Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ערן אורטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־16:29, 16 במרץ 2026 מאת imported>עוד אחד (←ביקורת על תפיסת צה"ל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ערן אורטל
קובץ:Brig. Gen. Eran Ortal.jpg
שירות צבאי
1989–1993, 1999
תפקידים בשירות
  • מפקד מרכז דדו
  • ראש צוות החשיבה במרכז דדו
  • רע"ן בחטיבת המבצעים
  • אג"ת - המרכז לניתוח מערכות
  • איסוף קרבי (קצין מילואים)
פעולות ומבצעים

ערן אורטל (נולד ב-22 בספטמבר 1971) הוא קצין בצה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף שהיה מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית.

ביוגרפיה עריכה

אורטל נולד בבת ים. התגייס לצה"ל לגרעין נח"ל בשנת 1989 ושירת בחיל האיסוף הקרבי בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. בשנת 1993 השתחרר מצה"ל ולמד תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה ותואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1999 חזר לצה"ל כחוקר במרכז לניתוח מערכות (מנת"ם) באגף התכנון. בשנת 2004 עבר לחטיבת המבצעים שם מילא שורת תפקידים בתחום התכנון האופרטיבי. בשנת 2012 סיים קורס מפקדי חטיבות והחל ללמוד במכללה לביטחון לאומי שם שימש גם כעמית מחקר. בשנת 2013 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש צוות החשיבה במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית. בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד המרכז. בשנת 2023 סיים את תפקידו במרכז דדו והחל תקופת מחקר במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד. תמצית המחקר פורסמה בכתב העת של המכון ובמרכזה אבחנתו של אורטל לגבי הגל הצבאי הנדרש הבא.[1] בשנות שירותו התמחה אורטל בתחום התכנון האופרטיבי ובניין הכוח הצבאי ברמת המטה-הכללי. עם שחרורו מצה"ל השתלב אורטל כחוקר במכונים מובילים כמו Hoover Institution באוניברסיטת סטנפורד,[2] ומרכז בגין סאדאת[3] באוניברסיטת בר-אילן, כמרצה באוניברסיטת רייכמן וכיועץ לענייני צבא טכנולוגיה ואסטרטגיה.

עיקרי עבודתו עריכה

בשנות פעילותו במרכז דדו אורטל הוביל גישה ביקורתית כלפי הנחות יסוד וצורות פעולה מערכתיות מקובלות בצה"ל, בתחומי אסטרטגיה והפעלת כוח כמו גם בהיבטי בניין הכוח. אורטל מקדם גישה מתחום אמנות המערכה,[4] ובמסגרת תפקידו ייסד את כתב עת לטרנספורמציה צבאית ולאמנות המערכה – בין הקטבים, הכולל מאמרים בליבת העיסוק הצבאי מטעם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון.[5]

אורטל נחשב לבעל דעה עצמאית שהתאוריות שלו איתגרו לא פעם את התפיסה הצבאית המסורתית, בעיקר בהקשרי בניין הכוח והתפיסה האסטרטגית של צה"ל.[6] על רקע ביקורת נוקבת שנמתחה על המכון לחקר תורת המערכה (שקדם למרכז דדו), אורטל מזוהה עם אסכולת חשיבה מערכתית אחרת בצה"ל.[דרושה הבהרה][7]

