רות וסטהיימר
פעולות נוספות
| לידה | ויזנפלד שימוש בתבנית גר עבור "Wiesenfeld (Karlstadt)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר'), רפובליקת ויימאר |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 2024 מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית |
| תקופת פעילות | 1950–2024 (כ־74 שנים) |
-he.svg){kind=link}
רות קרולה וסטהיימר (בגרמנית ובאנגלית: Ruth Karola Westheimer; נולדה בשם קרולה רות זיגל, 4 ביוני 1928 – 12 ביולי 2024) הייתה סקסולוגית, מטפלת מינית, שחקנית וסופרת יהודייה-אמריקאית ילידת גרמניה ניצולת השואה. התחילה את קריירת המדיה שלה בשנת 1980 בתוכנית רדיו שהסבה לה הצלחה גדולה ופרסום רב. כתבה במהלך חייה מעל 40 ספרים העוסקים במיניות.
קורות חיים עריכה
וסטהיימר נולדה בוויזנפלד שימוש בתבנית גר עבור "Wiesenfeld (Karlstadt)" אך ערך זה לא קיים בשפה זו(גר') שבגרמניה, ליד קרלשטדט על המיין (אנ'), וגדלה כבת יחידה במשפחה דתית אורתודוקסית, שהסתייגה מהציונות.[1] כילדה ביקרה בקביעות בבית כנסת בפרנקפורט עם אביה. לאחר שאביה נלקח על ידי הנאצים, היא נשלחה על ידי אימה לשווייץ ב-1 בינואר 1939 כחלק מ"מעבורת הצלה" לילדים יהודים, ושם עברה את תקופת מלחמת העולם השנייה. עד ספטמבר 1941 קיבלה מכתבים מבני משפחתה, אז פסקו באחת. לאחר המלחמה הסתבר לה שהוריה נלקחו על ידי הגסטפו ולבסוף נספו בשואה.[2] היא שהתה בשווייץ 6 שנים, יחד עם 300 ילדים יהודים יתומים שגם הוריהם נספו בשואה. לאחר תום המלחמה עלתה לארץ ישראל והצטרפה לקבוצת "עיינות" בקיבוץ רמת דוד, שם שינתה את שמה מקרולה לרות. אחרי כשנתיים עברה לירושלים, ועל אף היותה נמוכת קומה (1.39 מטר) הצטרפה לארגון ההגנה, ושם הוכשרה בירי צלפים ונפצעה במהלך מתקפה אווירית מפצצה במהלך מלחמת העצמאות.
ב-1950 עברה לצרפת ולמדה פסיכולוגיה באוניברסיטת הסורבון, שם גם לימדה. בשנת 1956 היגרה לארצות הברית ולמדה באוניברסיטת קולומביה, שם סיימה את לימודי התואר השני בסוציולוגיה ואחריו ב-1970 דוקטורט בחינוך.[3] את הפוסט-דוקטורט שלה על מיניות האדם עשתה ב-New York Hospital-Cornell University Medical Center בניו יורק, אצל הלן זינגר קפלן, מחלוצות הטיפול המיני.
בשנת 1980 החלה תוכנית הרדיו שלה, "Sexually Speaking", בניו יורק. בהמשך אותה שנה שודרה לראשונה גם תוכנית הטלוויזיה שלה, "Sexually Speaking", כתוכנית מוקלטת באורך כ-15 דקות. התוכנית זכתה להצלחה רבה ושודרה בכל רחבי ארצות הברית, והיא נחשבה לכנה, הומוריסטית ומעוררת כבוד.
וסטהיימר כתבה מספר ספרים על מיניות האדם, בהם "Dr. Ruth's Encyclopedia of Sex". היא גם הועסקה כמרצה וחוקרת באוניברסיטת ניו יורק והעבירה סמינרים, למשל באוניברסיטת ייל. במקביל היא ניהלה קליניקה משלה.
וסטהיימר נהגה לבקר הרבה בישראל, ולשאת הרצאות בתחומי מומחיותה. בתחילת ימי ערוץ 2 הנחתה תוכנית בנושאי ייעוץ מיני, "מין תוכנית", כשלצידה השדר ערד ניר.
נהגה להשתתף בכנסים, סדנאות וימי עיון בנושא החינוך המיני של משרד החינוך בהנחייתה של חנה הראל.
