Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אבל ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־21:34, 2 בנובמבר 2025 מאת imported>Geagea (←קישורים חיצוניים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
אבל ארליך
פרופיל ב-IMDb

אבל (אברהם) ארליך (3 בספטמבר 1915 – 30 באוקטובר 2003) היה מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1989) וחתן פרס ישראל (תשנ"ז).

תולדות חייו עריכה

אבל ארליך נולד בעיר קרנץ שבפרוסיה המזרחית (גרמניה). הוא היה צאצא של שושלת רבנים (סבו הרב ד"ר אברהם אבל אדולף ארליך, שעל שמו נקרא, היה רב בלטביה ובפרוסיה).

ארליך גדל בעיר קניגסברג שם למד לנגן על כינור, והחל להלחין בגיל צעיר.

ב-1934 לאחר עליית הנאצים לשלטון, עבר ארליך להתגורר בזאגרב (קרואטיה), שם התגוררו קרובי משפחתו (אחי סבתו היה רבה של זאגרב הרב ד"ר הושע יעקבי). בזאגרב המשיך את לימודי המוזיקה, למד כינור והלחנה. ב-1939 עם התגברות האנטישמיות באירופה, עלה ארליך לארץ (לאחר שהות קצרה באלבניה). בארץ המשיך את לימודיו בקונסרבטוריון למוזיקה בירושלים.

עיקר עיסוקיו היו הלחנה והוראה. ארליך הלחין מעל ל-3000 יצירות. במהלך השנים לימד קומפוזיציה ותאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר אורנים. נעמי שמר ועשרות מלחינים ויוצרים כדוגמת ד"ר מיכאל שנהב היו מתלמידיו.

בנו הוא הבמאי דניאל ארליך.

יצירתו עריכה

האינדיבידואליות של ארליך באה לביטוי ביצירת צורה מוזיקלית חד-פעמית, כמו למשל ביצירה הווקאלית "מגדלים וצללים" משנת 1960, לפסוקים מפרק א' בספר יואל. כיסודות לבניין היצירה השתמש ארליך בטעמי המקרא, אך לא כבסיס למלודיה אלא לצורת ההבעה - צבעי מצלול, דינמיקה ומבנה. ה"מגדלים" שבשם היצירה הם הפרקים וה"צלילים" הם השפעותיהם של טעמי המקרא על היצירה בשלמותה. היצירה נכתבה לכלים ולמקהלה מזמרת, מדברת ולוחשת.

יצירות אחרות על נושא תנכ"י הן "מכתב לחזקיהו" (1962) לסופרן, אבוב ובסון, על פי ישעיהו ל"ח, ט', "אל תהיו כאבותיכם" (זכריה א', א'–ה' למקהלה א-קאפלה (1965), שחוברה למלאת עשר שנים למקהלת רינת וזכתה בפרס "רינת", ו"ביעותי אלוה" על פי פסוקים מספר איוב, פרק ו', פסוקים ב'–י"ג. יצירה זו כתובה בחלקה בתיווי מדויק וחלקה בהטרופוניה חופשית.

ארליך כתב מוזיקה לסונטות של עמנואל הרומי ולמילים מאת משורר צעיר בשם דוד אלר, שנהרג בתאונת דרכים ביום האחרון של שירותו בצבא, לשירים של ט. כרמי (1973) ולשש סונטות של שקספיר (1977). הוא עשה שימוש בנעימות יהודיות עממיות מן האוסף של חיים אלכסנדר, שמקורן בעיקר באי ג'רבה ובתפילת שחרית של יהודי חלב. כן חיבר את "ספר יצירה" לטקסט מספר הקבלה. "עדות" לדואו חלילים מבוססת על דברי עד במשפט אייכמן. עוד מיצירותיו: בַּשְרָו לכינור סולו (1953), שלושה משלים (1976), הנגיד (1993), דיוקן של דן פגיס (1996).

יצירתו של ארליך מתאפיינת בשילוב של אלמנטים מערביים קלאסיים עם אלמנטים מזרחיים ערביים, ולעיתים גם בשימוש בהומור דק. השימוש שעשה ארליך בטקסטים מקראיים וביצירה ישראלית מקורית יחד עם ההוראה בה עסק שנים רבות, הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היצירה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי בישראל.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

פרופ' אבל ארליך נפטר ב-30 באוקטובר 2003.

בנו הוא השחקן והבמאי דניאל (דני) ארליך

קישורים חיצוניים עריכה

אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אבל_ארליך&oldid=27998"