Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יצחק חטואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־15:48, 11 באוגוסט 2025 מאת imported>Bar.Yardeni202 (←הערות שוליים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יצחק חטואל
תקופת פעילות מ-1977
ספורט
תת-ענף רומח
מועדון הפועל עכו
מאמן חיים חטואל
הישגים
שיאים אישיים
  • מדליית זהב, רומח, המכביה השתים-עשרה, 1985
  • מקום שני בתחרות "גביע רומל", בסדרת "גביע העולם", פריז 1986

יצחק חטואל (נולד ב-15 בספטמבר 1962) הוא סייף עבר ישראלי שהשתתף באולימפיאדת לוס אנג'לס בשנת 1984.

ביוגרפיה עריכה

יצחק חטואל נולד בקזבלנקה שבמרוקו, שישי מבין תשעת ילדי המשפחה. בגיל צעיר עלה עם משפחתו לישראל וגדל בעכו. בצעירותו התאמן אצל אחיו, מאמן הסיף חיים חטואל והשתייך למועדון הסיף של הפועל עכו[1]. יחד עם אחותו לידיה חטואל-צוקרמן הוא נחשב כתקוות הסייף של ישראל ונשלח להתאמן במכון וינגייט[2]. עם זאת המשפחה סבלה מקשיי פרנסה[3].

בקיץ 1977 השתתף בגיל 15, יחד עם אחיו חיים חטואל, במשחקי המכביה העשירית[4].

בשנים 1978 ו-1979 היה אלוף ישראל לנוער[5].

ביולי 1978, היה חבר משלחת ישראל לאליפות העולם לנוער[6].

במרץ 1979, סיים במקום ה-12 מבין 237 סייפים בתחרות בינלאומית בגרמניה. ביולי 1979 זכה בתחרות הרומח, במסגרת תחרות בינלאומית לנוער שנערכה בישראל לזכר אנדרי שפיצר[7].

באפריל 1980, שוב ייצג את ישראל באליפות העולם לנוער[8].

באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) התמודד חטואל במקצוע הרומח[9]. הוא סיים במקום ה-16 מתוך 58 סייפים. בבית המוקדם ניצח בכל חמשת הקרבות, בבית רבע הגמר ניצח פעמיים והפסיד פעמיים, ובבית חצי הגמר ניצח שלוש פעמים והפסיד בשני קרבות. חטואל סיים רביעי בבית זה ועלה לשלב הגמר ובו 16 סייפים. בשלב הגמר נוצח פעמיים והודח מן התחרות בהפרש של נקודה[10][11]. לפני התמודדותו באולימפיאדה ריצה עונש מאסר לאחר שנידון לעונש של 10 חודשי מאסר בגין פריצה, ביוני 1983[12].

ב-1985 זכה במדליית זהב במשחקי המכביה השתים-עשרה.

ב-1986 זכה במקום השני בתחרות "גביע רומל" היוקרתית, בסדרת "גביע העולם", שנערכה בפריז[13].

בסוף 1986, נעצר על עבירת סמים ונשפט, בכתב האישום טענה התביעה כי חטואל ובת דודתו, הבריחו בינואר 1986 לישראל מאה גרם הרואין. הסם נרכש בפריז על־ידי שותפם, דוד אלקיים. בתחילת המשפט הפליל דוד אלקיים את חטואל, אך אחרי כמה חודשים חזר בו והצהיר בבית־המשפט כי מצפונו מעיק עליו[14]. אך שופט בית־המשפט המחוזי בחיפה קיבל את גרסתו הראשונה של אלקיים. הסנגורים ניסו להקל על עונשו של חטואל בעזרת שני עדי אופי, שציינו את תרומתו לספורט הישראלי ולענף הסיף בפרט. על כך השיבה התובעת, כי דווקא בגלל היותו דמות ספורטיבית, הנערצת על צעירים רבים, על בית־המשפט להחמיר בעונשו. חטואל הורשע ונידון לתשע שנות מאסר, מהן שבע בפועל[15].

