טעמא דקרא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
טעמא דקרא (בעברית: טעמו של המקרא) הוא מושג תלמודי, ופירושו הסבר לציווי מקראי שטעמו אינו מופיע במקרא. ההסבר ניתן על פי סברה.[1]
פסיקת הלכה על פי "טעמא דקרא" עריכה
בתלמוד מובאת מחלוקת תנאים האם ניתן לדון על פי הטעם שנראה לנו מסברה ולחדש הלכות על פיו, או שאין לחלק דינים ללא מקור מן המקרא. דעת רבי שמעון היא שאנו רשאים לדון מסברא מהו "טעמא דקרא" ולחדש על פיו דינים, ואילו לדעת רבי יהודה אין דורשים "טעמא דקרא".[2]
מחלוקת התנאים אינה נוגעת לשאלה אם יש לאדם לפרש טעמים בפסוק, אלא רק בשאלה האם אפשר להוציא על פי זה הלכות למעשה.
טעמים במקרא עריכה
המקרא אינו מנמק את רוב הציוויים המופיעים בו. התלמוד מסביר שהטעמים לא מופיעים לצד החוק כדי למנוע מעבר על הציווי בשל הנחה שהנימוק לא רלוונטי במקרה ספציפי.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- הערך "טעמא דקרא", באתר המכלול
- הערך "טעמא דקרא", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- אסף בראון, שיוך או תכלית – בירורו של המושג 'טעמא דקרא' בספרות התלמודית, באתר Academia.edu