ספרו "המלחמה שלפני" שמסכם את עיקר עבודתו בשנים 2010–2021 תואר על ידי ד"ר איתן שמיר כ"ספר חובה לכל מי שמעוניין להבין לעומק את הוויכוחים המתנהלים בתוך צה"ל ואת כיווני התפתחותו הנוכחיים",[8] ועל ידי פרופ' דימה אדמסקי כ"טקסט קנוני לכל חוקר או איש מערכת הביטחון הישראלית".[9] פרופ' עזר גת כתב כי "ספרו של תא"ל (מיל.) ערן אורטל, שהופיע עוד לפני ההתנסות במלחמה, הוא מסמך מרשים ביותר שמעטים משתווים לו בארץ ובעולם"[10] ד"ר דותן דרוק כתב כי "ספר זה חשוב שיהיה אחד מהמקורות שבהם עושים שימוש בהכשרות הפיקוד והמטה בצה"ל".[11] האלוף (מיל') גרשון הכהן כתב כי "ספרו החדש של תא"ל ערן אורטל, 'המלחמה שלפני', מציע מבט עומק להתפתחות תפיסת הלחימה הישראלית למול השתנות תופעת המלחמה במאה ה-21".[12] בנובמבר 2025 זכה הספר בפרס צ'צ'יק המוענק על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי לספרים ולעבודות מחקר בנושא ביטחון ישראל. ועדת הפרס ציינה ש"הספר מרשים והוא ברמה עולמית בניתוח מגמות שדה הקרב העכשווי. הספר מנתח – לפני המלחמה הנוכחית – את משבר תורת הביטחון מול אתגר צבאות הטרור, המנהרות והטילים, וכתוצאה מכך את חוסר היכולת להרתעתם ותחושת המסוגלות הגוברת שלהם, כמו גם את הרתעת ישראל עצמה מעימות ותחושת המסוגלות הפוחתת שלה. הספר קרא לנטישת המעגל חסר התוחלת של ה'סבבים' ולשבירה יזומה של 'טבעת האש' האיראנית סביב ישראל עוד בטרם ה-7 באוקטובר (...) ספרו של אורטל רואה בבירור שמהות השינוי לא מסתכמת בהפעלת 'צבא הפרשים' לצד 'צבא ההייטק', אלא בטרנספורמציה של צבא היבשה לצבא הייטק. הספר מפגין רמה גבוהה בלתי שכיחה בטיפולו במקרי עבר של מהפכות טכנולוגיות בעולם ובקישורן למקרה הנוכחי. הוא גם מנתח בצורה חדה את המכשולים והמעצורים המוסדיים-ארגוניים בצבא לתמורות שהתבקשו כל כך".[13]

בפברואר 2023, פרסם אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מאמר המשווה את השגיאות האסטרטגיות שביצעה ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים למציאות בשנת 2023. במסמך התריע אורטל כי תפיסת ההרתעה הישראלית, שנשענת על עליונות צבאית ואיום בחורבן האויב, נתבררה כשגויה מול מצרים, שתפסה את המלחמה כחיונית ויצאה למלחמה למרות האיום בעונש כבד, ועלולה להיות כך גם כיום. תפיסה זו נגרמת לפי אורטל בשל קושי להבין את ההיגיון והאינטרסים של הצד השני. הוא התריע גם כי צה"ל נשען יותר מדי על אגף המודיעין ועל חיל האוויר, כי תחושת הביטחון בקיומה של התרעת מודיעין לפני תקיפה פתע אינה מבוססת, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון. עם זאת אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[14]

שבעה וחצי חודשים לאחר מכן התרחשה מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר, שבה התממשו רבות מהאזהרות של אורטל ביחס לחולשותיו של צה"ל. בדומה למלחמת יום הכיפורים, זרועות המודיעין נכשלו במתן התרעה, וצה"ל הופתע לחלוטין. בדיעבד התברר כי הצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל העריכה לא נכון את ההגיון והאינטרסים של חמאס, שהתעלם מהעליונות הצבאית של צה"ל. הוויכוח המתמשך סביב השאלה עד כמה חמאס וחזבאללה מורתעים, שנשען על מודיעין כוונות, טשטש התרעות מודיעיניות על יכולתו של חמאס לבצע מתקפה רחבת היקף.[15][16] במרבית יחידות הצבא, כולל בחיל האוויר, לא ידעו שיש אפשרות לפלישה כה נרחבת של חמאס לתוך ישראל ולא נערכו אליה.[17]כתוצאה מכך צה"ל לא החזיק בתרחיש ייחוס מתאים או בתוכניות מגננה אפקטיביות; התרחיש שנלקח בחשבון דיבר על חדירה של כ־70 מחבלים בלבד[18]. מתקפה מהירה ונרחבת של חמאס, מול כוחות יבשה דלילים בכוח אדם ובציוד, הצליחה להבקיע את המכשול, לכבוש יישובים ומוצבים וליצור כאוס בפיקוד אוגדת עזה. חיל האוויר, שנקלע להפתעה מוחלטת והיה לאחר הדממה לרגל החג, כמעט שלא פעל ברצועת עזה בשלוש השעות הראשונות — עקב היעדר תוכנית תקיפה רלוונטית למערך מטוסי הקרב, קושי בזיהוי אויב, בעיות תיאום עם כוחות היבשה ומערך מסוקי קרב מצומצם.[19]

