבית גרמה לזינוק חד של ההחזרים החודשיים אצל ציבור לוקחי המשכנתא שניצלו את הסרת מגבלת הפריים והעבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט.[26][27]
שר התקשורת עריכה
בדצמבר 2022 מונה קרעי לשר התקשורת. בפברואר 2024 חתם על רישיון להפעלת שירות האינטרנט הלווייני "סטארלינק".
שינויים בתחום הרדיו והטלוויזיה עריכה
עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת הצהיר כי לדעתו אין מקום לשידור ציבורי הנהנה מתקציב ציבורי, ולטענתו הדבר הפוגע בתחרות.[28][29] כמה חודשים לאחר כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושבע הציג קרעי הצעה לביטול הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שינוי שיטת המדרוג והפחתה של רגולציה.[30] הרפורמה שהציג לא כללה את ביטול תאגיד השידור הישראלי מכיוון ששותפיו לקואליציה טענו שיש להתרכז ברפורמה במערכת המשפט.[31] אולם, במהלך כהונתו ניסה קרעי לשנות את הרכב מועצת התאגיד. תחילה מינה את נחמה נצר ליו"ר ועדת האיתור, אשר התפטרה מנסיבות אישיות.[32] לאחר מכן מינה את משה דרורי, אך גם הוא התפטר. בהיעדר ועדת איתור, הסתיימה כהונתם של רוב חברי מועצת תאגיד השידור ללא שמונו להם מחליפים, והדבר הוביל לשיתוק פעולתה של המועצה. קרעי סירב להאריך את כהונתם של שניים מחברי המועצה, אותם הוא כינה "אנשי שמאל קיצוני", בטענה שאין לו סמכות לכך, בהיעדר ועדת איתור.[33] הציע במקום זאת להעביר את התאגיד לפיקוח מועצת הרשות השנייה.[34] בעקבות עתירה לבג"ץ הוציא בג"ץ צו ביניים המאריך את כהונתם של שני חברי המועצה, על מנת שהמועצה תהיה בהרכב המינימלי הנדרש בחוק השידור הציבורי הישראלי.[35] קרעי הגיב שהצו "ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לחוק".[36] בנובמבר 2024 אישרה הממשלה את הצעת החוק של טלי גוטליב, שזכתה לתמיכתו, להפריט את תאגיד השידור הישראלי, אל מול התנגדות של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.[37]
ב-21 באוקטובר 2025 הוגשה לכנסת הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, שיזם קרעי, ובה הצעה לרפורמה בשוק התקשורת. על פי הצעת חוק זו תבוטל הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין ותקום במקומן מועצה חדשה פוליטית שנשלטת על ידי שר התקשורת, שכן 5 מתוך 7 מחבריה ימונו על ידו. ספקי החדשות יחויבו להציג תכנים שוועדה זו תגדיר כמדויקים ומהימנים. ערוצי התקשורת יחויבו לאמץ תקנון אתיקה אותו תקבע מועצת מנהלים שתמנה הממשלה.[38] על פי הצעת החוק, למדינה תהיה שליטה בנתוני הרייטינג הכוללת סמכות לדרוש ולקבל את כל נתוני הצפייה מספקי התכנים, לעבד את הנתונים בהתאם לשיקוליה ולפרסמם. שינוי זה יאפשר לממשלה לנתב את כספי הפרסום לערוצים שהיא חפצה ביקרם. למועצה החדשה תהיה סמכות להטיל קנסות בסכומי עתק על גופי שידור, קנסות המהווים איום אמיתי על הישרדותם הכלכלית של הערוצים. היא תוכל גם לבטל רישום ולהגביל גופי שידור. השר יוכל גם לשנות את רשימת ההפרות שבגינן ניתנים הקנסות הגבוהים. החוק יסמיך עובדי מדינה לפקח על החדשות והוא כולל מתן סמכויות חסרות תקדים למועצה החדשה לפיקוח על מרחבים אינטרנטיים.[39] בנוסף תתבטל ההפרדה המבנית בין בעלי המניות לבין העיתונאים ועורכי החדשות, כך שפוליטיקאים יוכלו להפעיל לחץ על בעלי ההון ולהשפיע על התוכן המשודר. תתבטל גם חובת ההשקעה המינימלית של בעלי חברות החדשות בהן, דבר שעלול להחלישן.[38] בשלב הכנת הצעת החוק קבע הייעוץ המשפטי כי נפלו בה פגמים מהותיים ותהליכיים חמורים וכי היא עלולה ליצור "פגיעה בלתי מידתית בזכויות חוקתיות" ו"פגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות". ב-21 בספטמבר 2025 הדגישה המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, כי החוק טומן בחובו סיכונים לפגיעה ממשית בחופש הביטוי והעיתונות בשל החשש "למעורבות פוליטית", וכי קידמו למרות שנקבע שנפל בו פגם מהותי הוא חסר תקדים. היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, התנגדה להצעת החוק וציינה שהיא "מאפשרת התערבות פוליטית בעבודת גופי השידורים ומסכנת את התקשורת החופשית בישראל".[40]ב-26 באוקטובר 2025 עתרה עמותת "הצלחה" לבית המשפט העליון בבקשה לצו ביניים שימנע את המשך קידום החוק עד להכרעה בעתירה.[41] ב-28 באוקטובר פורסם כי קרעי סיכם עם המפלגות החרדיות כי יקדם עבורם את החוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים לבוררות בסכסוכים אזרחיים וכלכליים והם מצידם יאפשרו לו לקדם את הרפורמה.[42] ב-3 בנובמבר עבר החוק בקריאה ראשונה בתמיכתן של הסיעות החרדיות.[43] וב-18 בנובמבר עבר בקריאה שלישית החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים.[44] דוד ביטן יו"ר ועדת הכלכלה שמוסמכת לאשר את הצעת החוק, לא תמך בהצעת החוק כפי שהיא. עקב כך החליט נתניהו על הקמת ועדת תקשורת שתפקיע את סמכויות ועדת הכלכלה, במטרה לחוקק את חוק השידורים. ועדה זו הוקמה ב-1 בדצמבר 2025.[45][46][47][48] ב-13 בדצמבר אמר קרעי אמר שהסיבה לקידום החוק היא פגיעה ביריבים פוליטיים.[49] ב-15 באפריל 2026 שיגרה יועמש"ית הכנסת שגית אפיק, מכתב חריף ליו"ר וועדה זו, בו ציינה כי לא מתקיים בוועדה הליך חקיקה תקין, וכי יש להחזיר את ההצעה לוועדת הכלכלה.[50]
שירות עידן פלוס עריכה
בתחילת כהונתו הציע קרעי לבטל את שירות "עידן פלוס" שהיה חסום בפני הערוצים הזעירים ולהחליף אותו ביישומון שיהיה זול יותר ויספק גם את הערוצים הזעירים.[51] לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הורה קרעי להעלות למערכת עידן פלוס, ללא תשלום, את הערוצים הזעירים הכוללים את עכשיו 14, ערוץ 9 והלא TV. בינואר 2024 התנגד קרעי לסגירת עידן פלוס.[52][51] ב-6 באוגוסט 2024 אישרה הכנסת הוראת שעה שהסדיר את הפטור ואת המימון שהתחלק בין אוצר המדינה, תאגיד השידור הציבורי וערוץ הכנסת. מטרת החוק לפי קרעי הייתה להרחיב את הכיסוי של התרעות המלחמה לכלל הציבור.[53][54]
פעילות נגד ערוצי תקשורת עריכה
ב-5 במאי 2024 בעקבות החלטת הממשלה לסגור את ערוץ אל-ג'זירה חתם השר קרעי על צווים מתאימים, ומשטרת ישראל פעלה למימושם.[55][56] ב-21 במאי 2024 הורה להחרים ציוד מסוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press, שבין לקוחותיה נמצא גם ערוץ אל-ג'זירה, כחלק מיישום "חוק אל-ג'זירה"[57] – ולאחר מספר שעות ביטל את הפעולה, בעקבות ביקורת של ארצות הברית, והחזיר את הציוד.[58]
בנובמבר 2023 הציע קרעי להפסיק כל פרסום או מנוי ממשלתי על העיתון "הארץ",[59] וכעבור שנה אישרה הממשלה הצעה חוזרת שלו והחליטה שלא להתקשר עם "הארץ" בכל דרך שהיא ולא לפרסם בו פרסומים כלשהם.[60]
מינויים והדחות עריכה
ביולי 2023 החליט, יחד עם השר דודי אמסלם, להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל, מישאל וקנין. זאת למרות השתפרות משמעותית בתוצאות הכספיות של החברה. בג"ץ עצר את מימוש ההחלטה, ובמרץ 2024 פסק שהיא בטלה, תוך שמתח ביקורת על התנהלות השרים.[61]
בשנת 2024 מינה את אודליה מינס לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה. הוגשה עתירה נגד המינוי, בטענה שלמינס אין הכישורים ומינויה כממלאת מקום מהווה "מסלול עוקף" למינוי תקין, אולם בג"ץ הכשיר את המינוי.[62]
באוגוסט 2025, בעקבות החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הנחה קרעי את עובדי משרדו שלא לציית לפסיקת בג"ץ על פיה תהליך ההדחה מוקפא וסמכויותיה של בהרב-מיארה תקפות.[63] בתגובה לכך היועצת המשפטית של משרד התקשורת, ברוריה מנדלסון, הודיעה לעובדי משרד התקשורת שאין שינוי בסמכויותיה של בהרב-מיארה[64] והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג מתח ביקורת חריפה על קרעי עקב הנחייתו.[65]
