Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קווין דה בראונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־15:08, 15 במאי 2026 מאת imported>Mickeyp29 (קריירה בינלאומית: סגל מונדיאל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קווין דה בראונה
קובץ:Kevin De Bruyne USMNT v Belgium Mar 28 2026-64 (cropped).jpg
לידה דרונחן, גנט שבבלגיה
עמדה קשר, קשר התקפי
מועדוני נוער
1997–1999
1999–2005
2005–2008
דרונחן
גנט
ראסינג גנק
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2012
2012–2014
2012–2013
2014–2015
2015–2025
2025–
ראסינג גנק
צ'לסי
ורדר ברמן
וולפסבורג
מנצ'סטר סיטי
נאפולי
97 (16)
3 (0)
33 (10)
52 (13)
285 (72)
15 (5)
נבחרת לאומית כשחקן**
2008–2009
2009
2011
2010–
בלגיהבלגיה בלגיה עד גיל 18
בלגיהבלגיה בלגיה עד גיל 19
נבחרת בלגיה בכדורגל עד גיל 21 בלגיה עד גיל 21
נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה
7 (1)
10 (1)
2 (0)
117 (36)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת בלגיה בכדורגל בלגיה
גביע העולם
ארדרוסיה 2018כדורגל גברים
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-24 באפריל 2026
** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-1 באפריל 2026

קווין דה בראונההולנדית: Kevin De Bruyne; בעברית מוכר גם כקווין דה בריינה; נולד ב-28 ביוני 1991) הוא כדורגלן בלגי המשחק בעמדות הקשר המרכזי וההתקפי בנאפולי מהסרייה א' ובנבחרת בלגיה, בה הוא גם משמש כקפטן.

דה בראונה מזוהה עם מנצ'סטר סיטי, בה שיחק עשר עונות ונחשב בעיני רבים לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה של הקבוצה, אחד הקשרים הגדולים בתולדות הליגה האנגלית, ואחד השחקנים הטובים בדורו.[1][2]

קריירת מועדונים עריכה

תחילת הדרך בגנק עריכה

דה בראונה החל את הקריירה שלו בקבוצת עיר הולדתו מרובע דרונחן(אנ') שבעיר גנט, בלגיה. ב-1999 עבר לגנט ולאחר שש שנים עבר לראסינג גנק, ובגיל 17 עלה לקבוצה הבוגרת. דה בראונה ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת בהפסד 0–3 לשרלרואה ב-9 במאי 2009. ב-7 בפברואר 2010 הבקיע את השער הראשון שלו בקבוצה הבוגרת, בניצחון 0–1 על סטנדרד לייז'. הוא כבש חמישה שערים ובישל 16 שערים ב-32 משחקים בעונת 2010/2011 ובאותה שנה זכה עם המועדון באליפות.

צ'לסי והשאלה לוורדר ברמן עריכה

ב-31 בינואר 2012 חתם לצ'לסי לחמש וחצי שנים תמורת שבעה מיליון פאונד. ב-18 ביולי 2012 ערך את הופעת הבכורה הלא רשמית שלו במועדון מול סיאטל סאונדרס ב-2 באוגוסט 2012 הושאל דה בראונה לוורדר ברמן. ב-15 בספטמבר 2012 הבקיע את שער הבכורה שלו במדי ברמן בהפסד 2–3 להנובר 96. אף על פי שהציג יכולת טובה נקלע עם הקבוצה למאבקי ההישרדות בליגה, אך סייע לה להישאר בסוף העונה בליגה הבכירה.

בסיום עונת 2012/2013 בורוסיה דורטמונד ובאייר לברקוזן הביעו עניין בשחקן, אך ז'וזה מוריניו שהתמנה למאמן צ'לסי החליט להחזיר אותו. ב-21 ביולי כבש את שער הבכורה שלו במשחק ידידות מול נבחרת כוכבי מלזיה. ב-18 באוגוסט 2013 כבש את שער הבכורה שלו בליגה בניצחון 0–2 נגד האל סיטי.

וולפסבורג עריכה

ב-18 בינואר 2014 עבר לוולפסבורג תמורת 18 מיליון פאונד. בעונתו השנייה בוולפסבורג דה בראונה כבש 16 שערים בכל המסגרות ובישל 27 שערים, היכולת שהציג זיכתה אותו בשחקן העונה בבונדסליגה. הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בגביע הגרמני אחרי ניצחון 3–1 על דורטמונד.