בעקבות מלחמת חרבות ברזל חזר אורטל לנתח ולכתוב בנושאי צבא בישראל. בין פרסומיו עבודה שניתחה את לקחי הלחימה בעזה לקראת מלחמה בלבנון[20] ועבודה המזהירה מלקחים פופוליסטיים ונמהרים מדי מהמלחמה, תוך הצגת עקרונות לדיון באסטרטגיית הביטחון הרצויה לישראל.[21]

ביקורת על תפיסת צה"ל עריכה

אורטל, יחד עם אז תא"ל תמיר ידעי, תיאר את דפוס הפעולה של צה"ל מאז מבצע דין וחשבון כדוקטרינה דה-פקטו, שאותה כינו "פרדיגמת מבצעי ההרתעה".[22] אורטל וידעי תיארו את הסיבות המרכזיות לעליית הפרדיגמה הזו – עליית יכולות האש מנגד, ירידת הכדאיות והרלוונטיות לכאורה של רעיון ההכרעה הצבאית, ועליית הרעיון של אכיפה וענישה כלפי הגורם המדינתי. לטענת אורטל וידעי, הניסיון מורה כי הפרדיגמה הזו מגיעה למבוי סתום, ולרוב לא משיגה את מטרותיה.[23]

הקושי הוא גם אופרטיבי (קושי של צה"ל לייצר רציפות בלחימה) וגם אסטרטגי (קושי להשיג את ההרתעה בפועל). לטענתם, האסטרטגיה הישראלית מוּנעת יותר מרצון להימנע מסיכונים מאשר מרצון להגיע להישגים אסטרטגיים. לאור זאת, הם טענו כי יש לייצר בצה"ל תשתית תפיסתית ומעשית שתאפשר לחזור לגישה ההכרעתית של צה"ל מול כוחות אויב. שש שנים לאחר מכן פרסם אורטל את מאמרו "להדליק את האור, לכבות את האש", ובו שירטט גישה הכרעתית אלטרנטיבית לצה"ל נגד צבאות-הטרור מבוססי הטילים, מבוססת תמרון התקפי החותר לקרבה למערכי השיגור של האויב ומצויד ביכולות יירוט קדמיות ותקיפה מהירה של מקורות הירי. האלוף אהרון חליוה, ששירת כראש אגף המבצעים בצה"ל במהלך מבצע "שומר החומות", פרסם טור באתר מרכז דדו תחת הכותרת "לשלול את הרקטות", ובו קרא לקדם את גישת "כיבוי האש" שהציג אורטל.[24]

עשר שנים מאוחר יותר חזרו ידעי ואורטל לאותו דיון, והפעם בהקשר של האתגר האיראני והאיום הרב-זירתי המתפתח. מסקנתם הייתה כי המפתח להתאמת צה"ל לאתגר האיראני המתהווה מצוי בפיתוח כוח יבשתי עצמאי יותר שיהיה מסוגל להסיר את איום האויבים במעגל ראשון, כלומר להכריעם, ולשחרר כך את חיל האוויר ומרכיבי מודיעין קריטיים כדי שיוכלו לשמש כזרוע אסטרטגית ארוכה.[25] בראיון שנתן ל-Times of Israel בראשית 2023 הסביר אורטל כי ההימנעות מתמרון התקפי ברוב המבצעים האחרונים קשורה בפשטות לחוסר יכולתו של התמרון לעצור את מתקפת האש לעורף ישראל.[26] לשיטתו זהו אתגר שצריך וגם ניתן לטפל בו.

