Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חגי סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־17:33, 20 במאי 2026 מאת imported>איש עיטי (הוספת קטגוריה:חיילי מערך ההגנה האווירית באמצעות HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
חגי סגל
סגל, 2014
סגל, 2014
מדינה ישראלישראל ישראל
רשתות חברתיות
פייסבוק {{#property:P2013}}
X (טוויטר) {{#property:P2002}}
טלגרם {{#property:P3789}}

חגי סגל (נולד בכ"ב בשבט התשי"ז, 24 בינואר 1957) הוא עיתונאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. כותב בעיתון "מקור ראשון", ובשנים 2014–2023 שימש עורכו. בשנת 1980 נמנה עם חברי המחתרת היהודית ובעקבות פעילותו הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור ונידון לשלוש שנות מאסר.

ביוגרפיה עריכה

סגל נולד בחיפה לשלום סגל, יליד רומניה שעלה ארצה במסגרת העלייה הרביעית, שהוריו היו מהמשפחות המייסדות של שכונת אחוזת שמואל (אחוזה). אביו שלום סגל איש האצ"ל ומזכיר בתנועת החרות ואמו אביבה סגל, משוררת ילידת אנגליה שעלתה ארצה ב-1947. הוא גדל בעכו. סגל הוא אחיינו של ידידיה סגל, איש האצ"ל שנחטף בידי אנשי ההגנה ומאוחר יותר נמצאה גופתו[1].

למד בתיכון הדתי "קנדי" בעכו. את שירותו בצה"ל עשה במערך הנ"מ וכמדריך טירונים. סיים תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, הצטרף להתנחלות עפרה ונמנה עם ראשוני עורכי הירחון "נקודה".

המחתרת היהודית עריכה

בשנת 1980 השתתף, במסגרת ארגון הטרור שכונה לימים "המחתרת היהודית", בהתנקשות בראשי הערים הפלסטינים שחלקו בה היה מלכוד מכוניתו של ראש עיריית רמאללה, כרים ח'אלף, ומלכוד דלת המוסך של ראש עיריית אל-בירה, איבראהים טאוויל. מטען הנפץ הראשון התפוצץ וגרם לקטיעת רגלו של ח'אלף, והשני לעיוורונו של חבלן מג"ב סלימאן חירבאווי, שנשלח לנטרל את המטען.

סגל נתפס בשנת 1984 עם שאר חברי המחתרת והורשע בעברות של גרימת חבלה חמורה, החזקת נשק ופעילות בארגון טרור. הוא נידון לשלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי[2]. מאסרו קוצר בשליש. במהלך מאסרו כתב את הספר "אחים יקרים", העוסק בפעילותה של המחתרת.

קריירה עיתונאית עריכה

סגל היה שדרן וראש מערכת החדשות ב"ערוץ 7", עורך הירחון "נקודה", ובעל טור בעיתונים "חדשות", "מעריב", "בשבע", ידיעות אחרונות ו"מקור ראשון".

פרסם מספר ספרים: "התנחלות דמה", ספר סאטירי על המתנחלים; "ימית סוף", העוסק בקורות התנועה לעצירת הנסיגה מסיני; "והיום עוטפים בזה דגים", שנכתב במשותף עם אורי אורבך ו"כבשה טרפה זאב" שנכתב גם הוא עם אורבך ומציג את תגובת התקשורת והפוליטיקאים לטבח מערת המכפלה כצבועה לכאורה.

בשנת 2003 נבחר לחתן הפרס לביקורת התקשורת מטעם "האגודה לזכות הציבור לדעת". באותה שנה הועמד לדין, עם מנהלים נוספים בתחנת הרדיו "ערוץ 7", בגין חלקו בשידורים הבלתי חוקיים של התחנה, ונידון לשישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ש"ח[3].