מנצ'סטר סיטי עריכה

ב-29 באוגוסט 2015 עבר למנצ'סטר סיטי תמורת 76 מיליון אירו.[3] במשחקו השני בפרמייר ליג הוא כבש בהפסד של מנצ'סטר סיטי 1–2 לווסטהאם. הוא הוביל את מנצ'סטר סיטי להופעה היסטורית בחצי גמר ליגת האלופות אחרי שהוא כבש בניצחון 0–1 על פריז סן-ז'רמן בשלב רבע הגמר. בסך הכול כבש בעונת הבכורה שלו במנצ'סטר סיטי 16 שערים.

בעונת 2016/2017 סיימה מנצ'סטר סיטי במקום השלישי בליגה, דה בראונה הצטיין וסיים כמלך הבישולים בפרמייר ליג עם 18 בישולים.

ב־22 בינואר 2018 האריך את חוזהו עד שנת 2023.[4] באותה עונה הוא זכה עם מנצ'סטר סיטי בגביע הליגה ובאליפות הפרמייר ליג. הוא סיים בפעם השנייה ברציפות כמלך הבישולים של הפרמייר ליג עם 16 בישולים לצד שמונה שערים. באותה עונה הוא נכלל בנבחרת העונה של הפרמייר ליג.

ב2018/2019 זכה באליפות המקומית עם מנצ'סטר סיטי בהפרש נקודה אחת מליברפול שסיימו במקום השני. בנוסף, זכה עם קבוצתו בגביע האנגלי לאחר ניצחון 0–6 על ווטפורד כשהוא מבקיע את השער השלישי במשחק ומבשל שניים נוספים.

עונת 2019/2020 הייתה עונת שיא שלו מבחינה אישית. בפרמייר ליג הוא כבש 13 שערי ליגה, והוא רשם 20 בישולים בליגה, מה שזיכה אותו פעם נוספת בתואר מלך הבישולים בפרמייר ליג. דה בראונה השווה גם את שיא הבישולים לעונה לכמות שרשם תיירי הנרי בעונת 2002/2003.

קובץ:2021-12-07 Fußball, Männer, UEFA Champions League, RB Leipzig - Manchester City FC 1DX 2723 by Stepro (cropped).jpg
דה בראונה במדי מנצ'סטר סיטי ב-2021

בעונת 2020/2021 כבש בניצחון של מנצ’סטר סיטי על פריז סן ז'רמן 1–2 בחצי גמר ליגת אלופות, שלאחר מכן עלתה לגמר אלופות ראשון בהיסטוריית הקבוצה. דה בראונה היה אחד השחקנים הדומיננטיים בעונה הזו, והיה חלק משמעותי בכך שסיטי כבשה 102 שערי ליגה על אף שהיא הפסידה את תואר האליפות לליברפול, בהתאם לכך, זכה בתואר כדורגלן השנה בליגה האנגלית בתום העונה.[5] בסיום עונת 2020/2021 זכה בתואר, שנה שנייה ברציפות.[6] ב-5 באפריל 2021 האריך את חוזהו במנצ'סטר סיטי עד 2025.[7]

ב-11 במאי 2022 כבש רביעייה בניצחון 1–5 על וולברהמפטון וונדרס במסגרת הפרמייר ליג. בסיום אותה העונה זכה בתואר שחקן העונה בפרמייר ליג בפעם השלישית.

בעונת 2022/2023 זכה עם קבוצתו בטרבל (כינוי לזכייה באליפות מקומית, גביע הליגה וליגת האלופות), סיים כמלך הבישולים בפרמייר ליג, ובמקום הרביעי לכדור הזהב. ב-26 באפריל, הבלגי כבש שני שערים במשחק גורלי לזכייה באליפות המקומית נגד ארסנל, וב-17 במאי, הוא כבש שער בחצי גמר ליגת האלופות נגד ריאל מדריד, ובמשחק הגומלין בישל שניים, כדי לעזור למנצ'סטר סיטי לעלות לגמר.

בתחילת עונת 2023/2024 הוא נפצע במשחק פתיחה העונה בפרמייר ליג, נגד ברנלי, הוא חזר ב-7 בינואר למשחק בגביע האנגלי נגד האדרספילד טאון, ובישל לאחר 17 דקות.

