Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

רוהינגיה (קבוצה אתנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־02:41, 23 ביולי 2025 מאת imported>AutoMod (ניקוי תבניות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רוהינגיה
ילדות רוהינגיה
ילדות רוהינגיה
אוכלוסייה
1,424,000–2,000,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

מיאנמרמיאנמר מיאנמר 700,000
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 400,000
בנגלדשבנגלדש בנגלדש 300,000–500,000
פקיסטןפקיסטן פקיסטן 200,000
תאילנדתאילנד תאילנד 100,000
מלזיהמלזיה מלזיה 40,070
הודוהודו הודו 36,000

אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 11,941
שפות
רוהינגיה
דת
אסלאם
הינדואיזם (מיעוט)
קבוצות אתניות קשורות
בנגלים
קובץ:Rohingya mujahid surrenders (1961).jpg
לוחם מוג'הידין רוהינגי נכנע ומוסר את נשקו לגנרל אנג גיי ביולי 1961
קובץ:Rohingya in Myanmar Map.JPG
תפוצת רוהינגיה במיאנמר (צהוב)

רוהינגיהבורמזית: ရိုဟင်ဂျာ) היא קבוצה אתנית מוסלמית ברובה. על פי דעות מסוימות (כולל לפי הרוהינגיה עצמם) מקורם ממחוז ראקין, שבמיאנמר. מאידך ישנם חוקרים הסוברים שהם צאצאי מהגרים מבנגל מתקופת השלטון הבריטי בבורמה. השלטון הבורמזי אינו מכיר בהם כ"רוהינגיה" ומכנה אותם "באנגאלים".

כ-1.4 מיליון מבני רוהינגיה התגוררו במערב מיאנמר לפני השנים 2016–2017, שבה החריפה רדיפתם במיאנמר, ובעקבותיה עברו מרביתם כפליטים לבנגלדש. ריכוזים משמעותיים של בני רוהינגיה נמצאים בערב הסעודית, בנגלדש, פקיסטן, תאילנד, מלזיה ואינדונזיה. בעולם כולו ישנם כ-2 מיליון רוהינגים.

היסטוריה עריכה

עימותים אלימים עריכה

במשך עשרות שנים קיימת התקוממות מזוינת של ארגונים מבני הרוהינגיה במיאנמר הכוללת גם פעילות טרור דרך מספר קבוצות ג'יהאד אסלאמי, חלקן בשיתוף עם סניפים מקומיים של ארגוני טרור אסלאמי גדולים יותר כמו אל-קאעידה, טליבאן וג'מעת א-אסלאמי (הסניף הבנגלדשי).[1]

המוג'אהידין עריכה

בשנת 1947 הוקמה מיליציית מוג'אהידין בדלנית מזוינת מקומית, במטרה להקים מחוז אוטונומי אסלאמי בצפון ראקין, שפעלה עד שנות ה-60. המוג'אהידין החלו בפעילות טרור ונחלו הצלחות רבות בתחילה בכבשם כמעט את כל צפון ראקין. בשנת 1948 הוכרז משטר צבאי באזור וצבא מיאנמר החל בפעילות לשחרור האזור מידי המוג'אהידין. אולם בשנים הראשונות התקיימו קרבות עקובים מדם והממשל חווה כישלונות רבים.

הטטמדאו יזם מספר מבצעים צבאיים לאורך השנים, הגדולים שבהם "מבצע מאיו" באוקטובר 1952 ו"מבצע מונסון" באוקטובר 1954 שהצליחו לשבור במידה רבה את האחיזה של המוג'אהידין באזור ולחסל מספר מנהיגים בולטים של הארגון. בתחילה, תמכה פקיסטן השכנה בהתקוממות המזוינת של המוג'אהידין נגד בורמה תוך הזדהות עם "אחיהם המוסלמים". בשלב מסוים, לאחר שהחלה לחוות פעילות טרור בתחומה, קיימה פקיסטן דיונים עם בורמה על הדרכים לטיפול בבעיית הטרור ובורמה מצידה דרשה הפסקה של התמיכה שהעניקה פקיסטן למוג'אהידין.

התנועה הרוהינגית האסלאמית 1972–2001 עריכה

עימותי 2016-ימינו עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016-היום)

בשלהי 2016, לאחר רצח 16 חיילים מיאנמרים, יצא צבא מיאנמר למאבק בארגוני טרור רוהינגיים ובפרט ב-ARSA, או בשמו המלא "צבא הישועה הארקני של הרוהינגיה" השואף להקמת מדינה אסלאמית במיאנמר. פעולות הצבא במיאנמר הפכו לדיכוי צבאי נגד המיעוט הרוהינגי המוסלמי. מאות אלפים מבני הרוהינגיה נמלטו לבנגלדש ולמדינות נוספות.[2] בגל אלימות בקיץ 2017 נמלטו מבורמה 370 אלף בני רוהינגיה.[3] ב-25 באוגוסט מציינים בני רוהינגיה את "יום רצח העם".[4]

לקריאה נוספת עריכה

Moshe Yegar, The Muslims of Burma : a study of a minority group, Wiesbaden : O. Harrassowitz, 1972

גלריית תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוהינגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  2. ^ אתר למנויים בלבד ג'ו קוקריין, הניו יורק טיימס, שנה אחרי המסע בלב ים: הרוהינגים עדיין מחפשים בית במדינה שלישית, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
  3. ^ האו"ם: מספר הפליטים בני הרוהינגה שנמלטו מבורמה עלה ל-370 אלף, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
  4. ^ בעיתון דאקה טריביון 27.8.2018