Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

מספר סטרלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־12:52, 16 בדצמבר 2025 מאת imported>AsafKatz123 (תיקון טעות כתיב)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מספרי סטרלינג (על שם המתמטיקאי הסקוטי ג'יימס סטרלינג) הם מספרים דמויי המקדמים הבינומיים, המופיעים במגוון בעיות קומבינטוריות.

ישנן שתי משפחות של מספרי סטרלינג:

  • מספרי סטרלינג מהסוג הראשון הם המספרים <math>S_1(n,k)</math> המתקבלים מן הזהות <math>(x)_n=\sum_{k\,=\,0}^nS_1(n,k)x^k=x(x-1)(x-2)\cdots(x-n+1)</math>.
  • מספרי סטרלינג מהסוג השני הם המספרים <math>S_2(n,k)</math> המתקבלים מן הזהות <math>x^n=\sum_{k\,=\,0}^nS_2(n,k)(x)_k</math>.
בניגוד לקודמיהם, אלה ניתנים לחישוב באמצעות הסכום
<math>S_2(n,k)=\frac{1}{k!}\sum_{i\,=\,0}^k(-1)^{k-i}\binom{k}{i}i^n=\sum_{i\,=\,0}^k\frac{(-1)^{k-i}}{i!(k-i)!}i^n</math>

מהשוואת המונום העליון נובע כי <math>S_1(n,n)=S_2(n,n)=1</math>.

למספרים אלה יש משמעות קומבינטורית.
<math>(-1)^{n-k}S_1(n,k)</math> הוא מספר התמורות על <math>n</math> איברים שיש להן <math>k</math> מחזורים. למשל, <math>S_1(4,2)=11</math> כי יש 8 תמורות שמבנה המחזורים שלהן הוא 3+1, ועוד 3 שהמבנה שלהן הוא 2+2.
<math>S_2(n,k)</math> הוא מספר הדרכים לפרק קבוצה בת <math>n</math> עצמים ל-<math>k</math> תת-קבוצות לא-ריקות. למשל, <math>S_2(4,2)=7</math> משום שיש שבע דרכים לפרק קבוצה בת 4 איברים לשני חלקים: ארבע שבהן יש בקבוצה אחת איבר יחיד ובשנייה שלושה, ועוד שלוש שבהן יש בכל חלק שני איברים. מספרי סטרלינג מהסוג השני מקיימים את נוסחת הרקורסיה <math>S_2(n,k)=S_2(n-1,k-1)+kS_2(n-1,k)</math>.

סדרת המונומים <math>1,x,x^2,\ldots</math> מהווה בסיס סטנדרטי לחוג הפולינומים במשתנה אחד. גם הסדרה <math>(x)_0=1,(x)_1,(x)_2,\ldots</math> מהווים בסיס למרחב הזה, והמטריצות <math>(S_1),(S_2)</math> הן מטריצות מעבר מהבסיס הראשון לשני ובחזרה, בהתאמה. לכן הן הפוכות זו לזו: <math>(S_1)(S_2)=(S_2)(S_1)=1</math>, ומכאן הזהויות

<math>\sum_{k\,=\,j}^nS_1(n,k)S_2(k,j)=\sum_{k\,=\,j}^nS_2(n,k)S_1(k,j)=\delta_{jn}</math>

לכל <math>j\le n</math>.

לקריאה נוספת עריכה

  • Ronald Graham, Donald Knuth, Oren Patashnik, Concrete Mathematics: A Foundation for Computer Science, Addison-Wesley, 1994, pp. 257-267
תוכן עניינים