ב-8 ביולי 2014 מונה לעורך הראשי בעיתון "מקור ראשון"[4]. הוא הגיש את תוכנית האקטואליה "ראש בראש" בערוץ הכנסת. בעבר הגיש יחד עם זהבה גלאון ואנשי ציבור מתחלפים אחרים. ב-2023 סיים את תפקידו[דרושה הבהרה].

ב-2025 פורסם ספרו "משיח בשדה בוקר" העוסק ביחסיו של בן-גוריון עם אנשי ימין, עם לאומיות, עם ארץ־ישראל השלמה, ונושאים נוספים שבין ימין לשמאל.[5]

חיים אישיים עריכה

סגל נשוי ואב לחמישה[6], בהם העיתונאים ארנון סגל ועמית סגל. אחייניתו היא הסופרת רותי טננולד.

גיסו הוא הרב הלל גפן, מרבני ישיבת בית אל.

עץ משפחת סגל
מקרא
  הורות[7]
  נישואין[8]
  גבר
  אישה
  עיתונאי[9]
  איש תרבות[9]
  לוחם[9]
  חוקר[9]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ידידיה סגל
 
שלום סגל
שלום סגל
 
אביבה סגל
נחום סרנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חגי סגל
 
כרמלה לובינר
כרמלה לובינר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארנון סגל
 
עמית סגל
רותי טננולד
 
 


פרסומים עריכה

  • אחים יקרים - קורות המחתרת היהודית, ירושלים תשמ"ז.
  • יחד עם אורי אורבך, והיום עוטפים בזה דגים - נבואות חורבן ומעשיות 1967–1992, ספריית בית אל, תשנ"ב.
  • התנחלות דמה - ספר סאטירי על המתנחלים, ספריית בית אל תשנ"ב. הוצאה מחודשת ומעודכנת בשם חמש דקות מכפר סבא, תשע"ג.
  • יחד עם אורי אורבך, כבשה טרפה זאב - סיפור מהג'ונגל, סיפור על רקע הטבח בחברון, ספריית בית אל תשנ"ד.
  • מונכון: מילון ערוץ 7 לעברית משודרת ומוסף אתיקה, בית אל תשנ"ח, מהדורה מעודכנת שם תשס"א.
  • ימית, סוף., המאבק לעצירת הנסיגה בסיני, ספריית בית אל תשנ"ט.
  • בעריכתו, הכתובת הייתה באוויר, ערוץ 7 בעידן אוסלו, ספר ותקליטור, בית אל תשס"ג.
  • יחד עם אורי אורבך, הבטחתם יונה – תחזיות שווא עיתונאיות 2000–2006, ירושלים תשס"ו.
  • רק לא מלחמת אחים - פרשת מותו של איש אצ"ל ידידיה סגל (דודו של חגי) שנחטף בידי ארגון ההגנה, בית אל תשס"ט.
  • שטחים תמורת חלום - יומן לאומי מתש"ח ועד הלום, ידיעות ספרים, תשע"ג.
  • משיח בשדה בוקר - לגלות מחדש את בן-גוריון, ידיעות ספרים, תשפ"ד.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חגי סגל]] בוויקישיתוף

על ספריו:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רחלי מלק-בודה, ‏הלח"י השנייה: התעלומה של נערי הגבעות משנות הארבעים, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2018
  2. ^ פסק הדין של חברי המחתרת היהודית, מאגר "נבו"
  3. ^ ת"פ (י-ם) 4830/98 מדינת ישראל נגד יעקב כץ ואחרים, ניתן ב-29.12.2003
  4. ^ שלמה פיוטרקובסקי, חגי סגל מונה לעורך מקור ראשון, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2014
  5. ^ משיח בשדה בוקר, ידיעות ספרים, 2025
  6. ^ תמר פרלשטיין קשדן, ‏מרואיין בהפתעה: סל תרבות עם חגי סגל, בעיתון מקור ראשון, 2 במרץ 2018
  7. ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
  8. ^ בחלק מהמקרים משך הנישואין מופיע מעל הקו
  9. ^ 1 2 3 4 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=חגי_סגל&oldid=33987"