באוגוסט 1991 שוחרר חטואל מהכלא, לאחר קיצוץ של שליש מעונשו על התנהגות טובה. הוא המשיך לטעון שהופלל, ניסה לחזור לקריירת הסיף שלו והחל להתאמן, אך הנהלת ההתאחדות לספורט החליטה באותה עת כי ספורטאי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, לא יוכל להיות חבר באגודת ספורט או בנבחרת ישראל במשך שנתיים. ההחלטה מנעה מחטואל את האפשרות להתחרות והוא פרש[16]. חטואל משמש מאז כמאמן סיף[17].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יואב בורוביץ, מה קורה כשהמאמן שלך הוא המשפחה שלך, באתר הארץ, 13 באפריל 2012
  2. ^ יופי של סייף, מעריב, 1 באוגוסט 1979
  3. ^ אדי גל, חתואל התלונן: כדי להתפרנס אצטרך להיות אנטי־ספורטיבי, חדשות, 5 בינואר 1987
  4. ^ נקבעו כדורגלני ישראל למשחקי המכביה ה־10, דבר, 29 ביוני 1977
  5. ^ פעמיים זהב לגרמניה ברומח, מעריב, 6 באוגוסט 1978
    שני נצחונות לטל סנונית באליפות החורף של הצפון, מעריב, 14 בינואר 1979
  6. ^ 4 סייפים לאליפות העולם, דבר, 3 ביולי 1978
  7. ^ אלכס פרלסמן, חתואל החזיר בקרב נהדר את ההגמוניה לישראל, מעריב, 31 ביולי 1979
  8. ^ סייפי הנוער יצאו לאליפות העולם בונציה, דבר, 2 באפריל 1980
  9. ^ עמיר פלג, סבאג וגמליאל ללוס־אנגילס, חדשות, 21 ביוני 1984
  10. ^ דני אילון, לוס־אנג׳לס 84 "על חרבך תחיה", חדשות, 3 באוגוסט 1984
  11. ^ דני אילון, סיוף: לרואות דם בזירה, חדשות, 5 באוגוסט 1984
  12. ^ הסייף יצחק חטואל נידון למאסר 10 חודשים בפועל, דבר, 24 ביוני 1983
  13. ^ לאה ענבל, האלוף, כמעט, כותרת ראשית, 26 במרץ 1986
  14. ^ דוד זוהר, העללתי על יצחק חתואל, התוודה העד שהפליל את הסייף בהברחת הרואין, מעריב, 30 בספטמבר 1987
  15. ^ אורי שרון, אלוף הסיף נדון לשבע שנות מאסר, חדשות, 17 בינואר 1988
  16. ^ שרה ליבוביץ-דר, אלוף שיש עמו קלון, חדשות, 3 בינואר 1992
  17. ^ זיו פרבר, סיוף: עכו ומעלות כבשו את גביע המדינה, באתר blinker‏, 29 במרץ 2016


קובץ:Flag of Israel.svg משלחת ישראל לאולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) קובץ:Olympic rings.svg
איגרוף אגרוף יהודה בן חיים • שלמה ניאזוב
אתלטיקה אתלטיקה מאיה בן-צור • אריה גמליאל • מארק הנדלסמן • שם טוב סבג • יהודה צדוק • זהבה שמואלי
ג'ודו ג'ודו אדי קואז • משה פונטי
הרמת משקולות הרמת משקולות מאיר דלויה
התעמלות התעמלות מכשירים ננסי גולדשמידט • יעקב לוי • יוחנן מויאל • לימור פרידמן
התעמלות אמנותית התעמלות אמנותית ליאת חנינוביץ
טניס טניס עמוס מנסדורף
סיף סיף שלומי איל • נילי דרורי • יצחק חטואל • לידיה חטואל
קיאק קיאק אבירם מזרחי
קליעה קליעה גרי ארמיסט • יאיר דוידוביץ • יצחק יונסי
שחייה שחייה יורם כוכבי • אייל שטיגמן • הדר רובינשטיין
שיט שיט יהודה אטדגי • אלדד אמיר • יואל סלע • שמשון ברוקמן • איתן פרידלנדר
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יצחק_חטואל&oldid=556786"