דעות עריכה
ב-2022 נשאל קרעי בכנסת על עמדתו בנושא גיוס לצה"ל ואמר כי ישמח אם בניו יתגייסו, אך הוסיף שישמח מאוד אם בנו יעדיף להיות תלמיד חכם וטען כי "אסור לגייס בכפייה". הוא מתנגד למצעדי גאווה[66] ותומך בביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות.[67][68]
קרעי התנגד לחתימת ישראל על אמנת איסטנבול בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, שלטענתו, מחייבת את ישראל להעניק מעמד פליט לכל פלסטינית שתגיע לישראל.[69] במסגרת זו, יזם עצומה של חברי כנסת המתנגדים לחתימת ישראל על האמנה.[70]
בעקבות המחאה נגד "הרפורמה המשפטית" ופרסום מכתב המילואימניקים אשר הכריזו כי יפסיקו להתנדב לשרת אם החקיקה תעבור, כינה אותם קרעי "סרבנים מחוצפים" והכריז ש"עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל. הסרבנות מסריחה ואומללה, נוע תנוע הרפורמה". אמירות אלו ספגו גינויים.[71][72][73][74]
חיים אישיים עריכה
קרעי נשוי לאפרת, מורה בבית ספר יסודי במושב בית הגדי, ולהם שמונה ילדים. המשפחה מתגוררת במושב זמרת הסמוך לנתיבות.[75][76]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Emblem of Israel.svg שלמה קרעי, באתר הכנסת
- קובץ:2021 Facebook icon.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg שלמה קרעי, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png שלמה קרעי, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg שלמה קרעי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg שלמה קרעי, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg שלמה קרעי, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D שלמה קרעי], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg שלמה קרעי, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg שלמה קרעי, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg שלמה קרעי, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png שלמה קרעי, באתר פינטרסט
- שלמה קרעי, באתר כנסת פתוחה
- שלמה קרעי, באתר ערוץ הכנסת
- מועמד סרוג בדרך לליכוד: "מקבל תמיכה נרחבת", באתר "סרוגים", 7 בינואר 2019
- שילה פריד, עניין אישי עם שלמה קרעי, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2019
- אמיר אלון, "אבין אם נתניהו ילך בינתיים, אבל לא נאפשר לו לחתום על קלון", באתר מאקו, 27 בינואר 2021
- עטרה גרמן, שלמה קרעי: "ביביסט זה לא קללה, להפך", בעיתון מקור ראשון, 19 במאי 2021
- סרטונים דוד ורטהיים, ברקע סערת חוק השידורים, השר קרעי: "מיציתי את משרד התקשורת", באתר וואלה, 1 בינואר 2026
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 שילה פריד, עניין אישי והפעם עם שלמה קרעי, באתר ערוץ 7
- ^ שרי מקובר-בליקוב, שלמה קרעי מדבר על האבל בעקבות מות אחיינו: "הגבתי בכאב נוראי", באתר מעריב אונליין, 8 בספטמבר 2021
- ^ עמיר קורץ, קרעי סוגר תחנות רדיו של התאגיד, בעלי תחנות פרטיות תורמים לפטרון שלו, באתר כלכליסט, 13 בינואר 2025
- ^ אריק בנדר, הכר את המועמד: ד"ר שלמה קרעי רוצה להיות הקול של תושבי הפריפריה, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
- ^ Shlomo Karhi , Scheduling on Multipurpose Machines, Ben-Gurion University of the Negev
- ^ ציטוטים ביבליוגרפיים של שלמה קרעי, באתר Google Scholar
- ^ ניסים פרץ, אמירות קיצוניות וכוח פוליטי: זה הרב החזק של גוש הימין, באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2022
- ^ שרי רוט, מסתער על 'השקופים': תלמיד 'כסא רחמים' • במזנון עם שלמה קרעי, באתר חרדים10, 26 ביולי 2017
