Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ג'טה לוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־14:46, 20 במאי 2026 מאת imported>Oril12345 (←קריירה בתיאטרון: הרחבה, עיצוב, קישורים פנימיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ג'טה לוקה
תקופת פעילות 1940–2001 (כ־61 שנים)
פרופיל ב-IMDb
קובץ:G Luca Z Berlinski M BenZeev Sambatyon premiere July 1957.PNG
ג'טה לוקה עם מרדכי בן זאב וזאב ברלינסקי בהצגת הבכורה של תיאטרון הסמבטיון, יולי 1957

גֶ'טה לוקה (5 בספטמבר 1921 – 22 באוגוסט 2001) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון, קומיקאית וזמרת ישראלית.

קורות חייה עריכה

לוקה, ילידת רומניה, למדה משחק בין השנים 1940–1945 בסדנת תיאטרון יידיש בגטו ברומניה. עלתה לישראל כניצולת שואה עם משפחתה (אחותה, הוריה וסבתה) בשנת 1948, כחודש לאחר הקמת המדינה.

היא הופיעה לראשונה כזמרת בפני חיילים בתחילת מלחמת העצמאות. כמו כן התפרסמה לראשונה כזמרת בתוכנית "אביב בתל אביב", שהעלה התיאטרון הסאטירי "לי לה לו" בביצוע השירים: "אני חדש בארץ", "מי זה דופק בדלת", "היא לא יודעת עברית" ו״פזמור״ (מוכּר בשורות "הופ הופ הופ הופ / זה נורא שמח"). שירים אלה זכו להצלחה רבה והפכו למזוהים עמה. לאחר מכן השתתפה בהפקות בידור שונות, שיחקה בהצגות ביידיש וברומנית והוציאה מספר תקליטים.

בשנת 1988 עברה אירוע מוחי, ולאחריו התקשתה להמשיך ולהופיע, אם זאת המשיכה להופיע לאחר מכן עוד זמן קצר. אושפזה ב-1995 בבית החולים הגריאטרי בנתניה, בעקבות שבץ מוחי שממנו היה לה קשה יותר.

בתחילת שנות ה-80 הפסידה את כל רכושה וכספה במשבר מניות הבנקים, חבריה ארגנו לה ערב התרמה, כדי לממן את הוצאותה במוסד הסיעודי. עד למותה נתמכה כלכלית על ידי ארגון אמ"י.

לוקה הופיעה, לעיתים קרובות בהתנדבות, בפני חיילי צה"ל.

בשנת 1995 זכתה בפרס "מגן אשכולות" מטעם "האקדמיה הישראלית לתיאטרון".

הייתה נשואה פעמיים. מבעלה הראשון נולדה הבת רחל.

ב-22 באוגוסט 2001 נפטרה, שבועיים לפני יום הולדתה ה-80. הותירה את בתה, שלושה נכדים ונכדה. נטמנה בבית העלמין ירקון.[1]

בשנת 2010 פרסמה עדינה בן-נון יוסף רומן ביוגרפי על חייה של ג'טה לוקה.

קריירה בתיאטרון עריכה

במקביל להופעותיה בתיאטרון לי לה לו הופיעה גם בתיאטרון הסאטירי המטאטא.

לאחר סגירתם של שני התיאטרונים המשיכה ג'טה לוקה להופיע בתיאטרון הסאטירי דו-רה-מי מייסודו ב-1954 ועד סגירתו ב-1963. שם הכירה את בעלה השני, מעצב הבמה שאול אברהמי, גם הוא יליד רומניה. לאחר מכן שיחקה בסמבטיון מתחילתו ב-1957 ועד סגירתו ב-1960. באמצע שנות ה-60 הצטרפה לתיאטרון הוורוד, שבעלה נמנה עם מייסדיו. שם גם העלתה הצגת יחיד, "צחוק הגורל".

בשנת 1969 הופיעה לוקה במחזמר לילדים "היידי בת ההרים", בבימויו של ביטוש דוידוב. הסיפור והשירים מאת אהוד מנור ורפי בן משה הוקלטו והופיעו על גבי תקליט.

בשנת 1971 הצטרפה לתיאטרון הבימה ושיחקה בהצגות "אמלי" ו"השושנה המקועקעת" (בתפקיד בסי).

בשנים 1975–1982 נמנתה על צוות שחקני התיאטרון העירוני באר שבע.

בשנים 1988-1985 הופיעה במסגרת התיאטרון העירוני חיפה בהצגת היחיד "אחת זקנה" מאת נאוה סמל, העוסקת בעולמם של הקשישים. בהצגה זו גם הופיעה ברחבי הארץ בבתי-אבות ובתי-ספר.

ב-1987 הופיעה במחזה "סוסי שוקולדה" של מוטי אברבוך, שהוצג על בימת תיאטרון נווה צדק.

המחזה האחרון בו שיחקה היה "חנוק אותי אהוב", בתיאטרון הסימטה ב-1989.

הופיעה בהצגות רבות, הבולטות ביניהן: "זורבה היווני", "שני קוני למל", "הרולד ומוד", "אמלי", "אופרה בגרוש", "בית ברנרדה אלבה", "רומיאו ויוליה", "שידוכין", "בית הבובות", "הסערה", "טרטיף", "אגדות מיערות וינה".

סרטים בהם הופיעה עריכה

"איי לייק מייק", "רק בלירה", "שני קוני למל", "ארבינקא", "שוד הטלפונים הגדול","קזבלן", "שרית", "יום הדין", "רחוב 60", "דודה קלרה", "בדרנית בחצות", "טרנזיט", "קומפוט נעליים", "אבא גנוב", "אבא גנוב 2" ובסדרת הטלוויזיה "כן מה?!" לצדו של גידי גוב.

לקריאה נוספת עריכה

  • עדינה בן-נון יוסף, צחוק הגורל - ג`טה לוקה, הוצאת אופיר, 2010

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ג'טה לוקה]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הקבר של ג'טה לוקה בבית העלמין ירקון, באתר BillionGraves
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ג%27טה_לוקה&oldid=38225"