Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יצחק יוסף כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־04:40, 22 באוקטובר 2025 מאת imported>יודוקוליס (קישורים חיצוניים: https://gravez.me/deceased/BBB26EDC-39FF-4822-B852-EF9FB67F6117)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יצחק יוסף כהן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה כ"ג בסיון תרפ"ג
פטירה כ"ג בחשוון תשנ"ז (בגיל 73)

יצחק יוסף כהן (7 ביוני 19235 בנובמבר 1996) היה חוקר, היסטוריון וביבליוגרף של הספר העברי.

ביוגרפיה עריכה

יצחק יוסף כהן נולד בעיר גרלה בטרנסילבניה להלל ומרים כהן. הוא היה נכדו של רב העיר הראשון - הרב יצחק יוסף כהן שעל שמו נקרא, ומצד אמו נכד של רב העיר השני הרב אברהם שלמה אליאש.

את חינוכו התורני קיבל בתחילה מהישיבה בעירו בראשות סבו. משם החל ללמוד בישיבות בהונגריה. למד בתרצ"ט כשנתיים בישיבה בסאטמר שהייתה באותו זמן תחת רבנותו של הרב יואל טייטלבוים האדמו"ר מסאטמר. משם עבר לישיבת ויז'ניץ בגרוסוורדיין שהייתה באותו הזמן תחת רבנותו של חיים מאיר הגר (שנה). בשנת תש"א חזר לעיר הולדתו ובהדרכתו ובמחיצתו של דודו הרב יעקב שמואל אליאש, השתלם לקראת סמיכה לרבנות. שאמנם הוענקה לו על ידי האדמור של דעש יעקב אלימלך פנט, והרבנים מטאשנאד - מרדכי בריסק וסעקעלהיד- יהודה סג"ל רוזנר. שניהם ניהלו גם ישיבות גדולות בטרנסילבניה. יחד עם הסמיכה לרבנות השלים גם את השכלתו התיכונית ובכך זכתה הסמכתו גם לאישור השלטונות.

בכל מקום שאליו הגיע היה סוקר את הספריות ומעיין בספרים המיוחדים אותם מצא.

בשנת 1944, עם גירוש יהודי הונגריה לאושוויץ, נשלח כהן עם פלוגה של עובדי כפייה לעיר גרוסוורדיין, לעבוד במיון חפציהם של היהודים המגורשים. שם שהה עד שהצבא האדום התקרב לעיר.

בסיום המלחמה בה נספו רוב בני משפחתו, הוא חזר לעירו, ומשם נסע למחנה העקורים בפרנוואלד שבגרמניה. במחנה זה הצטרף לישיבת שארית הפליטה בראשותו של האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם, והוא מונה למזכיר הישיבה. משם עבר לאופנבך על המיין שם החל ללמוד את מלאכת ייצור מוצרי עור. בעיר זה נאספו ספרים רבים שהוחרמו בידי השלטון הנאצי. ביניהם הספרייה של בית המדרש לרבנים בברסלאו וספריות של קהילות שונות. הצבא האמריקאי שחיפש מביני דבר למיון הספרים העסיק את כהן, שהייתה זו תחילת עבודתו הספרנית המקצועית.

עם עלייתו לישראל בסוף שנת 1949 הוא עבד בספרייה הלאומית בה ישב עד סוף ימיו. תחילת דרכו הייתה במחלקת "אוצרות הגולה" שהיה בה המשך לעבודתו באופנבך – מיון האוספים שהוחרמו בידי הנאצים. בהמשך מונה למנהל הקטלוג העברי. במסגרת עבודתו זו הוא נשלח למקומות שונים בעולם למטרות מחקר ואיסוף של אוצרות של ספרים עבריים.

עבודתו עריכה

כהן פרסם מאמרים רבים, בין השאר ב"קריית ספר", ב"ארשת", ב"עלי ספר" ועוד. חלק גדול ממחקריו עסק בחקר התפילה והפיוט. הבולט שבהם היה המבוא למחזור בני רומא שכתב. לימים פורסמו רוב מאמריו בספרו "מקורות וקורות" (תשמ"ב).

עיקר התמחותו היה בתולדות יהודי הונגריה, רומניה וטרנסילבניה, עם דגש על הדפוס העברי באזורים אלו. ספריו הגדולים "חכמי טרנסילבניה" ו"חכמי הונגריה" (שיצא אחרי מותו) מהווים ספרי יסוד בהיסטוריה התורנית של ארצות אלו. ספרו "ספר מארמארוש" (נכתב יחד עם שלמה יעקב גרוס) מהווה ספר יסוד לחבל ארץ חשוב זה. כן כתב ערכים לפנקס הקהילות בהוצאת יד ושם בכרך של רומניה.

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|יצחק יוסף כהן]] בוויקישיתוף
מאמרים שכתב