Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

משה סמט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־14:39, 27 בנובמבר 2025 מאת imported>Pinhas stern (הגהה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
משה סמט

משה שרגא סמט (נולד ב-23 בספטמבר 1934) הוא היסטוריון וסוציולוג ישראלי, חוקר יהדות העת החדשה, איש חינוך ומרצה.

קורות חייו עריכה

סמט נולד במאטסלקה, עיירה במזרח הונגריה, לרחל, איריין בת יוסף (לפנים מרמושטיין) ויקותיאל קלמן, שנספה בשואה. בהיותו כבן 10, נלקח עם משפחתו מדברצן, למחנה ההונגרים (Ungarnlager) בברגן-בלזן. ב-6 באפריל 1945, נלקח עם אמו ושלושת אחיו ל"רכבת המוות" לטרזיינשטט. אולם הרכבת שוחררה ב-13 באפריל 1945 על ידי האמריקאים בעיר הילרסלבן (אנ'). משם הועבר עם משפחתו לצרפת, דרך בוכנוואלד ומשם דרך מרסיי לישראל.

בישראל למד בישיבת פוניבז', במדרשית נעם, ובישיבת חברון. את שלושת תאריו בחינוך וסוציולוגיה למד באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1962 סיים עבודת מ.א. בנושא "האידיאל האינטלקטואלי" בהנחיית ההיסטוריון והסוציולוג פרופסור יעקב כץ.[1] ב-1967 סיים עבודת דוקטור בנושא "הלכה ורפורמה: ההלכה מול תביעות המציאות בראשית העידן המודרני", שוב בהנחיית פרופסור יעקב כץ.[2]

לאחר סיום התואר השלישי לימד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, עד פרישתו לגמלאות, ב־1986. במהלך שנים אלו שימש גם כמורה בכפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים, היה מנהל בית ספר תיכון ערב גב"ע בירושלים ומפקח ארצי על השתלמות מורים. בשנים 1979- 1980 שימש כקונסול מיוחד לענייני חינוך בניו יורק. ב-1991 לימד בבית המדרש הנאולוגי לרבנים בבודפשט.

תרומתו האקדמית עריכה

חידושי סמט מתמקדים באופני התמודדות היהדות עם המודרנה, תוך שהוא מנסה להוכיח כי האורתודוקסיה איננה המשכה הישיר של היהדות המסורתית, אלא מהווה חידוש של ראשית המאה ה-19, שבא כתגובת נגד לתהליכי המודרניזציה – מצד אחד, ותנועת הרפורמה הדתית, מצד שני. פרופסור יעקב כץ, שהיה מורו המובהק של סמט, אימץ, לבסוף, כרבים אחרים, דעה חדשנית זו.[3] בנוסף, סמט חקר וכתב על תנועת ההשכלה היהודית הברלינאית, כתופעה שאגפיה המתונים, לפחות, היו מקובלים על הרבנות ועל האדוקים בזמנו; על שאול ברלין; על משה מונטיפיורי וכן עסק בסוגיות יסוד: ביחסי דת ומדינה, מיהו יהודי, וגרות, אותה הוא רואה כתופעה פוליטית במאבק בין האורתודוקסיה לבין הציונות.

ספריו עריכה

  • חדש אסור מן התורה - פרקים בתולדות האורתודוקסיה, הוצאת מרכז דינור והוצאת כרמל, 2005.
  • משה מונטיפיורי - מציאות ואגדה, הוצאת כרמל, 1989.
  • משה סמט, הקונפליקט אודות מיסוד ערכי היהדות במדינת ישראל (במסגרת הסדרה: מחקרים בסוציולוגיה, חוברת י'), האוניברסיטה העברית, בית הספר לכלכלה ולמדעי החברה ע"ש אליעזר קפלן, 1979.

מאמריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|משה סמט]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משה סמט, האידיאל האינטלקטואלי (בהנחיית יעקב כץ), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1962
  2. ^ משה סמט, הלכה ורפורמה: ההלכה מול תביעות המציאות בראשית העידן המודרני (בהנחיית יעקב כץ), ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1967
  3. ^ קימי קפלן. מגמות ומאפיינים בחקר האורתודוקסיה. בתוך: ישראל ברטל ושמואל פיינר. היסטוריוגרפיה במבחן: עיון מחודש במשנתו של יעקב כ"ץ. ירושלים: מרכז שזר, תשס"ח 2007. עמוד 73.