גוודלחרה (ספרד)
פעולות נוספות
ערך זה עוסק בעיר בספרד. אם התכוונתם לעיר במקסיקו, ראו גוודלחרה (מקסיקו); אם כוונתכם הייתה לקבוצת כדורגל, ראו גוודלחרה (כדורגל); אם הייתה כוונתכם לנמל תעופה במקסיקו, ראו נמל התעופה הבין-לאומי גוודלחרה.
| מדינה | ספרד ספרד |
|---|---|
| קהילה אוטונומית | קסטיליה-לה מנצ'ה קסטיליה-לה מנצ'ה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-8 |
| שטח | 235.51 קמ"ר |
| גובה | 708 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ צפיפות | 335 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות |
40°37′59″N 3°19′0″W / 40.63306°N 3.31667°W{{#coordinates:40|37|59|N|3|19|0|W|type:city |primary |name= }} |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.guadalajara.es/ | |
|
מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני.
| |
גוודלחרה (בספרדית: Guadalajara) היא עיר בספרד, בקהילה האוטונומית של קסטיליה-לה מנצ'ה ובאזור הגאוגרפי של לה אלכריה שבמרכז ספרד. העיר היא בירת נפת גוודלחרה. גוודלחרה נמצאת כ-60 ק"מ מצפון-מזרח למדריד, על גדת נהר הנרס. אוכלוסייתה מונה 83,609 נפש (נכון לשנת 2008).
היסטוריה עריכה
תחילתו של היישוב גוודלחרה אינה ברורה. קיימות עדויות כתובות על קיומו של יישוב באזור בשם אריאכה, אשר נוסד ככל הנראה על ידי תרבות שקדמה לתקופת האימפריה הרומית. אולם, לא נמצאו ראיות ארכאולוגיות לקיומו של יישוב זה.
יסוד העיר עריכה
גוודלחרה נוסדה בידי המורים במאה ה-8. שמה המקורי היה ואדי אל-חג'ארה (בערבית: وادي الحجارة; מילולית: ואדי הסלעים, "ואדי אל חגארה" בערבית יהודית). ייתכן כי שמה של העיר מרמז על שמו של היישוב העתיק שהיה במקום, אריאקה (Arriaca), שמשמעותו בשפה האיברית הקדומה הייתה כנראה "נהר סלעי" או "דרך סלעית". המורים בנו בעיר מספר מבנים גדולים, בהם טירה ומסגד, אשר הפך לאחר הכיבוש הנוצרי לקתדרלת סנטה מריה.
הכיבוש הנוצרי וימי הביניים עריכה
בשנת 1085 נכבשה גוודלחרה בידי צבא אלפונסו השישי מלך לאון וקסטיליה. עד לשנת 1212, עת התחולל קרב לאס נבאס דה טולוסה, סבלה העיר מפשיטות שושלת אלמורביד הברברית. למרות זאת היגרה לעיר אוכלוסייה נוצרית מצפון חצי האי האיברי. בשנת 1133 קבלה העיר לראשונה רישיון לעסוק במסחר (fuero) מידי המלך אלפונסו השביעי. רישיון זה חודש בשנת 1219 בידי המלך פרננדו השלישי. בתקופת מלכות אלפונסו העשירי מלך קסטיליה, חסותו של המלך עודדה את התפתחות כלכלת העיר.
העידן המודרני עריכה
במחצית הראשונה של המאה ה-19 ידעה העיר שני אירועים עיקריים אשר פגעו בהתפתחותה. הראשון היה המלחמה הפנינסולרית (1808-1814), שהייתה מאבק שליטה על חצי האי האיברי בין צרפת ובעלות בריתה של ספרד, בריטניה ופורטוגל. העיר נכבשה בשנת 1808 בידי כוחות צרפת והוחרבה. בשנת 1822 נסגר בעיר בית החרושת המלכותי לטקסטיל (בספרדית: Real Fábrica de Paños), שהיווה מקור תעסוקה מרכזי. בשנת 1840 נקבעה גוודלחרה כבירת נפת גוודלחרה. במאה ה-19 אף הועתקה לעיר האקדמיה למהנדסים צבאיים. בתקופה שבין מחצית המאה ה-19 לרבע הראשון של המאה ה-20 התפתחה העיר באיטיות. מלחמת האזרחים בספרד (1936-1939) זרעה חורבן בעיר. בשנת 1959 זכתה גוודלחרה להיכלל בתוכנית פיתוח מיוחדת שנועדה להעביר מפעלי תעשייה מתמחים מן האזור צפוף האוכלוסין של מדריד אל הפריפריה. מאז הפכה גוודלחרה לאחת מן הערים עם הצמיחה המהירה ביותר בספרד. בניית תחנה רכבת ברשת AVE על הקו המהיר ממדריד, צפויה להגדיל את תושבי העיר בכ-30,000 נפש. בשנים הראשונות של המאה ה-21 ידעה העיר אף עליה תלולה במחירי הדירות.
יהודים עריכה
בימי הביניים התקיימה בגוודלחרה קהילה יהודית, שבה פעלו ארבעה בתי כנסת וכן מוסדות צדקה ולימוד, ובהם חברת "מלביש ערומים" ובית מדרש או ישיבה.[1] בתי הכנסת כללו את ה"סינגוגה מאיור" (הגדול), את "סינגוגת הטולדאנים" (יוצאי טולדו), בית כנסת "הלוס מאטוטס" (או הישן), ועוד אחד שכונה "מידראס".[1]
לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 עמד גורלם של בתי הכנסת של הקהילה במרכז מחלוקת בין המוסדות הנוצריים בעיר.[1] בית הכנסת הגדול נמכר במאי 1492 והועבר לכנסיית סנטה מריה דה לה פואנטה, שהסבה אותו לבית חולים. בית הכנסת של הטולדאנים נמסר למנזר סן אנטולין כדי לשמש בית חולים ומקום מגורים לנזירים קשישים, ואילו גורלם של בתי הכנסת לוס מאטוטס ומידראס נותר בלתי ידוע.[1]
ערים תאומות עריכה
הגדה לפסח עריכה
הגדה של פסח. רמ"ב. ואדי אלחגארה היא הגדה של פסח הראשונה שהודפסה. היא נדפסה בעיר גוודלחרה בספרד בשנת 1482. עותק יחידי נמצא בספרייה הלאומית בירושלים. ההגדה כוללת רק טקסט ואין בה לא ציורים ולא תווים.
קישורים חיצוניים עריכה
- הגדה מוואדי אל חגארה - תיאור ההגדה וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית
- קובץ:National Library IL logo.svg גוודלחרה (ספרד), דף שער בספרייה הלאומית
