עמרם רוזנבוים
פעולות נוספות
| מצבתו של הרב רוזנבוים, צפת | |||||
| מצבתו של הרב רוזנבוים, צפת | |||||
| לידה |
1790 ה'תק"ן נג'וואז'ון, הונגריה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1829 (בגיל 39 בערך) ט"ז בחשוון ה'תק"ץ צפת, ארץ ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בצפת | ||||
| תאריך עלייה | 1826 | ||||
| מדינה | הונגריה; ארץ ישראל | ||||
| מקום פעילות | אירשא (אלברטירשה); מאד; צפת | ||||
| מקום מגורים | נג'וואז'ון; וארפלוטה; אירשא (אלברטירשה); מאד; צפת | ||||
| כינוי | הרב עמרם חסידא | ||||
| השכלה | ישיבת ניקלשבורג (אצל הרב מרדכי בנט) | ||||
| תקופת פעילות | 1814–1829 (כ־15 שנים) | ||||
| רבותיו | הרב מרדכי בנט | ||||
| בני דורו | החתם סופר | ||||
| אב | הרב משה נחום רוזנבוים | ||||
| |||||
| |||||
רבי עמרם רוזנבוים (נקרא בשם: רבי "עמרם חסידא", מפני חסידותו וצדקותו[1]; ה'תק"ן, 1790 - ט"ז בחשוון ה'תק"ץ, נובמבר 1829) היה רב בהונגריה ולאחר מכן בארץ ישראל.[2][3][1][4]
ביוגרפיה עריכה
נולד בנג'וואז'ון שבהונגריה בשנת 1790, לרבי משה נחום, רבן של מספר קהילות בהונגריה.[1] למד אצל הרב מרדכי בנט, רבה של חבל הארץ מוראביה ושל העיר מיקולוב.[2]
בגיל 13 נישא לבתו הרב ישראל ברי"ל, רבה של וארפלוטה ותלמידו של הרב יחזקאל לנדא (הנודע ביהודה). התגורר אצל חמיו ככל הנראה עד לפטירתו ב-1808. בשנת ה'תקע"א הוא כבר התגורר בבונהאד ולימד שם תורה.[2]
בשנת ה'תקע"ד, בגיל 24, נקרא לכהן כרבה של אירשה (נתאחד עם הכפר אלברטי, וכיום נקרא אלברטירשה), ושימש שם כרב עד לשנת ה'תק"ף, אז נקרא לכהן כרבה של מאד.[2][3][4]
היה חברו של רבי משה סופר, בעל "החתם סופר", שהעריכו וכיבדו מאוד. הוא כותב עליו: "רב חביבי הרב הגאון חסידא ופרישא וכו', נשיא אלקים בתוך הנשיאים לאומתם, עיניו הבדולחים יביטו בהעתק תשובתו". ובהמשך התשובה כתב: "ומאד תמהתי על דברי ידיד נפשי הגאון מוה' עמרם, מוחזקני בו שהוא בקי בחדרי תורה, ואך הפעם לא כיון יפה".[5][2][3]
בשנת ה'תקפ"ו (1826) עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, בהצעתו של הרב יעקב שאלתיאל ניניו. בדרכו לארץ ישראל עבר במיקולוב אצל רבו הרב מרדכי בנט ובברטיסלאבה אצל החתם סופר. שימש כרב בצפת במשך 4 שנים וכממונה על כולל החסידים במקום, עד לפטירתו בט"ז בחשוון ה'תק"ץ (1829), בהיותו בן ארבעים. נקבר בבית העלמין העתיק בצפת. מסופר כי לפני פטירתו בירך בשם ומלכות: "ברוך המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת ימי בראשית".[6][2][1][4]
החתם סופר - שהמליץ לו להתגורר בירושלים דווקא - הספידו: "נשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקודש, וכל מגמתו הייתה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב על ידי סיבות בצפת תיבנה ותכונן".[2]
משפחתו עריכה
על פי מסורת המשפחה, צאצא של הרב אדם בעל שם. בנוסף, צאצא למהר"ל מפראג, של הרב גרשון אשכנזי, רבה של וינה, של הרב מנחם מנדל קרוכמל, של מהר"י וייל, מהר"ם מרוטנבורג רבי יהודה החסיד, רש"י ועוד.[2][7]
גיסיו של הרב היו הרב חיים קיצה, אב בית הדין של אירשא וישראל קאהוט, אביו של חנוך יהודה קאהוט, ממייסדי היהדות הקונסרבטיבית ומחבר "ערוך השלם"[2]
ילדיו:[2]
- הרב משה פירסט, רבה הראשון של מאראש-ואשרהעלי ומחבר "מראה משה"
- מרים בלוך, נישאה לדיין אלימלך ממאד. בזיווג שני נשאה את הרב יצחק יעקב בלום, רבה של היידושאמשון. בנם הוא הרב עמרם בלום
- אביטל, אשת הרב אברהם דייטש
- אשת הרב משה לייב הלר, שוחט ובודק בטבריה.
- אשת הרב מאיר זינגר
הרב מנשה קליין היה נשוי לאחת מהצאצאיות שלו. הוא נקשר לדמותו, שיפץ את קברו, ועל פי צוואתו נקבר בסמוך אליו.[2]
קישורים חיצוניים עריכה
- רבי עמרם חסידא וצאצאיו בבלוג תולדות ושורשים-עצי משפחה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 רפאל בן יעקב הלפרין, אטלס עץ חיים - ט, באתר אוצר החכמה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 עקיבא בן מרדכי ליב פישר, עטרת עקיבא, באתר אוצר החכמה
- ^ 1 2 3 יהודה שוורץ, מורשת רבני הונגריה, באתר אוצר החכמה
- ^ 1 2 3 שלמה שפיצר, קהילת הונגריה, באתר אוצר החכמה
- ^ שו"ת חתם סופר, חלק ב', סימן רל"ג, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- ^ ספר "ערוגות הבושם" וספר "דברי תורה"
- ^ ישכר בעריש גרינפלד - שמעון הירשלער, משפחת השמעוני, באתר אוצר החכמה