אנתוני מקאוליף
פעולות נוספות
| בריגדיר גנרל אנתוני מקאוליף | |
| לידה |
2 ביולי 1898 וושינגטון די. סי., ארצות הברית ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1975 (בגיל 77) המרכז הרפואי הצבאי הלאומי וולטר ריד, בת'סדה, מרילנד ארצות הברית |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | הצבא האמריקני צבא ארצות הברית |
| דרגה | גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל |
|
1918–1956 (כ־38 שנים) | |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-103 מפקד הדיוויזיה ה-79 מפקד הארמייה השביעית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
צלב השירות המצוין (ארצות הברית) צלב השירות המצוין מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) מדליית השירות המצוין כוכב הכסף כוכב הכסף כוכב הארד כוכב הארד לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות | |
אנתוני מקאוליף (באנגלית: Anthony Clement "Nuts" McAuliffe; 2 ביולי 1898 – 11 באוגוסט 1975) היה גנרל אמריקאי שהתפרסם בתפקידו כמפקד הדיוויזיה המוטסת ה-101 במצור על בסטון במלחמת העולם השנייה בקרב הארדנים.
קריירה מוקדמת עריכה
מקאוליף למד בשנים 1916–1918 באוניברסיטת וסט וירג'יניה וב-1918 סיים את לימודיו באקדמית וסט פוינט. ב-1920 למד בבית הספר לארטילרית שדה ולאחר שמילא תפקידי מטה בוושינגטון, סן פרנסיסקו והוואי, השתלם במכללה לפיקוד ומטה בפורט לוונוורת'. מקאוליף השתתף בפיתוח הג'יפ והבזוקה. עם פרוץ המלחמה ביקש לעבור לפעילות מבצעית והשתלם בבית הספר לפיקוד ומטה בקנזס.
מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-1942 הועלה מקאוליף לדרגת קולונל ומונה למפקד יחידת הסיוע הארטילרי של הדיוויזיה המוטסת ה-101. ב-1942 הועברה הדיוויזיה לבריטניה לקראת הנחיתה בנורמנדי.
הנחיתה בנורמנדי עריכה
הדיוויזיה הוצנחה בנורמנדי, כ-4.5 ק"מ מחוף יוטה. הדיוויזיה הצליחה בצהרי ה-6 ביוני 1944 להתחבר לכוחות שנחתו על החוף ובהמשך הקרבות סייעו יחידות התותחנים של מקאוליף לכבוש את העיירה קרנטן כחלק מהמערכה לכיבוש שרבורג.
מבצע מרקט גארדן עריכה
במבצע מרקט גארדן הוטסו מקאוליף עם כוחות הדיוויזיה ליד איינדהובן בדאונים וכבשו אותה אולם נאלצו לבסוף לסגת באבדות כבדות והעיר נתפסה שוב על ידי הגרמנים. לאחר המבצע הועלה מקאוליף לדרגת בריגדיר גנרל. הדיוויזיה הועברה לבסיס ליד ריימס. בתחילת דצמבר 1944 נקרא מפקד הדיוויזיה מייג'ור גנרל מקסוול טיילור להתייעצות בארצות הברית ומקאוליף מילא את מקומו באופן זמני.
המצור על בסטון עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המצור על בסטון
ב-16 בדצמבר 1944 פתחו הגרמנים במתקפה גדולה בארדנים שנודעה כ"קרב הארדנים". בחשאיות גמורה הם פרצו בתפר בין קבוצת הארמיות ה-21 בפיקודו של ברנרד מונטגומרי וקבוצת הארמיות ה-12 בפיקודו של עומר ברדלי. היטלר קיווה לפרוץ בין כוחות בעלות הברית, לכבוש את אנטוורפן ובריסל, דבר שלדעתו ידהים את בעלות הברית שיבקשו ממנו שביתת נשק ואז ייתפנה לטפל בחזית המזרחית.
