חג נבי שועייב
פעולות נוספות
_-_Nebi_Shueib_Festival.jpg){kind=link}
חג נַבִּי שוּעֵייבּ (בערבית: زيارة مقام النبي شعيب) הוא חג דרוזי אשר נמשך ארבעה ימים בין התאריכים 25 באפריל ל-28 באפריל במתחם נבי שועייב בכפר חיטין שמעל הכנרת. היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים מיועדים לכלל העדה.
הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, המוכר גם בכינויים נוספים (רעואל, פוטיאל, חבר). לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה בהטפה לצדק ולאמונה מונותאיסטית, נקבר במקום פטירתו. לטענתם יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב, בו הם רואים אבי הדת.
במדינת ישראל רשאים עובדים דרוזים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע[1].
רקע עריכה
לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, לא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו.
על עניין זיהויו עם יתרו יש שתי מסורות סותרות. מסורת אחת מסתמכת על ההשקפה הדתית, שאין הנביאים מתחתנים ועל אחת כמה וכמה הנביא שועייב, שלא נישא מעולם לאישה ולא הייתה לו בת. מסורת זו מנמקת את הקרבה בין שועייב למשה בנישואי האחרון עם בת קרוביו של הנביא שועייב. המסורת השנייה מאשרת את זיהויו של יתרו עם שועייב ורואה בו את חותנו של משה ואבי ציפורה[2].
החג עריכה
הדרוזים בדרך כלל חוגגים רק חג אחד ושמו עיד אל-אדחא. העדה הדרוזית בישראל בהנהגת שייח' אמין טריף, לעומת זאת, העניקה לתקופה מעמד מיוחד, הרואה אותו כזיארה, יום חג. בתי ספר הפועלים בישראל תחת מערכת החינוך הדרוזית סגורים לתקופת החג, ואילו חיילים דרוזיים בצה"ל מקבלים בתקופה זו ימי חופש. הקהילה כולה, ולא רק הדרוזים הדתיים בישראל, חוגגים זיארה זו.
אל חגיגות החג מגיעים מנהיגים דתיים רבים מכל הדתות בישראל וכן מנהיגים פוליטיים[3][4] ולעיתים אף ראשי ממשלות[5] באים לברך את הקהילה הדרוזית בישראל במהלך החגיגות שלהם על במקאם אל-נבי שועייב.
מנהיגים או שייח'ים דתיים מהר הכרמל, הגליל ורמת הגולן מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לדון בנושאים דתיים.
עלייה לרגל עריכה
לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר והדרוזים מציינים שם את החג במשך מאות שנים. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם כברכה להצלחה ולמזל טוב[6]. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.
במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. כאשר הכירה ממשלת ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, תאריכי החג נקבעו בימים שבין ה-25 באפריל ל-28 באפריל[7].
מאז 1967, דרוזים מרמת הגולן יכולים לבקר במתחם נבי שועייב בחופשיות והם גם מעורבים בחגיגות. דרוזים סוריים מחוץ לגולן לעומת זאת, מעולם לא היו מעורבים בחגיגות עד ל־14 במרץ 2025 עלו למקום 100 אנשי דת דרוזים מסוריה בעת ביקור מיוחד של אנשי דת דרוזים מסוריה במקומות קדושים בישראל. וכן ב־25 באפריל הורשו להיכנס מעל ל־600 חכמי דת נוספים לרגל חג הנביא שועייב. הדרוזים בלבנון לעיתים רחוקות מבקרים במקדש. עם זאת, בשנת 1982, בתקופת השליטה הישראלית בדרום לבנון, קבוצת דרוזים מלבנון נענתה לבקשת השייח' אמין טריף לבוא ולבקר. בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, לדרוזים ירדניים מותר לבוא לבקר במקדש לאורך כל השנה, והביקורים שלהם אינם מוגבלים לתקופת החג.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ חגים דרוזיים, באתר כל זכות
- ^ חג הנביא שועייב (עמ' 166), הדרוזים במזרח התיכון, כותר, פרק 11
- ^ אלי אשכנזי, ליברמן על החזרת גופות החיילים: "לצבא יש מחויבות להחזיר כל שבוי", באתר וואלה, 31 באוגוסט 2016
- ^ סלוא עלינאת, הדרוזים ציינו את חג הנביא שועייב בגליל, באתר ynet, 25 באפריל 2004
- ^ אלי חזן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר בדלית אל-כרמל לרגל חג יתרו של הדרוזים, 26 באפריל 2013 (ארכיון)
- ^ משרד החינוך, החגים הדרוזיים: מהנביא שועייב עד הנביא אלח'דר
- ^ Firro, Kais. (1999). The Druzes in the Jewish State: A Brief History BRILL, 1999, p. 236.