- ^ דף התמיכה של הרב מאזוז בקרעי, פייסבוק, 7 ביוני 2016
- ^ יניר יגנה ויקי אדמקר, כך פקד מרצה מאוניברסיטת בר-אילן מאה מתלמידי הרב מאזוז לליכוד, באתר וואלה, 20 בינואר 2016
- ^ חברי הכנסת ה-21 מטעם הליכוד, באתר מאקו, 10 באפריל 2019
- ^ משה ויסטוך, מתמודד מול נסיכי הליכוד וזוכה לתמיכתו של הרב מאזוז, באתר כיפה, 8 בינואר 2019
- ^ רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-22, באתר ועדת הבחירות
רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-23, באתר ועדת הבחירות - ^ רשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-24, באתר ועדת הבחירות
- ^ אבישי גרינצייג, מטה טוהר הבחירות של הליכוד גבה תשלום בניגוד לחוק מחברי ועדת הקלפיות מטעמו, באתר גלובס, 25 בפברואר 2021
- ^ בתום ספירת הקולות בפריימריז הליכוד: לוין ראשון, 6 ח"כים מכהנים בחוץ, באתר עכשיו 14, 11 באוגוסט 2022
- ^ הרב מאזוז תומך בתלמידו שלמה קרעי בפריימריז בליכוד, באתר ערוץ 7, 31 ביולי 2022
- ^ תפקידים בכנסת - שלמה קרעי, באתר הכנסת
- ^ אביחי דלאל, שלמה קרעי: "מי שיתמודד מול נתניהו, ינחל תבוסה מהדהדת", באתר אייס, 15 באוקטובר 2021
- ^ אתר למנויים בלבד ביני אשכנזי, אם לא בבית משפט, בכנסת: האדם שנחוש להיפטר מהעמלה המיותרת של הבנקים, באתר TheMarker, 28 ביולי 2019
- ^ אושר לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה: עמלת הבנקים בגין פתיחת תיק משכנתא תוגבל לסכום של 360 שקלים, 23 במאי 2022, באתר הכנסת
- ^ אורי חודי, אושר סופית: הפטור ממס למשפרי דיור יוארך ב-7 חודשים, באתר גלובס, 20 ביולי 2020
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של שלמה קרעי ברשת החברתית X (טוויטר), 20 ביולי 2020
- ^ קובץ:Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - תוספת דמי אבטלה למי שמתחת לגיל 28 עם ילד אחד לפחות), התש"ף-2020, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ צבי זרחיה, בלעדיהדיל (שהופר) עם בנק ישראל, והתגובה של ח"כ שלמה קרעי, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2021
- ^ אריק מירובסקי, הזינוק בהחזרי המשכנתאות: "אנשים משנים הרגלי צריכה כדי לעמוד בעוד 1,000 שקל שנוספו לתשלום", באתר גלובס, 8 במאי 2023
- ^ עירית אבישר, ניתוח: התייקרות של 20% במשכנתא העבירה 1 מכל 10 משקי בית לאוברדראפט, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2023
- ^ איצלה כץ, שר התקשורת שלמה קרעי: "אין מקום לתאגיד, צריך להפריט גם את גלי צה"ל", באתר כיכר השבת, 9 בינואר 2023
- ^ קרעי מכריז מלחמה נגד התאגיד: "אין גיוון, זה נכשל", באתר אייס, 9 בינואר 2023
- ^ ישי שנרב, הרפורמה בשוק התקשורת: חובת ההוכחה על שלמה קרעי, בעיתון מקור ראשון, 28 במרץ 2023
- ^ חני אדרי, השר קרעי חושף מדוע הוא לא סוגר את התאגיד הציבורי, באתר "סרוגים", 23 בפברואר 2024
- ^ דוד ורטהיים, למה התפטרה יו"ר ועדת האיתור למועצת התאגיד, ואיך גדי טאוב מייצג את הפריפריה?, באתר וואלה, 4 בינואר 2024
- ^ קובץ:X logo 2023.svg ציוץ של שלמה קרעי ברשת החברתית X (טוויטר), 6 בינואר 2025
- ^ דוד ורטהיים, עם רוח גבית מנתניהו, גם קרעי מצפצף על הייעוץ המשפטי בנוגע לתאגיד השידור, באתר וואלה, 5 בינואר 2025
- ^ שוקי טאוסיג, בית המשפט הורה לשר התקשורת להפסיק את שיתוק התאגיד, באתר העין השביעית, 6 בינואר 2025
- ^ יעל יפה, קרעי במתקפה בוטה על העליון, שמביאה את המשבר לשיא: "הצו של בג"ץ לא חוקי", באתר מאקו, 7 בינואר 2025
- ^ עמית אטיאס, ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם את הצעת החוק לסגירת התאגיד, היועמ"שית התנגדה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2024
