Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ההוריקן הגדול של 1780

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־18:03, 16 באוקטובר 2025 מאת imported>יצחק עוז (הסופה: תיקון קישור)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ההוריקן הגדול של 1780
סוג הוריקן
תאריך התחלה 9 באוקטובר 1780
תאריך סיום 20 באוקטובר 1780
משך האסון 9 באוקטובר 178020 באוקטובר 1780 (12 ימים)
במדינות או באזורים האיים האנטילים, פוארטו ריקו, הרפובליקה הדומיניקנית, ברמודה וכנראה פלורידה
מהירות הרוח 320 קמ"ש
הרוגים 22,000
קובץ:Great Hurricane (1780) areas affected.JPG
האזורים שנפגעו בידי ההוריקן

ההוריקן הגדול של 1780 נחשב להוריקן האטלנטי הקטלני ביותר בכל הזמנים. כ-22,000 איש מתו כשהסופה שטפה את האיים מרטיניק, סנט אוסטטיוס וברבדוס בין 10 באוקטובר ל-16 באוקטובר.[1] ועוד רבים נהרגו בסירות שטבעו בסופה.

הסופה עריכה

הסופה פגעה בים הקריבי באמצע מלחמת העצמאות האמריקנית וגבתה מחיר כבד מהציים של בריטניה וצרפת שהתמודדו על שליטה באזור. הצי הבריטי בפיקודו של תת-האדמירל הבריטי ג'ורג' ברידג'ס רודני שהפליג מניו יורק לאיי הודו המערבית התפזר וניזוק בסופה. בהגיעו לברבדוס גילה אדמירל רודני כי שמונה מתוך 12 הספינות שהפליגו עמו ניזוקו ללא תקנה ורוב אנשי הצוות טבעו.

סייר בריטי שנשלח לאמוד את הנזק דיווח כי הסופה שהתה בסמוך לברבדוס במשך יומיים. ההרס היה כה גדול שהסייר חשב בטעות כי לסופה התלוותה רעידת אדמה. האי נחרב כמעט עד היסוד. עשרות ספינות דיג לא חזרו לנמלן. כמעט כל משפחה באי איבדה בסופה בן משפחה.

עונת ההוריקנים של שנת 1780 באוקיינוס האטלנטי הייתה יוצאת דופן בכך שאירעו במהלכה שלושה הוריקנים שכל אחד מהם גרם למותם של לפחות 1,000 איש. כל השלושה התרחשו באוקטובר.[1]

סופות נוספות שהתרחשו באוקיינוס האטלנטי וגרמו לאבדות רבות בנפש כוללות את הוריקן מיץ' ואת ההוריקן של גלווסטון מ-1900. לשם השוואה, הוריקן קתרינה גרם למותם של פחות מ-2,000 איש.

קישורים חיצוניים עריכה

  • ההוריקן הגדול של 1780, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אדוארד נ'רפפורט וחוזה פרננדס-פרטגס, "The Deadliest Atlantic Tropical Cyclones, 1492-1996",‏ 28 במאי 1995. באתר NHC.