באפריל 2025 הודיע כי הוא צפוי לעזוב את מנצ'סטר סיטי בסיום עונת 2024/25.[8]

נאפולי עריכה

ב-12 ביוני 2025 חתם לשנתיים בנאפולי מהסרייה א'.

קריירה בינלאומית עריכה

קובץ:Kevin De Bruyne - World Cup 2014.png
דה בראונה במשחק מול נבחרת אלג'יריה גביע העולם בכדורגל 2014

בצעירותו, שיחק דה בריינה בכל נבחרות בלגיה הצעירות.

ב-11 באוגוסט 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בהפסד 0–1 לפינלנד.

במהלך מוקדמות מונדיאל 2014 הפך דה בראונה לשחקן הרכב בנבחרת וכבש ארבעה שערים, ובסוף הקמפיין עלה עם נבחרתו לטורניר גדול לראשונה מזה 12 שנים. בטורניר זה הגיעה בלגיה לשלב רבע הגמר שבו הפסידה לארגנטינה 0–1. דה בראונה שיחק בנבחרת בלגיה במונדיאל 2018, שבו העפילה לחצי הגמר והפסידה לנבחרת צרפת.

נכלל בסגל נבחרת בלגיה למונדיאל 2022 ויורו 2024.[9][10] נכלל בסגל נבחרת בלגיה למונדיאל 2026.[11]

חיים אישיים עריכה

אמו של דה בראונה היא בלגית ילידת בורונדי שחיה גם בחוף השנהב. דרונגן, עיר הולדתו, היא במטרופולין העיר גנט, בפלנדריה, החלק דובר ההולנדית של בלגיה. מלבד שפת אמו הוא דובר גם צרפתית, אנגלית וגרמנית.

מאז 2014 נמצא דה בראונה במערכת יחסים עם מישל לקרואה. בני הזוג נישאו ביוני 2017, ולהם שלושה ילדים.

דה בראונה היה שגריר מטעם ספיישל אולימפיקס 2014, שהתקיימה באנטוורפן.

תארים עריכה

ראסינג גנק
וולפסבורג
מנצ'סטר סיטי
נאפולי
הסופר קאפ האיטלקי (1)
  • 2026
נבחרת בלגיה
אישיים

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קווין דה בראונה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Max Churchill, The 10 greatest attacking midfielders in football history have been ranked - in order, GiveMeSport, ‏2025-01-19 (ב־English)
  2. ^ European Team of the 2020s so far: Robert Lewandowski and Kylian Mbappe make the cut - but no room for Harry Kane, Erling Haaland, Vinicius Jr or Jude Bellingham | Goal.com UK, www.goal.com, ‏2025-01-03 (ב־English)
  3. ^ אתר למנויים בלבד ספורט, קווין דה בריינה הודיע כי יעזוב את מנצ'סטר סיטי בתום העונה, באתר הארץ, 4 באפריל 2025
  4. ^ דה בריינה האריך חוזה בסיטי עד 2023, באתר ערוץ הספורט, 22 בינואר 2018
  5. ^ דה בריינה נבחר לשחקן העונה בפרמיירליג, באתר ערוץ הספורט, 16 באוגוסט 2020
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ מנצ'סטר סיטי: דה בריינה האריך חוזה עד 2025, באתר ynet, 7 באפריל 2021
  8. ^ דה בריינה הודיע: אעזוב את סיטי בתום העונה, באתר ONE‏, 4 באפריל 2025
  9. ^ Roberto Martinez selects 26 devils for the World Cup באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 10 בנובמבר 2022 (באנגלית)
  10. ^ 25 Devils go to EURO 2024, באתר הרשמי של התאחדות הכדורגל הבלגית המלכותית, 28 במאי 2024 (באנגלית)
  11. ^ 26 RED DEVILS IN WORLD CUP SQUAD, www.rbfa.be


‏נבחרת בלגיה‏ – מונדיאל 2026

 קורטואה |  למנס |  פנדרס |  דה קויפר |  אנגוי |  דבאסט |  קסטאן |  תיאט |  סייס |  דה וינטר |  מכלה |  מנייה |  ויטסל |  פנאקן |  אוננה |  טילמנס |  רסקין |  דה בראונה |  דה קטלארה |  מוריירה |  לוקאקו |  פרננדס-פארדו |  דוקו |  לוקבאקיו |  סאלמאקרס |  טרוסארד | מאמן: גארסיה

בלגיהבלגיה