הדי לאמאר
פעולות נוספות
| שם לידה | הדוויג אווה מריה קיזלר |
|---|---|
| מדינה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
הדי לאמאר (באנגלית: <phonos ipa="" lang="he" text="<span dir="auto">Hedy Lamarr</span>" wikibase="no entity" file="">Hedy Lamarr</phonos>Ⓘ; 9 בנובמבר 1914 – 19 בינואר 2000) הייתה ממציאה ושחקנית קולנוע אמריקאית יהודייה מומרת ילידת אוסטריה, שנודעה בזכות המצאותיה, ובהן פיתוח טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר, אך עיקר פרסומה היה ככוכבת בהוליווד. יופיה היווה השראה ליצירת הדמויות המצוירות של שלגיה ושל אשת החתול.
קורות חיים עריכה
נולדה בשמה המלא הדוויג אווה מריה קיזלר (בגרמנית: Hedwig Eva Maria Kiesler) בווינה, בירת אוסטרו-הונגריה דאז, להורים יהודים ממוצא גליציאני והונגרי. אמה התנצרה לקתוליות, וכך גם גידלה אותה כנוצרייה. אביה היה בנקאי ואמה הייתה פסנתרנית קונצרטים. מגיל צעיר נהנתה לאמאר לחקור את החפצים שסביבה ורצתה להבין כיצד דברים פועלים, ואביה עודד אותה לחשיבה יצירתית ולסקרנות מדעית.[2] כשהפכה לנערה בלטה ביופיה והיא החלה להתעניין במשחק. קיזלר התפרסמה בתחילת שנות ה-30 כשחקנית קולנוע. בגיל 18, בשנת 1933, התפרסמה כאישה הראשונה שהופיעה בסרט "מהוגן" כשהיא חשופת חזה, בסרט הצ'כי "אקסטזה". הסרט עורר סערה ציבורית משום שהיה הראשון שהראה את פניה של אישה בעת אורגזמה, וכן עירום נשי. לימים טענה כי מעולם לא הסכימה להצטלם כשהיא חשופת חזה, ושסצנת העירום הקצרה הושגה במרמה על ידי כך שהבמאי רכש מצלמות מקרבות במיוחד.
בהמשך פגשה את פרידריך מנדל, תעשיין נשק אוסטרו-פשיסט עשיר. השניים נישאו בקארלסקירכה בעת שמנדל היה בן 33 ולאמאר בת 18. לאמאר הפכה לאשת חברה ידועה ומבוקשת בווינה. לאחר נישואיהם רכש מנדל את כל עותקי הסרט "אקסטזה". מנדל היה מבכירי סוחרי הנשק באוסטריה ומקורב לגורמים במפלגה הנאצית, למרות שורשיו היהודיים. ביתם של קיזלר ומנדל הפך מוקד לביקוריהם של בכירי הפשיסטים באירופה של שנות ה-30, בהם אדולף היטלר ובניטו מוסוליני. כך גם נחשפה קיזלר לסוגי הנשק והטכנולוגיות שהיו בידיהם.
בשנת 1937, בגיל 23, ברחה קיזלר לפריז והתגרשה מבעלה, שנהג להתעלל בה פיזית ורגשית. בפריז פגשה את ראש אולפני MGM לואי ב. מאייר, שבחר עבורה את שם הבמה "הדי לאמאר", על שם ברברה לה מאר, כוכבת הקולנוע האילם אשר מתה ב-1926.
הדי כיכבה בסדרה של סרטי הרפתקאות אקזוטיים. הופעת הבכורה שלה בקולנוע האמריקאי הייתה בתור גבי בסרט "אלג'יר" (1938). שנה לאחר מכן, הופיעה בסרט "הגברת מהאיים הטרופיים" (1939). ב-1942, היא גילמה את התפקיד המוצלח של טונדליו בסרט הקלאסי "מטען לבן" (1942). לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה הקריירה שלה לדעוך, ו-MGM החליטה לא לחדש את החוזה שלה. הדי סירבה לתפקידים הראשיים גם ב"זגלייטינג" (1940) וגם ב"קזבלנקה" (1942). ב-1949, כיכבה בתור דלילה לצד שמשון של ויקטור מאטור בסרט האפי "שמשון ודלילה" (1949) של ססיל ב. דה-מיל. זה היה הסרט הרווחי ביותר של סרטי פרמאונט עד אז, והכניס 12 מיליון דולר מבתי הקולנוע. הצלחת הסרט הובילה לתפקידים נוספים, אך זה לא הספיק כדי להקל על המשבר הכלכלי שלה. היא שיחקה בשישה סרטים נוספים בין 1949 ל-1957, האחרון שבהם היה "החיה הנשית" (1958).
לאמאר הייתה אחת הנשים הראשונות שהעזו להפיק בעצמן בתעשיית הסרטים האמריקאית שנוהלה בידי גברים בלבד. היא השקיעה את כל כספה בהפקת הסרט "Loves of Three Queens" מ–1954 בכיכובה, אך קרסה כלכלית לאחר שלא מצאה חברה שתסכים להפיץ אותו בארצות הברית. לאחר מכן עברה התמוטטות עצבים, טופלה אצל רופא מפוקפק שגרם לה להתמכר לתרופות, נעצרה לאחר גניבה אקראית מחנות (אנ'). כך גם נפלה להונאת מפיצי ספרים ששכנעו אותה לכתוב את האוטוביוגרפיה שלה, אך הפכו אותה לסנסציונית ורדודה, שלא הזכירה במאומה את מגוון כישוריה הטכניים ואומנותיים. בשנות ה–40 לחייה התמכרה לסדרה ארוכה ומיותרת של ניתוחים פלסטיים, שבסופו של דבר השחיתו את מראה פניה - בהמשך גם חדלה להיראות בציבור, וסירבה להיפגש אפילו עם בני משפחתה.
לאמאר נפטרה בשנת 2000 בביתה שבפלורידה. לבקשתה, פיזר בנה הצעיר את אפר גופתה ביערות וינה שבמולדתה אוסטריה.[3] בסך הכול הייתה לאמאר נשואה לשישה בעלים. היו לה שלושה ילדים: את בנה הראשון אימצה עם בעלה השני, התסריטאי והמפיק ג'ין מרקלי. לאחר נישואיה לבעלה השלישי, השחקן ג'ון לודר, שאימץ את בנה, נולדו להם בן ובת.
המצאותיה עריכה
לאמאר התפרסמה גם בזכות חלקה, במשותף עם המלחין ג'ורג' אנתייל, ברישום פטנט[4] על טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. המוטיבציה להמצאתה הייתה אמה של לאמאר שנמלטה מפני הכיבוש הנאצי, הגיעה ללונדון ותכננה לחצות את האוקיינוס האטלנטי כדי להתאחד עם בתה. לאמאר חשבה על דרך להפחית את הסיכונים הכרוכים במסע, דבר שהוביל להמצאה. הדי לאמאר וג’ורג’ אנת’יל עמלו על ההמצאה בסיוע מומחים במשך חצי שנה. אנתייל כתב בספרו שלאמאר לא הרגישה בנוח לחיות בנוחיות בהוליווד ולהרוויח הרבה כסף בזמן שהעולם מצוי במלחמה כה אכזרית. היא הציעה את שירותיה למועצת הממציאים הלאומית בוושינגטון הבירה כדי לעזור למאמץ המלחמתי, אך נדחתה ונאמר לה שהיא צריכה לנצל את תהילתה ומראה הטוב להפצת אגרות מלחמה.[5] - בדצמבר 1940 שלחו לאמאר ואנתייל את תיאור המצאתם למועצה הלאומית להמצאות בוושינגטון ונעזרו בה כדי לערוך פטנט. - “מערכת תקשורת סודית” שנרשם ב-11 באוגוסט 1941 בשמם של Hedy Kaisler Markey ו-George Antheil, (אז בעלה השלישי Markey), ועיקרו "דילוגי תדר" הסתרת מידע אלחוטי, במיוחד לצורך הנחיית רדיו של טילי טורפדו ממטוסים. חיל הים של ארצות הברית זלזל בהמצאתה של אישה הידועה כשחקנית קולנוע מצליחה ולא כמדענית. הוא עשה שימוש בהמצאה במערכות תקשורת צבאיות, רק לאחר שפג תוקף הפטנט בשנות ה-50, והדי לא זכתה בתמלוגים על המצאתה. הטכנולוגיה חדרה בהמשך גם לתקשורת האזרחית, וכיום דילוגי תדר הם מרכיב חיוני כמעט בכל מערכות התקשורת האלחוטיות, ודומות לה מונחות ביסודם גם ברבים מיישומי הרדיו המתקדמים כיום, בהם תקשורת סלולרית, בלוטות' ו-GPS.
בשנת 1997 זכתה הדי לאמאר להכרה בינלאומית על תרומתה לתעשיית התקשורת האלחוטית וקיבלה אות הוקרה מארגון EFF המתמחה בשמירת זכויות ממציאים.[6] ערכו (המוחמץ) של המצאתה מוערך ב-30 מיליארד דולר.[2] כשניהלה זוגיות עם הווארד יוז, טייס קולנוען ואיש עסקים שרצה לעצב את המטוסים המהירים בעולם, ביקרה במפעלים שלו, שוחחה עם המהנדסים ולאחר לימוד מעמיק שרטטה כנפיים אווירודינמיות. יוז יישם את תוכניותיה, דבר שהפך את מטוסיו למהירים יותר. לאמאר אף המציאה קפסולת קולה שנמסה במים, שמאפשרת לחיילים ופועלים הכנה עצמית של המשקה, כיסא מסתובב למקלחת ומחוצה לה, רמזור משופר, ואף צווארון כלבים "ניאון".[7]
גם כשהייתה בשיא הקריירה שלה הקדישה לאמאר שעות רבות להמצאות ואהבה לחשוב על דרכים להפוך את העולם למקום טוב יותר. היא הייתה סקרנית כפייתית שחיפשה פתרונות טכניים לבעיות.[8] אנתייל כתב עליה בספרו "כל מה שהיא רוצה זה להישאר כל היום בבית ולהמציא המצאות". - למרות הצלחתה בתחום זה, ושכלה החריף, העדיפו התקשורת והציבור, להתרכז ולהתמקד דווקא באלמנטים הסנסציוניים בחייה.[2]
פילמוגרפיה עריכה
בחייה השתתפה הדי לאמאר ב כ-17 סרטים
Ecstasy (1933) – אקסטזה
Algiers (1938) – אלג'יר
Ziegfeld Girl (1941) – נערת זיגפלד
Come Live with Me (1941) – בואי לחיות איתי
Tortilla Flat (1942) – שכונת טורטייה (ע"פ ספרו של ג'ון סטיינבק)
White Cargo (1942) – מטען לבן
Crossroads (1942) – צומת דרכים
The Heavenly Body (1944) – הגוף השמימי
Experiment Perilous (1944) – ניסוי מסוכן
The Conspirators (1944) – הקושרים
Her Highness and the Bellboy (1945) – הוד מעלתה והנער מהמלון
Dishonored Lady (1947) – אישה חסרת כבוד
Samson and Delilah (1949) – שמשון ודלילה
A Lady Without Passport (1950) – גברת ללא דרכון
Copper Canyon (1950) – קניון הנחושת
My Favorite Spy (1951) – המרגל האהוב עליי
The Story of Mankind (1957) – סיפור האנושות
מורשת עריכה
ב-9 בנובמבר 2015, יום הולדתה ה-101, הופיע שרבוט גוגל על שמה של לאמאר.[9] - ב-2017 יצא סרט דוקומנטרי בשם "פצצה: סיפורה של הדי לאמאר". ב-2018 החלה הפקה הוליוודית ביוגרפית על אודות חייה, בגילומה של גל גדות.[10] - אסטרואיד 32730 Lamarr, שהתגלה ב-1951 על ידי קרל ריינמוט, נקרא על שמה. ההכרזה נעשתה באוגוסט 2019.[11]
לקריאה נוספת עריכה
- מארי בנדיקט, האישה היחידה בחדר (עברית: שרית פרקול, הוצאת קוראים, 2019)
- Hedy Lamarr. "Ecstasy and me: my life as a woman". Bartholomew House, 1966
- Barton, Ruth. "Hedy Lamarr: The Most Beautiful Woman in Film". Lexington: University of Kentucky Press, 2010.
- Rhodes, Richard. "Hedy's Folly: The Life and Breakthrough Inventions of Hedy Lamarr, the Most Beautiful Woman in the World". Doubleday, 2011.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg הדי לאמאר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png הדי לאמאר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg הדי לאמאר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg הדי לאמאר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg הדי לאמאר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D הדי לאמאר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg הדי לאמאר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg הדי לאמאר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg הדי לאמאר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png הדי לאמאר, באתר פינטרסט
- הדי לאמאר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- קובץ:IMDB Logo 2016.svg הדי לאמאר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- הדי לאמאר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
- קובץ:Logo AllMovie.svg הדי לאמאר, באתר AllMovie (באנגלית)
- קובץ:Rotten Tomatoes logo.svg הדי לאמאר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר Metacritic (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר ארכיון להקת בת שבע
- הדי לאמאר, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- קובץ:Kinopoisk colored logo (2021-present).svg הדי לאמאר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הדי לאמאר, באתר זמרשת
- הדי לאמאר, באתר שירונט
- קובץ:Apple logo black.svg הדי לאמאר, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- קובץ:Spotify logo without text.svg הדי לאמאר, באתר ספוטיפיי
