Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קאמילו ורגאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־19:33, 25 במאי 2026 מאת imported>Mickeyp29 (קטגוריה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קאמילו ורגאס
קובץ:Camilo Andres Vargas.jpg
לידה 9 במרץ 1989 (גיל: 37)
בוגוטה שבקולומביה
שם מלא קאמילו אנדרס ורגאס חיל
גובה 1.85 מטר
עמדה שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2009–2015
2015
2016
2017
2017
2018–2019
2019–
סנטה פה
אתלטיקו נסיונל
ארחנטינוס ג'וניורס
דפורטיבו קאלי
אתלטיקו נסיונל
דפורטיבו קאלי
אטלס
146 (2)
18 (0)
6 (0)
37 (0)
1 (0)
93 (1)
224 (0)
נבחרת לאומית כשחקן**
2012– נבחרת קולומביה בכדורגל קולומביה 39 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-7 בנובמבר 2025
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-18 בנובמבר 2025

קאמילו אנדרס ורגאס חילספרדית: Camilo Andrés Vargas Gil; נולד ב-9 במרץ 1989 בבוגוטה) הוא כדורגלן קולומביאני המשחק באטלס ובנבחרת קולומביה בעמדת השוער.

קריירה עריכה

קובץ:Camilo vargas.jpg
ורגאס במדי סנטה פה

ורגאס החל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של אינדפנדיינטה סנטה פה וערך את הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת מעט אחרי יום הולדתו ה-18, ב-11 במרץ 2007 במשחק מול לה אקידד. הוא נכנס בדקות האחרונות והקבוצה ניצחה 2–1. ורגאס המשיך לשמש כשוער מחליף וגם של קבוצת המילואים וב-2009 זכה בתואר הראשון שלו כמקצוען כשקבוצתו זכתה בגביע הקולומביאני של אותה שנה. בטורניר הקלאוסורה של 2010 כבר שיחק שבעה משחקים כולל הצטיינות בדרבי (ספורט) מול מיונאריוס, בו הדף פנדל והשאיר את התוצאה על 0–0. ב-2011 קיבל הרבה יותר הזדמנויות בקבוצה בליגה המקומית ובגביע סודאמריקנה.

ב-2012 הפך לשוער הראשון של הקבוצה והיה מהשחקנים הבולטים שעזרו לסנטה פה להשיג את תואר האליפות השביעי של המועדון והראשון לאחר 36 שנים ובעזרתו זכתה הקבוצה גם בסופרליגה 2013 על חשבונה של היריבה העירונית, מיונאריוס. הוא המשיך את היכולת הטובה גם ב-2013, בשנה שבה סנטה פה הגיעה עד לשלב חצי גמר הקופה ליברטדורס ובעקבות כך, קיבל לראשונה את הזימון לנבחרת הבוגרת על ידי המאמן חוסה נסטור פקרמן.

ב-2014, עזר לקבוצה להגיע פעם נוספת לגמר טורניר הקלאוסורה תוך כדי שהוא כובש שער נוסף, הפעם בפנדל מול אתלטיקו וילה ב-22 בנובמבר 2014. הוא הפך לאחד מהשחקנים הנערצים על אוהדי הקבוצה, עד אשר קיבל החלטה בתחילת 2015 לעבור לאתלטיקו נסיונל וגרם לזעם גדול בקרבם.[1]

באתלטיקו נסיונל, היה שוער שני אחרי פרנקו ארמני. הוא שיחק מספר משחקים, אבל ברוב הטורניר שימש כמחליף ולבסוף זכה עם הקבוצה באליפות הקלאוסורה 2017. לאור מיעוט דקות המשחק, הוחלט בנסיונל להשאיל את ורגאס בתחילת 2016 לקבוצת ארחנטינוס ג'וניורס הארגנטינאית וכעבור חצי שנה הושאל לדפורטיבו קאלי. הוא חזר לנסיונל לקראטת טורניר הקלאוסורה 2017 אך לא שיחק דקה לאורך כל הטורניר ובינואר 2018 סגר את תנאיו שוב עם דפורטיבו קאלי.

נבחרת עריכה

לאחר שהציג יכולת טובה בליגה ב־2012, זומן לראשונה על ידי חוסה נסטור פקרמן לנבחרת הבוגרת ב-30 באוגוסט 2012 שהתכוננה למשחקי מוקדמות מונדיאל 2014 מול אורוגוואי וצ'ילה. הוא היה חלק מהסגל הסופי שנסע למונדיאל 2014 בברזיל כשוער שלישי אחרי אוספינה ומונדרגון[2] וכן היה גם חלק מהסגל הסופי שנסע לקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה.[3] בסך הכל ערך עד כה חמש הופעות בנבחרת, כאשר הבכורה הייתה במשחק ידידות מול אל סלבדור ב-10 באוקטובר 2014.[4] נבחר להיות בין 23 השחקנים שהרכיבו את הסגל הסופי למונדיאל 2018, הפעם כשוער שני, אך גם במונדיאל זה לא זכה לשחק.[5]

תארים עריכה

סנטה פה
אתלטיקו נסיונל

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קאמילו ורגאס]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

הרכבי נבחרת קולומביה
‏נבחרת קולומביה‏ – מונדיאל 2026

 אוספינה |  ורגאס |  מונטרו |  סאנצ'ס |  ס. אריאס |  מינה |  מוניוס |  מוחיקה |  לוקומי |  מצ'אדו |  דיטה |  רודריגס |  לרמה |  קינטרו |  ג'. אריאס |  ריוס |  קסטניו |  קרסקל |  קמפאס |  פורטייה |  פוארטה |  דיאס |  קורדובה |  סוארס |  הרננדס |  גומס | מאמן: לורנסו

קולומביהקולומביה