יורו 1980
פעולות נוספות
| קובץ:UEFA Euro 1980 logo.svg | |
| מארחת | איטליה איטליה |
|---|---|
| תקופת התחרות | 11 ביוני 1980 – 22 ביוני 1980 (12 ימים) |
| מספר משתתפות |
8 (מתוך 31 משתתפות שנרשמו) |
| הזוכה | נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית |
| מספר משחקים | 14 |
| מספר שערים | 27 (1.93 בממוצע למשחק) |
| מספר צופים | 345,463 (24,676 בממוצע למשחק) |
| מלך השערים |
גרמניה המערבית קלאוס אלופס (3 שערים) |
אליפות אירופה בכדורגל 1980, הידועה גם בשם יורו 1980 היא אליפות אירופה בכדורגל השישית שמארגנת אופ"א. הטורניר נערך באיטליה בין ה-11 ביוני ל-22 ביוני 1980.
לראשונה בתולדות האליפות, כלל טורניר הגמר שמונה נבחרות. איטליה הייתה המארחת הראשונה שמעפילה באופן אוטומטי לטורניר הגמר, ואליה הצטרפו שבע נבחרות מטורניר המוקדמות.
אל משחק הגמר העפילו גרמניה המערבית ובלגיה. צמד של החלוץ הגרמני הורסט הרובש, השני שבהם שתי דקות בלבד לסיום המשחק, העניקו לגרמניה המערבית את אליפות אירופה השנייה בתולדותיה. בפעם האחרונה עד כה בתולדות היורו שוחק משחק על המקום השלישי, ובו הפסידה המארחת לצ'כוסלובקיה בדו-קרב פנדלים.
מוקדמות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מוקדמות יורו 1980
הגרלת מוקדמות יורו 1980 התקיימה ב-30 בנובמבר 1977 ברומא. לאחר ההחלטה להרחיב את טורניר הגמר לשמונה משתתפות, התחלקו 31 הנבחרות החברות באופ"א לשבעה בתי מוקדמות בני ארבע או חמש נבחרות כל אחד, והנבחרות שסיימו כראשי בתים הצטרפו לאיטליה המארחת לטורניר הגמר.
בפעם הראשונה בתולדות היורו, ניתן למארחת כרטיס אוטומטי לטורניר הגמר, ללא צורך להשתתף במוקדמות. יוון, שהעפילה מטורניר המוקדמות, הבטיחה את ההשתתפותה בטורניר לראשונה בתולדותיה.
הנבחרות המעפילות עריכה
| נבחרת | כרטיס | תאריך העפלה | הופעות קודמות ביורו 1 |
|---|---|---|---|
| נבחרת איטליה בכדורגל איטליה | נבחרת מארחת | 12 בנובמבר 1977 | 1 (1968) |
| נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה | מנצחת בית 1 | 21 בנובמבר 1979 | 1 (1968) |
| נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה | מנצחת בית 2 | 19 בדצמבר 1979 | 1 (1972) |
| נבחרת ספרד בכדורגל ספרד | מנצחת בית 3 | 9 בדצמבר 1979 | 1 (1964) |
| נבחרת הולנד בכדורגל הולנד | מנצחת בית 4 | 21 בנובמבר 1979 | 1 (1976) |
| נבחרת צ'כוסלובקיה בכדורגל צ'כוסלובקיה | מנצחת בית 5 | 24 בנובמבר 1979 | 2 (1960, 1976) |
| נבחרת יוון בכדורגל יוון | מנצחת בית 6 | 31 באוקטובר 1979 | 0 |
| נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית | מנצחת בית 7 | 22 בדצמבר 1979 | 2 (1972, 1976) |
.svg){kind=link}
1 במודגש: זכתה בטורניר, בנטוי: מארחת הטורניר
אצטדיונים עריכה
טורניר הגמר נפרש על פני ארבעה אצטדיונים בארבע ערים שונות באיטליה. האצטדיון שנבחר לארח את משחק הפתיחה ואת משחק הגמר של הטורניר היה סטאדיו אולימפיקו ברומא.
| |
| רומא | מילאנו |
|---|---|
| סטאדיו אולימפיקו | אצטדיון ג'וזפה מאצה |
| תכולה: 66,341 | תכולה: 83,141 |
| קובץ:Stadio Olimpico 2008.JPG | קובץ:Milan - Chievo 04-2006 2.jpg |
| נאפולי | טורינו |
| אצטדיון סאן פאולו | סטאדיו קומונאלה |
| תבולה: 81,101 | תכולה: 71,180 |
| קובץ:Stadio San Paolo.jpg | קובץ:Stadio Olimpico Torino Italy.jpg |
- תכולת האצטדיונים נכונה לזמן הטורניר.