- קובץ:Antu soundcloud.svg הדי לאמאר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
- קובץ:Last.fm icon.png הדי לאמאר, באתר Last.fm (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
- קובץ:Allmusic Favicon.png הדי לאמאר, באתר AllMusic (באנגלית)
- קובץ:MusicBrainz Logo (2016).svg הדי לאמאר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png הדי לאמאר, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- קובץ:Encyclopedia-Metallum-icon.png הדי לאמאר, להקה באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר SIGIC
- הדי לאמאר, באתר Jamendo
- קובץ:Deezer.svg הדי לאמאר, באתר דיזר
- קובץ:Yandex logo ru.svg הדי לאמאר, באתר Yandex.Music (ברוסית)
- הדי לאמאר, באתר פרויקט מוטופיה
- קובץ:Discogs record icon.svg הדי לאמאר, באתר Discogs (באנגלית)
- קובץ:Songkick logotype.svg הדי לאמאר, באתר Songkick (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר Tab4u
- הדי לאמאר, באתר Genius
- הדי לאמאר, באתר סטריאו ומונו
- הדי לאמאר, באתר SecondHandSongs
- הדי לאמאר, באתר DNCI, הדיסקוגרפיה הלאומית של שירים איטלקיים
- הדי לאמאר, באתר "שירת נשים"
- קובץ:Bandcamp-button-bc-circle-green.svg הדי לאמאר, באתר בנדקמפ
- הדי לאמאר, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- קובץ:BillboardLogo2013.svg הדי לאמאר, באתר בילבורד (באנגלית)
- קובץ:Antonio Jackson Tidal Logo.png הדי לאמאר, באתר טיידל (באנגלית)
- הדי לאמאר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הדי לאמאר, בארכיון הבימה
- הדי לאמאר, בארכיון תיאטרון גשר
- הדי לאמאר, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- קובץ:Amazon Music logo.svg הדי לאמאר, באתר אמזון מיוזיק
- הדי לאמאר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- קובץ:MuseScore web.svg הדי לאמאר, באתר MuseScore
- הדי לאמאר, באתר מכון למוסיקה ישראלית
- הסרט "אלג'יר" בכיכובה לצפייה חינם ביוטיוב
- נפטרה שחקנית הקולנוע הדי לאמאר, באתר וואלה, 20 בינואר 2000
- עופר שמואלי, הדי לאמאר: כוכבת עבר שהגתה את המהפכה האלחוטית, באתר ynet, 26 בדצמבר 2004
- אבי עבודי, החלוצה מהאי הבודד, באתר "האייל הקורא", 22 בפברואר 2006
- קטע קול BioCast - אלף אישים באלף שניות: הדי לאמאר, באתר iCast, 9 ביוני 2011
- אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, האשה היפה בתבל, שפיתחה את הטכנולוגיה ששינתה את העולם, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
- איתי יעקב, הדי לאמאר, הפנים האמיתיות: כך הפכה היפה בנשים לפני צלקת, באתר Xnet, 9 באוגוסט 2018
- הדי לאמאר,101 שנים להולדת הדי לאמאר - Google Doodle סרטונים
- הדי לאמאר: הנערה, הטורפדו והסלולר, בבלוג philoshit
- ד"ר איתמר ברנר, עשרה דברים שלא ידעתם על הדי לאמאר, מגזין להיסטוריה סגולה
- ד"ר ימימה חובב, הכוכבת היהודייה שהמציאה טורפדו, מגזין להיסטוריה סגולה
- טליה לוין, האתגר החדש של גל גדות: סיפור חייה הטראגי של הדי לאמאר, באתר onlife, 6 באוגוסט 2019
- הדי לאמאר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הדי לאמאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתר למנויים בלבד נועה ליברמן-פלשקס, יותר מסתם פרצוף יפה — הדי לאמאר אחראית לטכנולוגיה שמשמשת אותנו עד היום, באתר TheMarker, 7 במרץ 2024
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, האשה היפה בתבל, שפיתחה את הטכנולוגיה ששינתה את העולם, באתר הארץ, 13 ביולי 2017
- ^ Guy Polat, הדי לאמאר: היא היתה ׳האישה היפה בתבל׳ וגם הממציאה של הבלוטות׳, באתר Trailblazing Women & LGBTQ Folks, 2022-05-13
- ^ פטנט אמריקאי מספר 2292387 https://patents.google.com/patent/US2292387A/en?oq=2292387
- ^ Jessica Shortall, The Hollywood Starlet You Didn't Know Was An Inventor, Forbes (ב־English)
- ^ הדי לאמאר - שחקנית קולנוע זוהרת ומהנדסת רדיו מבריקה, באתר New-Tech OnLine, 2013-03-24
- ^ Hannah L. Miller, How Hedy Lamarr and Her Inventions Changed the World, Leaders.com, 2021-10-19 (ב־English)
- ^ Jessica Shortall, The Hollywood Starlet You Didn't Know Was An Inventor, Forbes (ב־English)
- ^ הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתה ה-101 של הדי לאמאר, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- ^ גל גדות תגלם את הדי לאמאר בסדרה חדשה, באתר ynet, 7 באוגוסט 2018
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).