מנזר איפאטייב
פעולות נוספות
| המנזר איפטייב על גדת הנהר קוסטרומה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מנזר גברים |
| על שם |
השילוש הקדוש (Свято-Троицкий הפאטיוס הקדוש מגאנגרה |
| מיקום ההתחלה | 1330 (או 1275) |
| בעלים | הכנסייה האורתודוקסית הרוסית |
| מייסדים | זכרי (מרזה צ'ט), אציל רוסי ממוצא טטרי |
| מפעיל | דיוקסיה קוסטרומה |
| מנהל |
הארכימנדריט פראפונט, מיטרופוליט קוסטורמה וגליציה (גאליץ') ממלא מקום:ההגמון (איגומן) פיוטר (ירישאלוב) |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פתיחה רשמי | תיעוד 1432 |
| תאריך פירוק | 1918 -מוזיאון; פתיחה מחדש - 2004 |
| מבנה |
מבנים: קתדרלת השילוש הקדוש (טרואיצקי) (1652-1650) מגדל הפעמון (1605-1603) אגף הבישוף (המאה ה-18) חדרי בני רומנוב (מאה ה-16 - שוקמו - באמצע המאה ה-19 אגף הנזירים (המאה ה-18) |
| סגנון אדריכלי |
רוסי ימי ביניימי מידות |
| מידע טכני | |
| מידע נוסף | שרידים קדושים ומזבחים |
מנזר איפאטייב של השילוש הקדוש (ברוסית: Свято-Троицкий Ипатьевский монастырь) הוא מנזר אורתודוקסי רוסי של גברים, ששיחק תפקיד חשוב בהיסטוריה של רוסיה במאה ה-16 ובמיוחד במאה ה-17. הוא נמצא מצפון לעיר קוסטרומה, ליד שפך הנהר קוסטרומה לתוך הוולגה. "הכרוניקה ההיפאטית" שנמצאה בו נקראת לפי שם המנזר. המנזר הוקם בסביבות שנת 1330 על ידי המרזה הטטרי צ'ט שהתנצר תחת השם זכריה, ושהיה מאבותיו של בוריס גודונוב. הוא מהווה אחת האטרקציות העיקריות של טבעת הזהב של רוסיה.
בשנת 1435 וסילי השני, הקניאז הגדול של מוסקבה חתם על הסכם שלום עם בן דודו, וסילי קוסוי. באותה תקופה המנזר היה מרכז חינוכי חשוב. כאן גילה ניקולאי קרמזין במאה ה-19 שלושה קובצי טקסטים מן המאה ה-14 - הכרוניקה ההיפאטית - שחלקה הראשון הוא הכרוניקה הרוסית הראשונה (של נסטור). בתקופת הצרות באביב של שנת 1609 נכבש המנזר על ידי תומכיו של דמיטרי הכוזב השני ובספטמבר אותה השנה עבר לידי יריביו. בסופו של דבר במנזר איפאטייב התקיימה ב-14 במרץ 1613 אספת נציגי העם - זמסקי סובור - שהכריזה על מיכאיל רומנוב כצאר החדש של רוסיה.
מרבית הבניינים של המנזר נבנו החל מן המאה ה-16- 17. מפורסמים במיוחד הם קתדרלת השילוש הקדוש והאיקונוסטאזיס המפואר שלה. כנסייה אחרת, קטנה יותר, של "לידת מרים", נחרבה בזמן הדיקטטורה הקומוניסטית. קיימת תוכנית לשחזרה ולהקדיש אותה לקדושים המעונים של הכנסייה ממשפחת הצאר האחרון. את הכניסה הראשית מצד גדת הנהר בנה האדריכל קונסטנטין תון. ביתו הפרטי של הצאר מיכאל הראשון שוחזר בימי הצאר אלכסנדר השני, אולם אדריכלים מודרניים אחדים מעמידים בספק את האותנטיות של השחזור הזה.
מנזר איפאטייב ננטש אחרי מהפכת אוקטובר 1917 והפך למוזיאון. אחרי שיקומה, בתחילת שנות ה-1990 השלטונות הרוסים החליטו להחזירה לבעלות הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, למרות התנגדות הרשויות המוזיאוניים המקומיים. ב-30 בדצמבר 2004 ממשלת רוסיה ציוותה העברת המנזר לידי הדיוקסיה קוסטורמה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית.
הקמה עריכה
לפי ההשערה העיקרית מנזר איפאטייב הוקם בסביבות 1330 (או אולי 1275) על ידי אציל רוסי ממוצא טטרי בשם מרזה צ'ט, לפי שמו הנוצרי - זכרי. האגדה מספרת שהוא נרפא באורח פלא ממחלה על ידי חזון שבו ראה את מרים הבתולה, ואת הקדושים פיליפוס והפאטיוס מגאנגרה, והחליט לבנות את המנזר כאות הכרת תודה. [1] ישנם היסטוריונים הטוענים שהמנזר הוקם בשנת 1275 על ידי וסילי ירוסלביץ', אך התדרדר יחד עם הנסיכות קוסטרומה לאחר מותו. במקרה זה, המנזר לא נבנה מחדש לגמרי אלא שופץ על ידי מרזה צ'ט.
קישורים חיצוניים עריכה
גלריה עריכה
-
מגדל הפעמונים
-
קתדרלת השילוש הקדוש
-
כיפות המנזר איפטייב
-
הארמון המשוחזר של הבויאר רומנוב
-
תקרת המנזר איפטייב
-
האיקונוסטזיס של המנזר איפטייב
-
האיקונוסטזיס של מנזר איפטייב
הערות שוליים עריכה
- ^ https://www.rbth.com/travel/326336-trinity-ipatiev-monastery-kostrom W Brumfeld The Trinity-Ipatiev Monastery in Kostroma: a ב Refuge for the Romanovs Russia Beyond the Borders, 2017