באפריל 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ניתח אורטל בראיון את אתגרי ההגנה מול עזה והזהיר מתפיסת אזור החיץ החדש כמענה מבצעי מספק.[27]

משמעויות מעשיות עריכה

אורטל עסק בסוגיות מרכזיות שבהן עסקו צה"ל ומדינת ישראל בשנים האחרונות, ובהן התמרון היבשתי, תופעת איום המנהרות, איום הרקטות והטילים, ומערכת הלמידה וההשתנות של צה"ל. במחקרו על סוגיית התפתחות איום המנהרות חוצות הגבול[28] הוא ביקר את מערכת הלמידה האסטרטגית של צה"ל. במחקר אחר בנושא, "במעמד צד אחד"[29] שפורסם גם בכתב העת Res Militaris,[30] הצביע על הקשר בין איום הרקטות מעזה לבין חופש החפירה היחסי ממנו נהנה חמאס עד 2014. מסקנתו היא שהיעדר מענה צבאי לאיום הרקטות הוא מרכיב חסר באסטרטגיה המדינית של התנתקות וסיום סכסוכים, והוא מסביר קריטי להתהוות תופעת המנהרות. המחקר זכה לשבחים כ"נוקב ומבריק".[31]

אורטל שימש כגורם משמעותי בתהליכי חשיבה אסטרטגיים שהתקיימו באמ"ן ("מעשה אמ"ן")[32] ובזרוע היבשה ("יבשה באופק").[33] שני התהליכים מתארים בחינה ביקורתית של התפקוד של המערכים למול השינוי בעולם, ומענה תוך שימוש בפוטנציאל של העולם המשתנה, בעיקר מתחום הפיתוח הטכנולוגי. בשני המקרים, אורטל חזר לתהליך כעבור מספר שנים ובחן מדוע השינוי המקווה לא הצליח ברמה המקווה.[34]

דיגיטציה ורשתות בצה"ל עריכה

אחד הנושאים שבהם אורטל עוסק באופן שיטתי הוא נושא הדיגיטציה והרתימה של עולם הרשתות לכדי פרדיגמת לחימה התואמת את הפוטנציאל של המהפכה התעשייתית הרביעית. אורטל עסק בכך הן במסגרת "מעשה אמ"ן", תהליך אסטרטגי שנערך באגף המודיעין של צה"ל בשנים 2010–2011 בראשות ראש אמ"ן, האלוף אביב כוכבי, וכן במסגרת תהליך "יבשה באופק" של זרוע היבשה בשנים 2014–2017 בראשות מפקדי הזרוע אז – האלוף גיא צור ואחריו האלוף קובי ברק.[דרוש מקור]

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ערן אורטל
  • ישי שנרב, ‏לקצין שהתריע מפני תרחיש 7 באוקטובר יש המלצות לקראת מלחמה בצפון, בעיתון מקור ראשון, 10 בפברואר 2024
  • פודקאסט (הסכת) אפרכסת, אמיר אורן מארח את ערן אורטל, פברואר 2024
  • גיקונומי (פודקאסט) פרק 972 - ערן אורטל
    • מאמרים פרי עטו
    מפקדי מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית קובץ:The Dado Center for Interdisciplinary Military Studies logo.png
    (ראשי המכון לחקר תורת המערכה: דב תמרי • שמעון נוה)

