עובד אדום הגתי
פעולות נוספות
עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי, דמות מקראית, היה מבני שבט לוי בתקופתו של דוד המלך. הוא מילא תפקידים שונים בבית המקדש, ובביתו שהה ארון הברית בדרכו לעיר דוד בירושלים.
שמו ומוצא משפחתו עריכה
השם "עובד" מצוי במקרא[1], אך השם "אדום" אינו מקובל בישראל, ואפשר שהוא רומז לקשר כלשהו שהיה לו לארץ אדום[2]. כינויו "הגִּתי" רומז כנראה למגוריו בעיר גת שביהודה[3], או גת רימון שבנחלת דן הצפונית[4]. על כל פנים, בשעת האירועים שנקשרו בשמו לא היה תושב גת[5]. יש מפרשים שקישרו בין "הגִּתי" לבין הגיתית, כלי נגינה ששימש בבית המקדש[6].
עובד אדום הוא צאצא של קורח, ממשפחות בני קהת משבט לוי[7]. שמות בניו: שְׁמַעְיָה הַבְּכוֹר, יְהוֹזָבָד, יוֹאָח, שָׂכָר, נְתַנְאֵל, עַמִּיאֵל, יִשָּׂשכָר ופְּעֻלְּתַי.
שהיית ארון הברית בביתו עריכה
כאשר העלה דוד המלך את ארון הברית מקריית יערים לעיר דוד, אירע אסון באמצע הטקס, כאשר עוזה (בכתיב אחר: עוזא), בנו של אבינדב ששמר על הארון עד כה בקרית יערים, נפטר לפתע, בעת שנגע בארון הברית. בעקבות האסון הבין דוד שאין זו שעת כושר מתאימה להעלאת הארון לעירו, והפנה אותו לתחנה זמנית בבית עובד אדום הגִּתי[8]. לא מפורש במקרא היכן היה ביתו, ומשתמע שהיה בירושלים או סמוך לה[9]. לאחר שלושה חודשים נודע לדוד ששרתה ברכה בבית עובד אדום, והחליט שהגיעה השעה להעלותו שוב לעיר דוד[10].
חז"ל מתארים את גינוני הכבוד שנהג עובד אדום בארון בשעה שהיה בביתו, שהיה מטאטא את הרצפה שלצידו[11], ומדליק נרות מדי בוקר וערב[12].
שכרו עריכה
בפסוק נאמר שעובד התברך על מעשיו: ”וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן יְהֹוָה בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהֹוָה אֶת עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כׇּל בֵּיתוֹ”. בחז"ל בתלמוד בבלי נאמר שהברכה שנתברך בה עובד אדום היא ריבוי צאצאיו
מאי היא ברכה שברכו אמר רב יהודה בר זבידא זו חמות וח' כלותיה שילדו ששה ששה בכרס אחד
שמונת בניו נמנו במקרא, וכן מקצת מנכדיו, ובסך הכל היו במשפחתו שישים ושניים "אנשי חיל בכח לעבודה" שהיו שוערים בבית המקדש[13].
על מדרש זה העירו מפרשים, שלכאורה קשה להסביר את הברכה כלידה טבעית שאירעה בעקבות שהיית הארון בבית עובד אדום, שכן הארון שהה שם שלושה חודשים בלבד. בחידושי הריטב"א ובשיטה מקובצת הובא בשם התלמוד הירושלמי, שהדבר אירע בדרך נס: הנשים ילדו בפרקי זמן קצרים ביותר, ועל ידי כך נולדו ששת הילדים לכל אחת מהן בתוך שלושת החודשים[14]: ”דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא הא כיצד טמאה שבעה וטהרה ז' וילדת טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום[א]” (תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה י"ב)
לעומת זאת, המהרש"ם כתב להוכיח ממעשה זה שאפשר שברכה שמימית תוקדם בזמן, מחמת מעשה טוב העתיד להיעשות לאחר מכן. לדבריו, אף אם העיבור קדם להבאת הארון לבית עובד אדום, ניתן לפרש שהברכה הוקדמה מפני שהיה גלוי לפני ה' שהארון עתיד להיות בביתו[15].
ברכה זו היוותה מופת ועדות לכך שהקשר עם ארון הברית כשלעצמו אינו גורם כל נזק, אלא יחסו של האדם, מצוותיו ועוונותיו, הם הקובעים האם נוכחותו לצד הארון תביא עליו את הברכה[16].
תפקידי עובד אדום ומשפחתו בבית המקדש עריכה
בשעת העלאת הארון מביתו לעיר דוד נמנה עובד אדום בין הלויים שהיו "שוערים" לארון, כלומר, משגיחים לבל יגע בו מי שאינו ראוי לכך, ו"משוררים" ומנגנים במהלך המסע[17]. לאחר שהוצב הארון במקומו בעיר דוד, באהל שבנה דוד לשם כך, היה עובד אדום מן הלויים שעמדו וניגנו שם בנבל ובכינור[18].
דוד המלך עסק בהכנות לבניין בית המקדש הראשון (שנבנה בפועל בימי בנו, שלמה המלך), ובכלל זה מינה את הכהנים והלויים לתפקידים השונים הנדרשים בו. בין השאר, מינה את עובד אדום ומשפחתו ל"שוערים" במקדש, כלומר, אחראים על שמירתו, פתיחת השערים והגפתם, וכדומה. נערכה הגרלה על חלוקת הגזרות במקדש, ועל פיה נקבע שעובד אדום ישמור על צידו הדרומי ועל "בית האסופים"[19]. משמעות המונח, כנראה, מחסן ובו רוכזו כלים שונים שהיו במקדש, או ש"אסופים" נגזר מלשון סף השער, כלומר, מבנה הצמוד לשער[20].
