Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ימין מסיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־16:57, 11 באוגוסט 2025 מאת imported>AutoMod (עדכון פרמטר בתבנית (העוקץ))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ימין מסיקה
מסיקה ביולי 2013
מסיקה ביולי 2013
מסיקה ביולי 2013
עיסוק במאי, תסריטאי, מפיק, צלם, עורך
פרופיל ב-IMDb
קובץ:פעילות של חברי תנועת "האוהלים בקטמון ט' 1973 ירושלים.JPG
פעילות של תנועת האוהלים בשכונת קטמון ט' ירושלים 1973, צילום של ימין מסיקה

ימין מסיקה (נולד ב-24 בפברואר 1957) הוא במאי, תסריטאי, צלם, עורך ומפיק ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

מסיקה נולד וגדל בשכונת קטמון ט' שבדרום ירושלים וגדל בעיר ירושלים בן למשפחה קשת יום של עולים מלוב מרובת ילדים של שמונה אחים ואחיות. כבר בנערותו יצא לעבודת כפיים קשה. נמשך מגיל צעיר לצילום ובגיל 17 למד צילום אמנותי. בשנות ה-70 לקח חלק בתנועת האוהלים בירושלים (בהנהגת משה סלח, שלמה וזאנה ואלי חמו)[1]. ב-1972 אף השתתף בהצגה "יוסף יורד קטמונה" בתיאטרון אוהל יוסף שפעל בשכונת קטמון ט'.

מסיקה התמיד בלימוד צילום אמנותי ב-International Center of Photography בניו יורק ובסן פרנסיסקו למד קולנוע וטלוויזיה[2]. כשחזר לישראל, עבד עם הבמאי אמנון טייטלבאום ב"סרטי קסטל" של מיכה שגריר בירושלים.

בשנות ה-90 הקים את חברת "הפקות המזרח" יחד עם התסריטאי והשחקן ירמי קדושי[3]. החברה מפיקה סרטי קולנוע וטלוויזיה וסרטים תיעודיים, בעלי תכנים חברתיים ותרבותיים, שרבים מהם הם מלודרמות. מרבית הסרטים העלילתיים רוכבים על הצלחתו הקצרה של זמר זה או אחר בז'אנר המזרחי, כמו תמיר גל, אבי ביטר, משה כהן, ליאת בנאי ואחרים. הסרטים הופצו בקלטות וידאו בשכונות ובעיירות פיתוח, וזכו בקרב תושבי אזורים אלו לפופולריות רבה[4]. בשנת 1992 הפיקו את סרטם הראשון "קורבן האהבה " בכיכובו של אבי ביטר[4].

בשנת 1997 צילם וערך, את קלטת הווידאו של שרית חדד ניצוץ החיים את התסריט לקלטת כתב ירמי קדוש. בשנת 2002 קרן הקולנוע הישראלי והמפיק יורם גלובוס הביעו לראשונה את תמיכתם בז'אנר זה, וסייעו בהפצתו הקולנועית של סרטם "תני סימן חיים"[5][6]. לאחר מכן שבו השניים ליצור סרטים במימון עצמאי. מאז רבים מהסרטים זמינים לצפייה בשירות ה-VOD של חברות HOT ו-yes.

במאי 2002, הציג בסינמטק תל אביב תערוכת תצלומים במסגרת האירוע "שפת אם", שבוע קולנוע ותרבות, שבו הוקרנו גם סרטיו[7].

בשנת 2012 ניתן בפעם השנייה מימון למסיקה וקדושי, כאשר קרן הקולנוע הישראלי וערוץ 10 תמכו כספית בסרטם "השקר הגדול"[3].

בשנת 2024 יצא הסרט התיעודי "הפקות המזרח", המגולל את סיפור חייו של מסיקה ואת פעילותו בתעשיית הקולנוע[8]. הסרט, בבימוי של יניב סגלוביץ', הוקרן בפסטיבל ירושלים,[9] וזכה בפרס "ציון לשבח".[10] הסרט שודר גם ב"כאן דוקו", רצועת הסרטים הדוקומנטריים של כאן 11.

חיים אישיים עריכה

מסיקה היה נשוי לפעילה החברתית והעורכת אילנה שזור ולהם בת ובן.

נשוי בשנית לג'ואל, ילידת צרפת ולהם שלושה בנים.

פילמוגרפיה חלקית עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ימין מסיקה]] בוויקישיתוף
  • כשביטר בכה (עמוד 56), נטלי ברוך, על גבריות בסרטים של ימין מסיקה, "מערבון" 7, 2011

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אפרת כורם וסיגלית בנאי, אל תגעו לי בקולנוע - שיחה עם ימין מסיקה וירמי קדושי (הקישור אינו פעיל), קולנוע דרום - הגות וביקורת, יוני 2012
  2. ^ ימין מסיקה, באתר blogger
  3. ^ 1 2 גילי איזיקוביץ, ימין מסיקה וירמי קדושי משוכנעים שסרטי השכונה שלהם מייצגים מהפכה חברתית, באתר הארץ, 10 ביולי 2011
  4. ^ 1 2 ויקי שירן, ימין מסיקה – יוצר סרטים עצמאי ועקשן, הכיוון מזרח⁩, מאי 2001⁩
  5. ^ ימין מסיקה, באתר וואלה סרטים
  6. ^ נרי ליבנה, סיפור הפרוורים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2003
  7. ^ עכבר העיר, תערוכות חדשות, באתר הארץ, 9 במאי 2002
    מאת שירי לב-ארי, והערבית נשארה בבית, באתר הארץ, 23 במאי 2002
  8. ^ נירית אנדרמן, "הפקות המזרח": סיפורו של הדון קישוט של הקולנוע המזרחי בישראל, באתר הארץ, 23 ביולי 2024
  9. ^ הפקות המזרח, באתר Jerusalem Film Festival
  10. ^ הזוכים בתחרויות של פסטיבל הקולנוע ירושלים ה-41, באתר Jerusalem Film Festival
  11. ^ אפשר גם, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
  12. ^ נרי ליבנה, סיפור הפרוורים, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2003
  13. ^ אסנת טרבלסי, "יותר חשוב לי להיות בשדרות מבקאן", באתר "העוקץ", 8 ביולי 2012