Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

קלאוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־10:22, 27 באוקטובר 2025 מאת imported>Drz (קישורים פנימיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קלאוון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:WikidataBind בשורה 22<includeonly></includeonly>: אין יישות בוויקינתונים.
קובץ:QalaunMosque1.jpg
מסגד קלאוון בקהיר

אל-מאלכ אל-מנצור סייף א-דין קלאוון אל-אלפי א-צאלחי א-נג'מ אל-עלאא' (ערבית: الملك المنصور سيف الدين قلاوون الألفى الصالحى النجمى العلاءى; לערך 1222- 10 בנובמבר 1290) היה סולטאן ממלוכי מן השושלת הבחרית, שלט בשנים 12791290. הוא נלחם בצלבנים ובמונגולים והתחיל את חיסולה הסופי של ממלכת הצלבנים.

השנים הראשונות עריכה

קלאוון נולד כטורקי קיפצ'אקי בערבה האסייתית התיכונה. בצעירותו, קרוב לשנת 1240, הוא נמכר לאחד האמירים של הסולטאן האיובי אל-כאמל תמורת אלף דינרים, ומכאן כינויו אל-אלפי. אף שאת עיקר חייו בילה במצרים, הוא לא למד לדבר ערבית ברמה סבירה עד ימיו האחרונים.

קלאוון היה מהממלוכים הבכירים החל מתקופתו של אייבכ בשנות 1250 והיה ידידו של פארס א-דין אקטאי (אנ'). לאחר רצח אקטאי ברח יחד עם ביברס לסוריה. בעקבות הסכנה המונגולית השלים עם קוטוז, הסולטאן שהיה שותף לרציחתו של אקטאי והשתתף בקרב עין ג'אלות לצד הממלוכים. לאחר הקרב חזר למצרים, הביע תמיכה ברצח קוטוז ותמך במינוי של ביברס, תחתיו הפך לבכיר הממלוכים. לאחר מות בייברס השתתף ביחד עם בנו של ביברס, הסולטאן החדש ברקה (אנ') בקרבות בארמניה. לאחר חזרתם למצרים פרץ שם מרד, וברקה נאלץ לוותר על כיסאו ב-18 באוגוסט 1279. הגנרלים הממלוכים הציעו את כס הסולטאן לקלאוון, אך הוא סירב, שכן לא היה לו רוב מיוחס בקרב הממלוכים והוא תמך במינוי אחיו של ברקה, סולמיש בן ה-7, לתפקיד הסולטאן. קלאוון מונה לעוצר וצבר כוח רב במשך 3 חודשים, במהלכם הדיח את כל הממלוכים שיכלו להתנגד למינוי העתידי. ב-27 בנובמבר אותה שנה הדיח את סולמיש, הילד שהוא מינה לסולטאן ואשר שלט רק 100 ימים, וברוב מיוחס התמנה לסולטאן.

כסולטאן במצרים עריכה

המאבק בין שתי מגמות הסולטנות, זו המגיעה בירושה וזו של בחירה במפקד מוכשר וחדש, נמשך במשך כל התקופה הממלוכית. קלאוון סבל בהתחלה ממריבות עם קצינים ממלוכים בכירים שטענו לשלטון, או לנתחים ממנו. במשך שנות שלטונו נמשך האיום המונגולי. ב-1280 פרץ מרד אמירי דמשק וצפת. נעשה ניסיון לקשור קשר נגדו על ידי שני בניו של ביברס, אך הקשר התגלה ושני הסולטאנים הקודמים הוגלו לכרכ.

ב-1281 קלאוון התמודד עם פלישה מונגולית. בקרב חומס השני המונגולים כמעט הביסו את הממלוכים, אך ברגע האחרון קלאוון הצליח לשנות את מצב הקרב, אך לא ניצל את הניצחון. שנתיים אחר כך ב-1283 פלשו המונגולים שוב אך הצלבנים תמכו בו.

ב-1287 נפטר רוזן טריפולי ונסיך אנטיוכיה בוהמונד השביעי (אנ') והתחיל מאבק שליטה בין ג'נובה וונציה. אחותו של בוהמונד, לוצ'יה (אנ'), שירשה את הרוזנות נשענה על גנואה. ב-1289 פנתה ונציה לקלאוון לעזרה וקלאוון עלה על טריפולי, כבש אותה, טבח ביושביה, והפך אותה מעיר נוצרית לעיר מוסלמית. בעקבות זאת צלבני ממלכת ירושלים התחננו לקלאוון להודנה נוספת לעשר שנים, ויתרו על שטחים נוספים ונשארו עם השטח מעתלית עד ביירות ללא רצף טריטוריאלי. ב-1290 פרצו מהומות בעכו, בהשתתפות אוכלוסייה "חדשה" שלא כיבדה את ההסכמים עם המוסלמים ורצחה כמה מוסלמים. קלאוון דרש את הסגרת הרוצחים, אך צלבני עכו סירבו. כפועל יוצא הודיע קלאוון לצלבנים שבעוד חצי שנה יבוא לכבוש אותם. הוא התחיל לגייס צבא, אך מת לפני שהספיק לסיים את המלאכה. בנו, אל מלכ אל אשרף חליל המשיך במפעל זה לאחר מותו, וכבש את עכו ואת שארית ממלכת הצלבנים ב-1291. לאחר מותו של חליל, הומלך מוחמד בן קלאוון, שהיה בן הזקונים של קלאוון ושלט לסירוגין תקופה הכי ארוכה בהיסטוריה של הממלוכים.

קלאוון יסד שושלת סולטאנים ממלוכים, ששלטה במצרים כמאה שנה.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|קלאוון]] בוויקישיתוף
  • קלאוון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)