ב-2002 זכתה במדליה מטעם מכון ליאו בק עבור פועלה בתחומי סובלנות וצדק חברתי. בשנת 2012 השתתפה בכנס ועידת הנשיא.[4]
ב-2019 צולם סרט תיעודי אודותיה, "תשאלו את ד"ר רות" (באנגלית: Ask Dr. Ruth).[5]
בנובמבר 2023 מונתה וסטהיימר בידי מושלת ניו יורק קת'י הוקול לשגרירה למלחמה בבדידות של מדינת ניו יורק.[6]
בשנת 2024 הועלתה בתיאטרון חיפה הצגת היחיד "דוקטור רות", כאשר את דמותה של וסטהיימר גילמה חנה לסלאו.[7] וסטהיימר נפטרה בהמשך אותה שנה, בגיל 96, בביתה במנהטן.[8]
משפחתה עריכה
וסטהיימר הייתה נשואה שלוש פעמים. בריאיון ציינה כי כל אחד מהנישואין שלה לימד אותה רבות על זוגיות ועל עצות למערכות יחסים. לאחר שני גירושין, היא הרגישה שהפעם השלישית בה התחתנה הייתה "החתונה האמיתית". נישואין אלו שרדו עד למותו של בעלה, מנפרד וסטהיימר, בשנת 1997.
לווסטהיימר שני ילדים וארבעה נכדים. היא דיברה ארבע שפות: אנגלית, עברית, גרמנית וצרפתית.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg רות וסטהיימר, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png רות וסטהיימר, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg רות וסטהיימר, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg רות וסטהיימר, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg רות וסטהיימר, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D רות וסטהיימר], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg רות וסטהיימר, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg רות וסטהיימר, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg רות וסטהיימר, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png רות וסטהיימר, באתר פינטרסט
- קובץ:National Library IL logo.svg רות וסטהימר (1928-2024), דף שער בספרייה הלאומית
- קטלין תומפסון, רות וסטהיימר, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- רינה זיסמנוביץ, קפה עם ד"ר רות וסטהיימר, 11 באוקטובר 2011
- צח יוקד, ד"ר רות: בשביל יהודים, מין אף פעם לא היה בעיה, באתר nrg, 1 ביוני 2013
- שגיא בן נון, הדמויות מהטלוויזיה שואלות - הסקסולוגית המפורסמת בעולם, ד"ר רות וסטהיימר, עונה, באתר וואלה, 4 ביוני 2015
- מגילת רות, באתר ישראל היום, 3 ביוני 2016
- אלכסנדרה לוקש, "נשים - קחו אחריות על הסיפוק המיני שלכן", באתר ynet, 20 ביוני 2016
- אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, האוטוביוגרפיה הוורודה של ד"ר רות, באתר הארץ, 24 ביוני 2016
- אלעד בר-נוי, כל מה שרציתם לשאול את ד"ר רות - ואנחנו העזנו לשאול בשבילכם, באתר בית אבי חי, 13 באוגוסט 2017
- דודי פטימר, ד"ר רות וסטהיימר: "לא תכננתי להפוך לגורו הטיפול המיני, זה פשוט קרה", באתר מעריב אונליין, 4 ביוני 2018
- אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, ד"ר רות: "כשכבר עירומים במיטה, אי אפשר לומר 'אני לא רוצה'", באתר הארץ, 25 ביולי 2019
- רות וסטהיימר, תסגרו את נטפליקס: המדריך של ד"ר רות להפסקת בדידות, באתר ynet, 7 בנובמבר 2024
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ רות וסטהיימר, עיון מחדש בחוויה יהודית-גרמנית, 2006
- ^ צח יוקד, ד"ר רות: בשביל יהודים, מין אף פעם לא היה בעיה, באתר nrg, 1 ביוני 2013
- ^ אתר למנויים בלבד הסקסולוגית ד"ר רות וסטהיימר מתה בגיל 96, באתר הארץ, 13 ביולי 2024
- ^ ועידת הנשיא 2012.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, חנה לסלאו נכנסת לנעליה של ד"ר רות ומזכירה לנו שאפשר עוד לאהוב, באתר הארץ, 21 במרץ 2024
- ^ ירון דרוקמן, הלכה לעולמה ד"ר רות וסטהיימר, הסקסולוגית המפורסמת בעולם, באתר ynet, 13 ביולי 2024