במרכז חזית הקרב שכנה העיירה בסטון שהייתה צומת דרכים מרכזי וחשוב. מול הכוחות הגרמנים עמדו כוחות אמריקאיים דלילים של הקורפוס ה-8 בפיקודו של מייג'ור גנרל טרוי מידלטון, שניהל קרב השהייה אבל לא יכול היה לעצור את הגרמנים ונגרמו לו אבדות כבדות בהרוגים, פצועים ושבויים.
ב-17 בדצמבר 1944 הורה דוויט אייזנהאואר לדיוויזיה המוטסת ה-82 והדיוויזיה ה-101 להגיע במהירות לעמדות בחזית הקרב. הדיוויזיה ה-101 הופנתה אל בסטון. במסע מזורז הגיע מקאוליף לבסטון בבוקר ה-19 בדצמבר 1944 והחל לארגן את הגנת בסטון. ב-20 בדצמבר 1944 השלימו הגרמנים את כיתור בסטון והמשיכו מערבה.
ב-22 בדצמבר 1944, שיגר ולטר פון ליטוויץ משלחת, שכללה מייג'ור, סגן ושני חוגרים תחת דגל משא ומתן לצורך מסירת אולטימטום. שני הקצינים הועברו מכוסי עיניים למפקדתו של מקאוליף דרומית-מזרחית לבסטון. אז מסרה המשלחת הגרמנית לגנרל מקאוליף מכתב מצד המפקד הגרמני, לפיו כוחות ארה״ב בבסטון מכותרים מכל עבר, הציג את התקדמות השריון הגרמני באזור, והציג אולטימטום: "כניעה מכובדת של העיירה המכותרת" תוך שעתיים, כדי למנוע השמדתה בארטילריה. המפקד הגרמני איים כי אם יסרבו, תוטל על האמריקאים האחריות לאבידות אזרחיות הרבות. כאשר מקאוליף קיבל את ההודעה הגרמנית, הוא קרא אותה, קימט אותה לכדור, זרק אותה לסל הניירות ומלמל: "או, שטויות" (Aw, nuts). מקאוליף הורה להדפיס את תשובתו, "NUTS" (שטויות), לגנרל הגרמני. כשהקצינים הגרמנים שאלו מה פירוש המילה "NUTS", הסבירו להם "לך לכל הרוחות"[1][2]. הבחירה במילה "!Nuts" במקום במשהו גס יותר הייתה טיפוסית למקאוליף, שלא השתמש בשפה גסה.
לבסוף האש הארטילרית לא התממשה, אם כי מספר התקפות של חי"ר וטנקים כוונו לעמדות של רגימנט 327. בנוסף, הלופטוואפה הגרמני תקף את העיירה והפציץ אותה מדי לילה. הדיוויזיה ה-101 הדפה את הגרמנים עד שהדיוויזיה המשוריינת ה-4 הגיעה ב-26 בדצמבר כדי לספק תגבורת. ב-26 בדצמבר 1944 הגיעו לבסטון מדרום כוחות של הארמייה השלישית בפיקודו של גנרל ג'ורג' פטון, הסירו את המצור וביחד עם לוחמי הדיוויזיה ה-101 טיהרו את השטח מכוחות גרמניים.
ב-15 בינואר 1945 קיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-103 מהארמייה השביעית, איתה המשיך במרדף אחרי הצבא הגרמני מעבר לריין ולדנובה.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה מילא מספר תפקידי פיקוד בארצות הברית, ואף פיקד לתקופה קצרה על הדיוויזיה ה-79. ב-1953 חזר לאירופה בתור מפקד הארמייה השביעית. ב-1955 מונה למפקד הכוחות האמריקאיים באירופה והועלה לדרגת גנרל. ב-1956 פרש מהצבא.
הוא מת ב-11 באוגוסט 1975 ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
קישורים חיצוניים עריכה
- עדות של קולונל קינרד על תשובתו של מקאוליף בבסטון, באתר american experience
- אנתוני מקאוליף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אנתוני מקאוליף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ גל פרל פינקל, מלחמות שקורות בחורף, מקור ראשון, 28.07.2017.
- ^ גל פרל פינקל, מלחמות שקורות בחורף, מקור ראשון, 28.07.2017.