- ^ 1 2 עמליה דואק, בניגוד לטענות השר קרעי – אלה המשמעויות של אישור החוק להשתלטות על התקשורת, באתר מאקו, 4 בנובמבר 2025
- ^ קובץ:Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2025, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ אושרה בוועדת השרים הרפורמה של קרעי שתציל את ערוץ 14, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2025
- ^ אלינור שירקני-קופמן, "פגיעה חמורה בתקשורת החופשית": עתירה לבג"ץ נגד חוק השידורים של קרעי, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2025
- ^ דפנה ליאל, הסיבה האמיתית לתמיכה של קרעי בהפגנת הענק של החרדים, באתר מאקו, 28 באוקטובר 2025
- ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, הסיעות החרדיות תמכו - חוק השידורים של קרעי עבר בקריאה ראשונה, באתר TheMarker, 3 בנובמבר 2025
- ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, הכנסת אישרה: בתי דין רבניים יוכלו לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2025
- ^ צבי זרחיה, נתניהו עוקף את ביטן: מקים "ועדת תקשורת" בראשות דיסטל - שתחוקק את חוק השידורים, באתר כלכליסט, 25 בנובמבר 2025
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., ועדת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק התקשורת, באתר ynet, 1 בדצמבר 2025
- ^ עמית אטיאס, אושרה הקמת הוועדה שתדון בחוקים שיפגעו בתקשורת החופשית: "רוחות רעות לפגיעה בכנסת ובסמכויותיה", באתר מאקו, 1 בדצמבר 2025
- ^ דפנה ליאל, בן כספית, הוועדה שנועדה להכשיר את חוק התקשורת תוקם, ביטן תקף: "זו זילות של הדמוקרטיה", באתר מאקו, 29 בנובמבר 2025
- ^ שוקי טאוסיג, קרעי מודה: החוק שלי פוליטי, באתר העין השביעית, 13 בדצמבר 2025
- ^ צבי זרחיה, יועמ"שית הכנסת נגד יו"ר ועדת התקשורת: "הליך חקיקה תקין אינו מתקיים", באתר כלכליסט, 15 באפריל 2026
- ^ 1 2 דוד ורטהיים, קרעי טוען שהוא דואג לשכבות החלשות, אבל מי (באמת) מרוויח מעידן פלוס?, באתר וואלה, 14 בינואר 2024
- ^ עדיאל איתן מוסטקי, קרעי נגד סגירת את עידן פלוס: "האוצר מנסה שוב לפגוע באוכלוסיות המוחלשות", באתר כלכליסט, 10 בינואר 2024
- ^ עמיר קורץ, בעיצומה של המלחמה: קרעי מעניק עוד הטבות לערוץ 14, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2023
- ^ אושר סופית: הוראת שעה שתאפשר לערוצים הייעודיים לעלות למערך עידן פלוס, חדשות הכנסת, 6 באוגוסט 2024
- ^ אליהו לוקסנברג, לירן וינשטיין, הממשלה החליטה פה אחד: ערוץ אל ג'זירה ייסגר, באתר "סרוגים", 5 במאי 2024
- ^ עמית סגל, אחרי החלטת הממשלה נגד אל-ג'זירה: המשטרה פשטה על משרדיה, באתר מאקו, 5 במאי 2024
- ^ איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, עקב חוק אל-ג'זירה: הוחרם ציוד מסוכנות הידיעות הגדולה בעולם - והשידור מגבול עזה ירד, באתר ynet, 21 במאי 2024
- ^ רן בוקר, מורן אזולאי, איתמר אייכנר, הזיגזג של קרעי, לאחר הזעם האמריקני: "הוריתי להשיב את הציוד לסוכנות AP", באתר ynet, 22 במאי 2024
- ^ תהילה שוורץ-אלטשולר ואלעד מן, קרעי שוב לא מתאפק, באתר העין השביעית, 23 בנובמבר 2023
- ^ יסמין גואטה, יהונתן ליס, הממשלה אישרה פה אחד: ינותקו הקשרים הפרסומיים עם העיתון "הארץ", באתר TheMarker, 24 בנובמבר 2024
- ^ בג"ץ 5474/23 חברת דואר ישראל בע"מ ואחרים נ' שר התקשורת ואחרים, ניתן ב־7 במרץ 2024
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., בג"ץ הכשיר את החלטת קרעי למינוי יו"ר הרשות השנייה - ומתח ביקורת על היועמ"שית, באתר ynet, 15 באוקטובר 2024
- ^ מורן אזולאי, נטעאל בנדל, טובה צימוקי, למרות צו בג"ץ: השר קרעי הנחה את עובדי משרדו לא להכיר ביועמ"שית, באתר ynet, 5 באוגוסט 2025