תוצאות הטורניר עריכה
שלב הבתים עריכה
שמונה הנבחרות שהעפילו לטורניר חולקו לשני בתים בני ארבע נבחרות כל אחד. שתי הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית התמודדו ביניהן במשחק הגמר, והסגניות נפגשו למשחק על המקום השלישי, ששוחק בפעם האחרונה עד כה בטורניר. כל ניצחון בשלב הבתים זיכה את הנבחרת המנצחת בשתי נקודות, ולא בשלוש כפי שנהוג כיום, וההפעלה במקרה של שוויון בנקודות הוכרעה לפי פער שערים.
- בית א'
גרמניה המערבית סיימה בראש הבית וללא הפסד, מה שזיכה אותה במקום בגמר. במחזור השני, בניצחון 3-2 על הולנד, כבש קלאוס אלופס שלושער שהציב אותו בראש טבלת כובשי הטורניר, מקום אותו שמר עד לסיומו של הטורניר למרות שלא הוסיף עוד לכבוש. צ'כוסלובקיה, שהייתה עדיפה על הולנד רק בפער שערים, סיימה כסגנית הבית וקיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי, בעוד יוון סיימה את הופעת הבכורה שלה עם נקודה בלבד וללא ניצחון.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| גרמניה המערבית גרמניה המערבית | 5 | 3 | 2 | 1 | 0 | 4 | 2 | 2 |
| צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 4 | 3 | 1 |
| הולנד הולנד | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 4 | 4 | 0 |
| יוון יוון | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 1 | 4 | -3 |
- בית ב'
בבית צמוד, שכלל גם את ספרד, אנגליה והמארחת איטליה, הצליחה בלגיה לסיים במקום הראשון ולהעפיל לגמר. לבלגיה ולאיטליה היה בסיום השלב מאזן זהה של ארבע נקודות והפרש שערים חיובי של שער אחד, וההכרעה נפלה לטובת בלגיה עקב כמות שערי הזכות (שלושה של הבלגים לעומת שער איטלקי אחד). איטליה, שסיימה את השלב ללא הפסדים וללא שערי חובה, קיבלה את הכרטיס למשחק על המקום השלישי. ספרד נפרדה מהטורניר ללא ניצחון.
| נבחרת | נקודות | משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | שערים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זכות | חובה | הפרש | ||||||
| בלגיה בלגיה | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 3 | 2 | 1 |
| איטליה איטליה | 4 | 3 | 1 | 2 | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אנגליה אנגליה | 3 | 3 | 1 | 1 | 1 | 3 | 3 | 0 |
| ספרד ספרד | 1 | 3 | 0 | 1 | 2 | 2 | 4 | -2 |
| בלגיה בלגיה | 1 – 1 | אנגליה אנגליה |
| ספרד ספרד | 0 – 0 | איטליה איטליה |
| בלגיה בלגיה | 2 – 1 | ספרד ספרד |
| אנגליה אנגליה | 0 – 1 | איטליה איטליה |
| ספרד ספרד | 1 – 2 | אנגליה אנגליה |
| איטליה איטליה | 0 – 0 | בלגיה בלגיה |
המשחק על המקום השלישי עריכה
גמר עריכה
| אלופת אירופה 1980 |
|---|
| גרמניה המערבית גרמניה המערבית זכייה שנייה |
טבלת מלכי השערים עריכה
- 3 שערים
- 2 שערים
נבחרת הטורניר עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- איטליה 1980, באתר וואלה, 3 ביוני 2004
| אליפויות אירופה בכדורגל | ||
|---|---|---|
| טורנירי גמר | צרפת 1960 • ספרד 1964 • איטליה 1968 • בלגיה 1972 • יוגוסלביה 1976 • איטליה 1980 • צרפת 1984 • מערב גרמניה 1988 • שוודיה 1992 • אנגליה 1996 • בלגיה והולנד 2000 • פורטוגל 2004 • אוסטריה ושווייץ 2008 • פולין ואוקראינה 2012 • צרפת 2016 • פאן-אירופאי 2020 • גרמניה 2024 • בריטניה ואירלנד 2028 • איטליה וטורקיה 2032 | |
| משחקי גמר | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 | |
| טורנירי מוקדמות | 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 • 2028 • 2032 | |