יהודה לייב מאשבוים
פעולות נוספות
| לידה | תרס"ח |
|---|---|
| פטירה | ה'תש"ב? |
הרב יהודה לייב מאשבוים (ט"ו באייר תרס"ח[1], 16 במאי 1908 – ?) היה רבה של טרסטינה שבמחוז ביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה עריכה
נולד בבריסק לרב משה מאשבוים, מגיד מישרים בעיר, ובילדותו התייתם מאמו[2]. למד בילדותו אצל מלמדים מקומיים. בשנת ה'תרע"ה (1914) גורשו מבריסק על ידי השלטון הרוסי והיטלטלו לעיר ברזה קרטוסקה (ביידיש: קארטוז בערעזי). שם, חוו סבל ומצוקה רבה, כולל מחסור חמור במזון. מסופר עליו כי באחד הלילות יהודה לייב הקיץ משנתו עקב הרעב הקשה, ויצא מן הבית. בני המשפחה חיפשוהו באמצע הלילה, עד אשר מצאו אותו בבית המדרש לומד גמרא[3][4]. בצעירותו חלה מאוד עד שהרופאים נואשו לחייו[5], אך כעבור כמה שבועות החלים[2].
בשנת תר"פ חזר עם אביו לבריסק כשהם מחוסרי כל[2]. בבחרותו למד בישיבת "תורת חסד" ונודע כעילוי, והיה שם ידיד קרוב של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן[6]. מאשבוים היה מתלמידיו הקרובים של הרב משה סוקולובסקי (בעל "אמרי משה"), ולאחר פטירתו, הספידו כבחיר תלמידיו. בעודו בחור ישיבה, חיבר בשנת תרצ"ג (1933) את ספרו "ברכת הארץ" על ענייני העומר ושתי הלחם, שיצא לאור שנה לאחר מכן לעילוי נשמת רבו האמרי משה[7], עם הסכמותיהם של הראי"ה קוק[8], הרב שלמה נתן קוטלר, הרב איסר זלמן מלצר, והרב שמחה זליג ריגר. הוא העמיק במצוות התלויות בארץ ובשאלות הנוגעות לקדושת ארץ ישראל, כפי שעולה בהתכתבויותיו עם הרב קוק[9].
בשנת תרצ"ה (1935) נישא לבתם של רחל ינטע ושל הרב שלום יצחק סגל אב בית דין של טרסטינה, ומונה תחתיו לרבה של טרסטינה. במלחמת העולם השנייה אביו היגר לארצות הברית. ר' יהודה לייב מאשבוים נמלט גם הוא והגיע לעיר אשמיאני (ביידיש: אָשמענע), אך כשראה את הבהלה והבלבול ששררו בקרב קהילתו החליט לשוב לעירו ולעדתו. שם, נתפס יחד עם אשתו ובנו בן השלוש, הם נשלחו למחנה ההשמדה "טרבלינקה" ובו נרצחו[5]. לאחר המלחמה פרסם אביו מהדורה מחודשת של "ברכת הארץ" עם מבוא לזכרו[10]. כתבים נוספים שחיבר על הרמב"ם ועל התלמוד אבדו בשואה[2]. מכתבים תורניים ממנו לרב מלצר ולרב קוק פורסמו בקובץ התורני "מוריה"[11].
לקריאה נוספת עריכה
- רובלוב, ברכת הארץ - הקדמה למהדורה מחודשת קנדה, תשס"ט, באתר אוצר החכמה.
- הרב אליהו מאיר רייך, 'רבי יהודה ליב מאשבוים הי"ד', ישורון, כז, תשע"ב, עמ' תתלו-תתמ
הערות שוליים עריכה
- ^ על פי עדות אחיו ישעיה בדף עדות באתר יד ושם, הרב יהודה ליב נולד בשנת 1905.
- ^ 1 2 3 4 רבי יהודה לייב מאשבוים, באתר MyTzadik
- ^ דבר העורך, מאורות עלון שבועי ללומדי "הדף היומי", גליון מס' 721, באתר הדף היומי,, מסכת עירובין ט' - ט"ו, כלאים ט', ד' - ט', י', ו' ניסן תשע"ג
- ^ "לא 'פת במלח תאכל', כי גם לחם יבש לא היה לו" – עדות מרגשת של אב על בנו, באתר דרשו, 3 בנובמבר 2020
- ^ 1 2 רבי יהודה לייב מאשבוים – פרופיל ורקע ביוגרפי, באתר "זיכרון בספר", קורות הרבנים בשואה במבואות לספריהם
- ^ ראו בהקדמה לספר ברכת הארץ שיצא במהדורה מחודשת בתשס"ט, ובתוכו מופיעים מספר חילופי מכתבים ביניהם
- ^ הרב יהודה לייב מאשבוים, ברכת הארץ מהדורה ראשונה, תרצ"ד, באתר היברובוקס
- ^ ההסכמה הושמטה במהדורה המחודשת
- ^ הרב ד"ר יהודה זולדן, ביכורים - מצווה התלויה בארץ או בגוף (עמ' 6), באתר מכללת אורות ישראל, פרק ה': "חובת ביכורים בשל קדושת הארץ", 23 בספטמבר 2025, ח' חשוון התשפ"ו
- ^ הרב יהודה לייב מאשבוים, ברכת הארץ מהדורה שנייה, ניו יורק תשי"ח, באתר היברובוקס
- ^ רי"ל מאשבוים, "בדין סתירת זב למפרע" (עמ' כח–כט) ו"בענין עומר בכורים ושתי הלחם הבאים מא"י בלבד" (עמ' ל–לא), מוריה עח–עט (מנחם־אב תשל"ז), באתר אוצר החכמה.