תיאודריך הגדול
פעולות נוספות
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| קובץ:Teodorico re dei Goti (493-526).png | |
| לידה | ליד קרנונטום, האימפריה הרומית המערבית |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 526 רוונה, איטליה |
| שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים. | |
.png){kind=link}
תיאודריך הגדול (בגותית: 𐌸𐌹𐌿𐌳𐌰𐍂𐌴𐌹𐌺𐍃, תעתיק: Þiudareiks; בלאטינית: Flāvius Theodericus, ביוונית: Θευδέριχος, 454–526) היה מלך האוסטרוגותים (הגותים המזרחיים) משנת 475 בקירוב עד שנת 526, ועוצר הוויזיגותים (הגותים המערביים) בספרד משנת 507 עד מותו בשנת 526. כשליט הממלכות הגותיות המאוחדות, שלט תיאודוריך על אימפריה שהשתרעה מהאוקיינוס האטלנטי ועד לים האדריאטי.
בשנת 493 כבש, בשליחותו של זנון, קיסר האימפריה הרומית המזרחית, את איטליה ומלך בה עד מותו. תיאודריך נחשב שליט נאור, שהשליט בממלכתו סובלנות דתית. תחת שלטונו, עברה איטליה תחייה תרבותית, שכללה תיעוד ספרותי של השגיה המדעיים והפילוסופיים, ושיקום מבניה העתיקים.
אפילו שמותו של תאודוריך ב-526 הוביל בסופו של דבר למלחמה הגותית ולקץ המלוכה, היסטוריונים רואים במלכותו את הרקע שעליו צמחה איטליה של ימי הביניים.
ראשית חייו עריכה
תאודריך הגדול היה בנו הבכור של המלך האוסטרוגותי תאודמיר (Theodemir) ושל פילגשו.
על פי המסורת הגותית, הוא נולד ב-454, ביום שבו הכניעו האוסטרוגותים את ההונים והשתחררו מכיבושו של אטילה, המלך ההוני שמת שנה קודם לכן.
עד גיל שבע גדל תאודריך באזור פאנוניה (כיום בתחום אוסטריה והונגריה המודרניות), אז נלקח כבן ערובה על ידי הקיסר הביזנטי לאון הראשון. הנסיך הצעיר היה ערובה לכך שברית שחתם אביו עם הקיסר, שהבטיחה הגנה גותית על גבולות האימפריה תמורת כסף – תישמר.
תאודריך בילה בחצר הקיסר עשר שנים, שם למד לקרוא, לכתוב, פעולות חשבון, וכן את השפה הלטינית (שפת הממלכה) וייתכן שגם יוונית. שם גם נחשף גם לאופן שבו העניינים התנהלו בחצר המלוכה. ב-471 שחרר אותו הקיסר, ותאודריך חזר, עמוס מתנות, לפאנוניה.
מיד בשובו, כבש את העיר סינגידונום (בלגרד של היום) וזכה בתהילת מלכים.
כאשר פשט רעב בפאנוניה, ב-473, יצאו תאודריך ואביו תאודמיר לחפש טריטוריה חדשה. הם הטילו מצור על סלוניקי. לא כדי לכבוש אותה, אלא שכך גרמו לקיסר להבטיח להם שלום ואפשרות להתיישב בתחום האימפריה. בתגובה, קיבלו הגותים על עצמם להגן על הגבולות הדרומיים של הדנובה. זמן קצר אחר כך מת תאודמיר, ותאודריך נותר שליט יחיד. הוא היה בן עשרים.[1]
כיבוש איטליה עריכה
בתחילת מלכותו, החלו אנשיו של תיאודריך להתיישב בתחומה של האימפריה הביזנטית, אך זנון, קיסר האימפריה הביזנטית, שכנע אותו לעבור ולנסות לכבוש את איטליה, שהייתה כבר מותשת מרוב מלחמות.
המלך זכה לכינוי "הגדול" לאחר שכבש את איטליה בשנת 493 מידי אודואקר, 17 שנים לאחר שאודואקר הדיח את הקיסר האחרון של האימפריה הרומית (476), רומולוס אוגוסטולוס. לאחר שניצח את אודואקר, הזמין אותו תיאודריך לסעודת פיוס ורצח אותו.
תיאודריך החליט לא להחזיר לתפקיד האימפרטור את רומולוס אוגוסטולוס מגלותו במחוז קמפניה. במקום זאת המשיך תאודוריך להעניק לו פנסיה שנתית.
תיאודריך דאג שהגותים החדשים באיטליה יחיו בשלום עם תושבי הארץ הישנים, האיטלקים. הוא גם נתן לכל חייליו חלקות אדמה משלהם, שאותן עיבדו, ועל ידן סיפקו את כל צורכיהם וצרכי משפחותיהם. הוא בחר את רוונה לבירת ממלכתו ובנה בה כנסיות יפות ומפוארות, דבר ששיפר את מראה העיר שהמלחמות נתנו בה את אותותיהן. לאחר מותו של תיאודריך, נחלשה הממלכה שבנה, ובשנת 555, נכבשה וכמעט הוחרבה על ידי האימפריה הביזנטית ובראשה יוסטיניאנוס הראשון.
קישורים חיצוניים עריכה
- תיאודריך הגדול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תיאודריך הגדול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- תיאודריך הגדול, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Peden, Joseph R, Theodoric the Great, EBSCO Information Services, 2022
