Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פקודת שטח השיפוט והסמכויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:41, 3 במרץ 2026 מאת imported>דוד שי (הפעיל הגנה על הדף "פקודת שטח השיפוט והסמכויות": השחתות רבות ([עריכה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פגה ב־17:41, 17 במרץ 2026 (UTC)) [העברה=רק משתמשים ותיקים מורשים] (פגה ב־17:41, 17 במרץ 2026 (UTC))))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פקודת שטח השיפוט והסמכויות
קובץ:Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 22 בספטמבר 1948
תאריך חקיקה עברי י"ז באלול תש"ח
גוף מחוקק מועצת המדינה הזמנית
תומכים 22
מתנגדים 0
חוברת פרסום עיתון רשמי 23, עמ' 61
הצעת חוק ממשלתית
משרד ממונה משרד ראש הממשלה
מספר תיקונים 1
נוסח מלא פקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948
קובץ:מפת שטח מוחזק ארץ-ישראל.jpg
מפת השטחים המוחזקים בארץ ישראל בשלטון צבא ההגנה לישראל ב-2 בספטמבר 1948. בחתימת שר הביטחון בן-גוריון על גבי מפת הכפרים והישובים של המנדט הבריטי ששימשה את סקר הכפרים (1945)

פקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948 נחקקה ב-16 בספטמבר 1948 על ידי מועצת המדינה הזמנית, ופורסמה ב-22 בספטמבר 1948[1] במהלך מלחמת העצמאות והחילה את המשפט הישראלי גם על שטחי ארץ ישראל שבשליטת מדינת ישראל ונמצאים מעבר לגבולות תוכנית החלוקה. לפקודה ניתן תוקף למפרע, החל מיום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יומה הראשון של מדינת ישראל.

הפקודה עריכה

סעיף 1 לפקודה קובע: "כל חוק החל על מדינת ישראל כולה ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את שטח מדינת ישראל וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו במינשר כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל."

לפקודה קדם מנשר שלטון צבא-הגנה לישראל בארץ-ישראל שפורסם שבועיים טרם חקיקתה, הדן ב"שלטון צבא-הגנה לישראל בארץ ישראל" ומפה שבה שורטט השטח שבשליטת צה"ל עד אותו היום. מטרתם של המנשר, ושל הפקודה שביססה אותו, הייתה מניעת אנרכיה, הנובעת מחוסר חוקים תקפים כל שהם, בשטח שנכבש על ידי צה"ל או כוח מגן עברי קודם לו מעבר לגבולות שיועדו למדינה העברית על פי תוכנית החלוקה. מפות נוספות שורטטו ככל שצה"ל המשיך וכבש שטחים שמעבר לגבולות החלטת החלוקה והחילו את הפקודה על השטח עליו השתלטה ישראל עד אותו המועד.

בשנת 1956 תוקנה הפקודה, ונוסף לה סעיף 2א, החורג ממטרתה המקורית וקובע: "כל כלי שיט או כלי טיס, באשר הם שם, הרשומים בישראל, יראו אותם, לעניין השיפוט של בתי המשפט, כאילו היו חלק משטח מדינת ישראל".[2]

שלטון צבא־הגנה לישראל בירושלים (מנשר מס׳ 1) עריכה

אשר לירושלים, אשר הצריכה מאז ומתמיד טיפול מיוחד, פורסם מִנשר נפרד שהתפרסם חודש קודם לכן, ב-2 באוגוסט 1948, ושנקרא ״שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים, מִנשר מס׳ 1״. למִנשר זה צורפה גם מפת הסבר. כמו במקרה של המִנשר על ארץ ישראל, המִנשר על ירושלים החיל את המשפט של המדינה על שטחי ירושלים וסביבותיה שהוחזקו בידי צה״ל ב-1948, ובעקבותיו בא מִנשר מס׳ 2, שמינה מושל צבאי לעיר, דב יוסף.[3]

קובץ:מפת שטח מוחזק ירושלים.jpg
מפת שטח מוחזק ירושלים, מתוך "שלטון צבא-הגנה לישראל בירושלים, מִנשר מס׳ 1"

הליכי החקיקה עריכה

במהלך מלחמת העצמאות עריכה

מאז הקמתה נמנעה הכנסת מלקבוע את גבולות מדינת ישראל. תחת הגדרת גבולות המדינה, העדיף המחוקק לקבוע את השטח עליו יחולו דיני המדינה.

בן-גוריון הסביר:

החלטנו להתחמק (אני בוחר בכוונה במילה זו) מהשאלה הזאת מטעם פשוט: אם האו"ם יקיים את החלטתו - הרי אנו מצדנו (אני אומר את דעת העם) נכבד את ההחלטות כולן. עד עכשיו לא עשה האו"ם כזאת... ולכן לא הכל מחייב אותנו ואנחנו השארנו את העניין הזה פתוח. לא אמרנו 'לא הגבולות של האו"ם'; גם לא אמרנו את ההיפך מזה. השארנו את הדבר הזה פתוח להתפתחות

פרוטוקולים של מועצת העם מיום 14.5.1948, בעמ' 19[4]

נדבך ראשון בחקיקה ברוח זו, הייתה פקודת שטח נטוש, מ-17 במאי 1948. בסעיף 2(א) לפקודה זו נקבע: "רשאית הממשלה להכריז בצו על כל שטח או מקום שנכבש, נכנע או נעזב כמפורש בסעיף 1(א) כשטח נטוש, ומשהכריזה על כך, ייחשב אותו שטח כשטח נטוש לצורכי פקודה זו וכל תקנה שתתוקן לפיה". בסעיף 2(ב) שלה נקבע: "לצורכי פקודה זו רשאית הממשלה להטיל בצו על כל שטח נטוש את החוק הקיים או כל חלק הימנו...".

נדבך שני בחקיקה ברוח זו היה פקודת שטח השיפוט והסמכויות והמנשרים שנלוו לה.

לאחר מלחמת ששת הימים עריכה

לאחר כיבוש שטחי יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים ממשלת ישראל תחמה את השטח עליו יחול המשפט השיפוט והמינהל הישראלי בצו שתקבע הממשלה על מנת לשמר לעצמה מרחב תמרון מדיני לעת משא ומתן לשלום.[5] וכך נחקק הנדבך השלישי באותה הרוח - תיקון מס' 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט,[6] שבו נוסף לה סעיף 11ב, האומר: "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו". תיקון זה ששימש ככלי המשפטי לאיחוד ירושלים תחת ריבונות ישראלית.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה