זיכרון הדהודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
זיכרון הדהודי (או זיכרון אקואי) הוא זיכרון חושי, המתייחס לחוש השמיעה. מקור השם מהמילה הד (=אקו ביוונית). הזיכרון ההדהודי מכיל למשך זמן קצר את המידע הנקלט באוזניים מהסביבה[1], כך שבהמשך הוא יוכל לעבור לזיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.
הזיכרון האקואי דועך במשך זמן איטי יותר מהזיכרון האיקוני. דבר זה מסייע בתפיסה של גירויים קוליים. זאת משום שהם לרוב מופיעים לזמן קצר יותר מהגירויים החזותיים ונוטים להתחלף במהרה בגירויים קוליים אחרים. לדוגמה, כמו שקורה בזמן דיבור. כך ניתנת למערכות עיבוד המידע שהות נוספת לעבד גירויים אלו[1].
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
| מסלול קידוד המידע בזיכרון | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זיכרון חושי (מיידי) |
| ||||||||||
| זיכרון לטווח קצר | זיכרון עבודה | ||||||||||
| זיכרון לטווח ארוך |
| ||||||||||