    איתי ברון • יורם חמו • מאיר פינקל • ערן אורטל • איל פכט

    הערות שוליים עריכה

    1. ^ Fighting Fires With Data, Hoover Institution (ב־English)
    2. ^ ערן אורטל, באתר Hoover
    3. ^ BESA Center, מרכז בס”א שמח להודיע על הצטרפותו של תא”ל (מיל’) ערן אורטל כחוקר בכיר לצוות החוקרים של המכון, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-04-15
    4. ^ מרכז דדו, מבוא ל"אמנות אופרטיבית", באתר צה"ל
    5. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg מפקדי מרכז דדו לדורותיהם, באתר צה"ל, 17 בינואר 2017
    6. ^ אמיר בר-שלום, ערב יום העצמאות ה-74, האם ישראל היא באמת מעצמה אזורית?, באתר זמן ישראל, 4 במאי 2022
    7. ^ פנחס יחזקאלי, 11 בינואר 2022, באתר ייצור ידע
    8. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg כתבו עלינו, באתר צה"ל, 17 בינואר 2017
    9. ^ המלחמה שלפני | צומת ספרים, באתר www.booknet.co.il
    10. ^ עזר גת, צבא הפרשים הפך לצבא הייטק, באתר INSS, ‏3 יוני 2025
    11. ^ מערכות, באתר www.maarachot.idf.il
    12. ^ גרשון הכהן, גרשון הכהן: מבצע 'עלות השחר' במבט מערכתי, באתר ייצור ידע - פנחס יחזקאלי, ‏מצוטט ב"ייצור ידע" מתוך ישראל היום
    13. ^ הודעה על זכייה בפרס צ'צ'יק, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 24 בנובמבר 2025.
    14. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg תא"ל ערן אורטל, "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
    15. ^ ניצן סדן, תחקירי 7 באוקטובר: אז איפה היה חיל האוויר בבוקר השבת השחורה?, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2025
    16. ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018
    17. ^ אתר למנויים בלבד בר פלג ויניב קובוביץ, המידע מהשטח לא הגיע, וחיל האוויר עסק בהיערכות למלחמה בצפון גם בעיצומה של מתקפת חמאס, באתר הארץ, 27 בפברואר 2025
    18. ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., 1,175 מחבלים בגל הראשון, מול 671 לוחמים: "אל תופתעו אם יגיעו לת"א" | הפקודות הדרמטיות בבור, דקה אחר דקה, באתר ynet, 27 בפברואר 2025
    19. ^ איתי אילנאי, דקה אחרי דקה - מה קרה לחיל האוויר ב-7 באוקטובר?, באתר ישראל היום, 30 בינואר 2025
    20. ^ Brig Gen (res) Eran Ortal, מלחמת עזה 2023, והמלחמה שאחריה, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-02-04
    21. ^ Brig Gen (res) Eran Ortal, אסטרטגיה בת קיימא – עקרונות לעדכון האסטרטגיה ותפיסת הביטחון הישראלית, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, ‏2024-04-16
    22. ^ 'פרדיגמת הסבבים' – דוקטרינה במבוי סתום: על הדפוס האסטרטגי של 'מבצעי ההרתעה'
    23. ^ גל פרל פינקל, ובכל זאת עלינו לתמרן, מבט על, המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 1584, 3 באפריל 2022.
    24. ^ אהרון חליוה, לשלול את הרקטות, כתב עת בין הקטבים, 27 במאי 2021.
    25. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אלוף תמיר ידעי, מפקד זרוע היבשה. תא"ל ערן אורטל, מפקד מרכז דדו., תנו למטכ"ל לנצח: המפתח להתמודדות עם איראן נמצא בפיתוח הכוח הטריטוריאלי – אלוף תמיר ידעי ותא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 22 באוקטובר 2022
    26. ^ Lazar Berman, ‘Time is not on our side’: Retiring IDF general calls for urgent army overhaul, www.timesofisrael.com (ב־English)
    27. ^ Yaakov Lappin, Gaza buffer zone is no substitute for preventing buildup of terror armies, JNS, ‏April 12
    28. ^ "זה הקטן גדול יהיה": החמצת התהוויות במטה הכללי – איום המנהרות והתווך התת־קרקעי כמקרה בוחן
    29. ^ קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg אל"ם ערן אורטל הוא ראש צוות החשיבה במרכז דדו., "במעמד צד אחד" אתגר האסטרטגיה הישראלית – התפתחות איום המנהרות בצל האיום הרקטי – תא"ל אורטל, באתר צה"ל, 1 במרץ 2018
    30. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
    31. ^ גרשון הכהן, ‏ההתנתקות בעזה – שיעור לחותרי הנסיגות הנוספות, בעיתון מקור ראשון, 12 באוגוסט 2019
    32. ^ מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה
    33. ^ גיא צור, ‏'יבשה באופק' – גיבוש תפיסת תמרון יבשתי, בין הקטבים ‏6, ינואר 2016, עמ' 89–113, בעמ' 93
    34. ^ לצאת מהגדר – מודל עסקי חדש לאמ"ן, בעמ' 76
    35. ^ דותן דרוק, מסע ההשתנות של צה"ל – סקירת ספרו של תא"ל ערן אורטל "המלחמה שלפני", מערכות, ‏ 1 ביוני 2022.
    36. ^ איתן שמיר, ‏לחשוף את האויב הנעלם: המחקר שמציע דרך להכריע את חמאס וחיזבאללה, בעיתון מקור ראשון, 14 בדצמבר 2022
    אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ערן_אורטל&oldid=628707"