שעון קוקייה
פעולות נוספות
שעון קוקייה הוא שעון קיר בעל מטוטלת, הבנוי כבית קטן או שובך; מתוך דלת הנמצאת בחלקו העליון מגיחה, מדי שעה או מדי חצי שעה, בובה דמוית ציפור, המשמיעה צפצוף הדומה לקול הקוקייה. כשהשעון מצביע על תחילת שעה, הוא משמיע צפצופים כמספר השעה, וכשהשעון מצביע על חצי שעה, הוא משמיע צפצוף יחיד.
בונה שעוני הקוקייה הראשונים ביער השחור שנוי במחלוקת. אפילו שני ההיסטוריונים הראשונים של תעשיית השעונים ביער השחור סותרים זה את זה בשאלה זו. בשנת 1810, מרקוס פידליס יאק טען שפרנץ אנטון קטרר משונוואלד היה הראשון שייצר שעוני קוקייה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-18. פרנץ שטיירר, לעומת זאת, מדווח בספרו "היסטוריה של שעוני היער שחור" (1796) שמיכאל דילגר בנויקירך ומתאוס הומל החלו לבנות שעוני קוקייה בשנת 1742. וולפגנג אלטנדורף, לעומת זאת, מייחס את שעון הקוקייה הראשון ביער השחור לאביו של פרנץ אנטון קטרר, פרנציסקוס קטרר. מאז המצאתם נפוצו שעוני הקוקייה מהיער השחור (שם כנראה התגורר הממציא) בעולם כולו. השעונים, בנוסף לפעולתם למדידת הזמן, הפכו לחפצי נוי המקשטים את הבית, ולשם כך הושקע מאמץ בעיצוב חיצוניותם.
שעון הקוקייה הקלאסי מופעל על ידי מנגנון מכני, המקבל את האנרגיה הדרושה להפעלתו מקפיצים הנמתחים בפרקי זמן קצובים, או ממשקולות, שמושכות שרשראות מטה אט-אט, ויש להחזירן מעלה כל פרק זמן קצוב. אולם, בסוף המאה ה-20 כבר לא כל שעוני הקוקייה משולבים עם מטוטלת; בתקופה זו נוצרו גם שעוני קוקייה המופעלים על ידי אנרגיה חשמלית.
באזור היער השחור יש שעוני קוקייה גדולים שהוקדשו להם מבנים ייחודיים.