משפחה זו שמרה על תפקידה במשך מאות בשנים. כמאתיים שנה אחרי בניין בית המקדש הראשון, מסופר על כך שיואש מלך ישראל שדד את אוצרות המקדש: "כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עובד אדום"[21].
ביאורים עריכה
- ^ שהייתה כל אחת מהן יולדת שניים בכל חודש. כיצד? הייתה טמאה שבעה ימים, וטהורה שבעה ימים - ויולדת; טמאה שבעה ימים, וטהורה שבעה ימים - ויולדת. נמצא שישה עשר בכל חודש; לשלושה חודשים - הרי ארבעים ושמונה. הוא ואשתו - הרי חמישים וארבעה; ושמונת בניו - הרי שישים ושניים. זהו שנאמר: "שישים ושניים לעובד אדום"
הערות שוליים עריכה
- ^ כך נקרא סבו של דוד המלך. מגילת רות, פרק ד', פסוק כ"א
- ^ ראו 'דעת מקרא' לספר שמואל ב', פרק ו', פסוק י'. במקרא מצינו עוד לוי בשם "עובד אדום", בדברי הימים-א טז,לח, וייתכן שהיה עוד כהן בעל שם זהה, ראו דברי הימים-א טו,כד בפירוש 'דעת מקרא' בשם הגר"א.
- ^ פירוש רד"ק בשמואל שם.
- ^ פירוש 'דעת מקרא' שם.
- ^ ראו להלן, שארון הברית שהה בביתו כתחנה במסע מקרית יערים לירושלים.
- ^ רבי אברהם אבן עזרא בפירושו לספר תהלים, פרק ח' (ע"ע), פסוק א', בשם רבי משה. לדעת ראב"ע עצמו אין זה שם כלי, אלא הפרק נקרא "הגיתית" כי דוד המלך ייעד אותו לשירתם של עובד אדום הגִּתי ובניו, בתקופה בה שימש כמנגן במקדש (וראו:”לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר” (ספר תהלים, פרק פ"ד (ע"ע), פסוק א'), המתאים לקישור לעובד אדום, צאצאו של קורח).
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוקים א'–ד'
- ^ ספר שמואל ב', פרק ו',ספר דברי הימים א', פרק י"ג
- ^ הכתובים מציינים שעוזה מת כשהארון הגיע ל”גֹּרֶן נָכוֹן” (ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק ו'), או ”גֹּרֶן כִּידֹן” (ספר דברי הימים א', פרק י"ג, פסוק ט'), ומקומן אינו ידוע. אולם בתיאור העלאת ארון הברית בשנית, מבית עובד אדום לעיר דוד, נאמר שלאחר כל שישה צעדים שצעדו נושאי הארון נעצרה התהלוכה להקרבת קרבנות (ספר שמואל ב', פרק ו', פסוק י"ג), ומסתבר, אפוא, שהמקום היה קרוב מאוד לעיר דוד. בפירוש רש"י במסכת סוטה (דף לה עמוד ב ד"ה ולבסוף) מופיעה דעה לפיה "גורן נכון" הוא גורן ארוונה היבוסי בהר הבית, ומכאן שעוזה מת סמוך מאוד לעיר דוד, וממילא גם בית עובד אדום צריך להיות בסביבת הר הבית. יש משערים ש"גן עזא" המוזכר (בספר מלכים ב', פרק כ"א, פסוקים י"ח–כ"ו) כמקום קבורתם של המלכים מנשה ואמון, הוא "פרץ עוזא" (דעת מקרא, מלכים שם). השערה זו מניחה אף היא את קרבת המקום לירושלים, ראו דעת מקרא שם.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ו', ספר דברי הימים א', פרק י"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד ב'
- ^ במדבר רבה, פרשה ד', פסקה כ'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוקים ד'–ט'. מספר זה כלול במפקד הלויים שערך דוד בסוף ימיו (ספר דברי הימים א', פרק כ"ב, פסוקים א'–ג'), והיה זה לכל היותר שלושים ושלוש שנים לאחר ישיבת הארון בבית עובד אדום (ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק ה'). במפקד זה נמנו הלויים מגיל שלושים ומעלה, ומכאן שכל אלה נולדו סמוך מאוד לזמן שהיית הארון בביתו
- ^ חידושי הריטב"א ושיטה מקובצת לתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ג, עמוד ב', ד"ה "חמות ושמונה כלותיה"
- ^ ראו חשוקי חמד, כתובות צז ע"א, בשם שו"ת מהרש"ם, חלק ב, סימן לד. שם העיר המחבר שמדברי הירושלמי אין הכרח לראיה זו, מפני שלפי הירושלמי הלידות עצמן אירעו בדרך נס בתוך שלושת החודשים.
- ^ במדבר רבה פרשה ד, כ
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו. קיימת אי בהירות לגבי תפקידו המדויק בשעת המסע: הוא מוזכר גם כ"שוער" (פסוקים יח וכד) וגם כמנגן (פסוק כא). הפרשנים (המיוחס לרש"י ורד"ק בפסוק יח) כתבו שבשעת המסע היה מנגן, ונקרא "שוער" בגלל תפקידו הקודם בשמירת הארון, בביתו או אף לפני כן במשכן.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוק ה'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק ט"ו
- ^ ראו פירוש 'דעת מקרא' שם.
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ה, פסוק כ"ד. הפרשנות המקובלת היא שמדובר על אוצרות המקדש שנשמרו על ידו שם, ברם, לפי פירוש 'מצודת דוד' מדובר על שוד ביתו הפרטי של עובד אדום, שבו הופקדו כלים שונים שלא הועלו לאחר מכן עם ארון הברית.