- ^ יעל יפה, היועצת המשפטית של משרד התקשורת מסרבת להנחיית קרעי: "יש צו של בג"ץ", באתר מאקו, 6 באוגוסט 2025
- ^ אלינור שירקני-קופמן, השופט סולברג הוציא צו ביניים שאוסר על הדחת היועמ"שית - ותקף את קרעי: "התנהלות חמורה", באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2025;
בג"ץ 18225-06-25 כרמי גילון ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־10 באוגוסט 2025 - ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., הנציג החדש בליכוד נגד מצעדי גאווה: "פסול לגמרי", באתר ynet, 10 בפברואר 2019
- ^ ד"ר שלמה קרעי, ח"כ שלמה קרעי תומך בביטול סעיף הנכד בחוק השבות: סכנה קיומית לעתיד העם היהודי, באתר ערוץ 7, 6 בדצמבר 2022
- ^ ציוץ של שלמה קרעי על תיקון חוק השבות, באתר טוויטר, 6 בדצמבר 2022
- ^ ח"כ שלמה קרעי: "אמנת איסטנבול מחייבת את ישראל להעניק מעמד פליט לכל פלסטינית שתגיע לישראל", באתר יוטיוב, 11 למאי 2022 (ארכיון)
- ^ חזקי ברוך, לפיד לארגוני הנשים: אשלים הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול, באתר ערוץ 7, 5 בספטמבר 2022
- ^ אתר למנויים בלבד איתי רום, המחויבות של שלמה קרעי היא לרב מאזוז. אתם תלכו לעזאזל, באתר הארץ, 9 במרץ 2023
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., השר קרעי נגד המוחים: "סרבנים, לכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם", באתר ynet, 7 במרץ 2023
- ^ חזקי ברוך, השר שלמה קרעי לסרבנים: תלכו לעזאזל, נסתדר בלעדיכם, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2023
- ^ שוקי טאוסיג, השר קרעי לחיילי המילואים: לכו לעזאזל, באתר העין השביעית, 7 במרץ 2023
- ^ יהודה שרוני, ח"כ קרעי: "כבן למשפחה עם 17 אחים לא ילמדו אותי על יוקר מחיה", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2022
- ^ בחירות 2021: אלה חברי הכנסת ה-24 מטעם הליכוד, באתר מאקו, 17 בפברואר 2021
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בכור-שלום שטרית • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | סמל משרד התקשורת |
| שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי | |
| חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש | ||
|---|---|---|
| (חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע) | ||
| סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (60 חברי הכנסת) | ||
| הליכוד (32) | נתניהו • לוין • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה • בוארון • עבד | |
| ש"ס (11) | דרעי • מרגי • בן צור • מלכיאלי • חיים ביטון • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • מישרקי • מלול | |
| הציונות הדתית (7) | סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות | |
| עוצמה יהודית (6) | בן גביר • וסרלאוף • אליהו • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר | |
| הימין הממלכתי (4) | אלקין • השכל • בוסקילה • חסון | |
| סיעות האופוזיציה (60 חברי הכנסת) | ||
| יש עתיד (24) | לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי • עזוז | |
| כחול לבן (8) | גנץ • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • פרקש-הכהן • שוסטר • גינזבורג • רון בן משה | |
| יהדות התורה (7) | גולדקנופף • גפני • פרוש • מקלב • טסלר • אשר • פינדרוס | |
| ישראל ביתנו (6) | ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר | |
| רע"מ (5) | עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת | |
| חד"ש-תע"ל (5) | עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • בן סעיד | |
| העבודה (4) | מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן | |
| נעם (1) | מעוז | |