Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שמחה ישכר בער הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־08:14, 27 באוקטובר 2025 מאת imported>ועמך כולם צדיקים
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תרכ"ט
ציעשינוב, גליציה
פטירה כ' בטבת ה'תרע"ד (בגיל 45 בערך)
ציעשינוב, גליציה
מקום קבורה ציעשינוב, גליציה
מקום פעילות ציעשינוב
מקום מגורים ציעשינוב, גליציה
חיבוריו דברי שמחה
בת זוג פרידא רוקח
אב יחזקאל שרגא הלברשטאם
אם חנה רחל רמר"ז
ילדים חנה רחל, רבקה מרים, יחזקאל שרגא
האדמו"ר מצ'שאנוב ה־1
ה'תרנ"דה'תרע"ד
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם ←

הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם (1869 - 18 בינואר 1914) היה רב בעיירה צ'שאנוב שבפולין ולאחר מכן אדמו"ר חסידות צ'שאנוב, ממתנגדיה החריפים של התנועה הציונית.[1]

חייו האישיים עריכה

הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם נולד בשנת 1869 לאביו הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם הרב משיניאווה ולאמו חנה רחל, בתו של הרב צבי הירש רמר"ז הרב מלעשנוב. סבו היה הרב חיים הלברשטאם הרב מצאנז.

נישא לפרידה, בת הרב יהושע רוקח האדמו"ר מבעלז והיה סמוך על שולחן חותנו בבעלז עד שנת 1893. לזוג נולדו שלושה ילדים: שתי בנות, חנה רחל ורבקה מרים, והבן יחזקאל שרגא הלברשטאם ששימש כרב הקהילה לאחר פטירת אביו.

הרב שמחה ישכר בער הלברשטאם נפטר בשנת 1914 לאחר מחלה קשה וממושכת.

ההתנגדות לתנועה הציונית עריכה

שמחה ישכר בער הלברשטאם שימש כרב קהילת צ'שאנוב בין השנים 1893 - 1913.[2]

דברי תורתו, שהשתמרו בעל פה ובכתב, נאספו ונערכו על ידי תלמידיו וחסידיו והודפסו בספר בשם "דברי שמחה" בשנת 1931 בקראקוב. מהדורה שנייה, שכללה הקדמה מאת רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, אב בית דין קהילת צ'שאנוב, הודפסה בשנת 1960 בניו יורק.[3] מהדורה מורחבת בעריכת הרב יצחק טוביה רבין יצאה בניו יורק ב-2021.

הספר כולל שני חלקים. בחלק הראשון חידושי תורה על פרשיות השבוע ובחלק השני מכתבי תשובה לשואליו בענייני קודש וחול. בחלק ממכתביו אלה הוא מביע את התנגדותו הנחרצת לתנועת הציונות.

הרב שמחה ישכר התנגד חריפות לתנועה הציונית, לאחר שהחלה התנועה לפרסם את האידאולוגיה שלה בעיתונות היהודית. באחד ממכתביו נגד הציונות הוא כותב:

"כי רעת הציונים איננה מפני שאנשים חטאים הם המחזיקים בה, כי האמת הוא בהיפך, הציונות מחלה ממארת היא בעצמותה, כפירה והכחשה לדתנו, ואשר על כן החטאים האלו מחזיקים בה".

הערות שוליים עריכה