ייתכן שיש קשר בין שמו של הכפר לנחל שׂורק הסמוך.[1] בתחומי הכפר מצויים מערות קבורה עתיקות מזמן המשנה והתלמוד. ב-1901 נחשפה במקום רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית. מסורת מקומית מייחסת את מוצא תושביו לחג'אז.[2] מוצע לזהות בג'בל א-רמל עליו שוכן הכפר את הר עפרון הנזכר בספר יהושע.[3][4]
הכפר בית סוריכּ נמצא כיום בשטח B, כלומר הניהול האזרחי שלו מופקד בידי הרשות הפלסטינית והסמכות הביטחונית בכל האזור היא ישראלית. לעומת זאת, מרבית האדמות החקלאיות של הכפר הן בשטח C - כלומר באחריות ישראלית מלאה.
הכפר זכה לפרסום בעקבות העתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי התושבים נגד תוואי גדר ההפרדה בשנת 2004, ופסק הדין של בית המשפט העליון בעקבותיה.[10] בית המשפט פסק כי הפגיעה באוכלוסייה האזרחית כתוצאה מתוואי הגדר אינה עומדת בעקרון המידתיות ויש להזיז את התוואי ולשנותו. באותו פסק הדין התייחס בית המשפט לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג, וקבע כי בניגוד לחוות דעתו של בית הדין, עצם הקמת גדר ההפרדה היא חוקית כל עוד היא משמשת למטרות ביטחוניות. העתירה הביאה להזזת התוואי, אך מערכת הביטחון קבעה אותו באמצע האדמות החקלאיות של הכפר, ולא צמוד להר-אדר ולמבשרת ציון כפי שהציעו אנשי המועצה לשלום ולביטחון בבית המשפט.[11] עם בניית גדר ההפרדה באזור, כ-3400 דונם מן האדמות החקלאיות נותרו במרחב התפר מעבר לגדר ההפרדה והחל מדצמבר2008 גישה של תושבי בית סוריכ אליהן מתאפשרת רק בהיתר ישראלי פרטני. האגודה לזכויות האזרח הצטרפה ב-2010 למאבק של תושבי בית סוריכּ על גישה חופשית לאדמות באמצעות הבלוג "פעולה אחת ביום".[12]
