Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

גן השקמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־10:57, 1 במרץ 2026 מאת imported>AutoMod (הסבה לתבנית (מאקו))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קובץ:Old Shikma in Ben Zvi road.jpg
עץ שקמה על אי תנועה בדרך בן צבי
גַּן הַשִּקְמִים

"הַיּוֹם הַשִּׁקְמִים נֶעֶלְמוּ וְאֵינָם -
רַק שֶׁלֶט אֶת שְׁמָם עוֹד מַזְכִּיר,
כַּמָּה צִפּוֹרִים וְסַפְסָל מְיֻתָּם
הַנִּצָּב בְּלִבָּה שֶׁל הָעִיר.

וּמוֹשֵׁךְ הוּא אֵלָיו, כְּשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד
וְנוֹשְׁרִים מִן הָעֵץ הֶעָלִים,
קַבְּצָן מִן הָרְחוֹב אוֹ הֵלֶךְ בּוֹדֵד
אוֹ זוּג צְעִירִים אוֹהֲבִים"

הבית האחרון של השיר

"גן השקמים" הוא שיר מ-1954 שכתב יצחק יצחקי והלחין יוחנן זראי. השיר עוסק בראשית ימיה של העיר תל אביב באופן נוסטלגי, ומתאר את הגעגועים לתקופה שבה היא הייתה יישוב קטן עם בתים בודדים בחולות, ואת הפיכתה לכרך סואן, שבו גורדי שחקים, כבישים וחנויות.

היסטוריה עריכה

השיר נכתב ללהקת פיקוד מרכז במסגרת העלאת מחזמר שהוגדר הומוריסטי בעל מוסר השכל, ונכתב על ידי הסופר משה שמיר[1]. השיר עצמו, נכתב על ידי יצחק יצחקי שהיה קצין חינוך של הפיקוד, ומתאר את השקמים שבין גן מאיר לבית ז'בוטינסקי ברח' קינג ג'ורג' בתל אביב[2].

תוכן השיר עריכה

השקמים בשיר מהווים משל לשינוי שחל בתל אביב: בתחילה, "היה היו כאן פעם שקמים... ויש לפעמים נערכו ישיבות מתחת שקמים אז בצל", אחר כך "נשכחו השקמים והלבין אז ראשם מאבק", ולבסוף "השקמים נעלמו ואינם, רק שלט את שמם עוד מזכיר".

הכל כאן נבנה בקצבו של הדור, חנויות ובתי שחקים: שורה זו מעלה את השאלה מה היו אותם "בתי שחקים": מגדל שלום בן 30 הקומות הוקם רק ב-1965, בית אל על בן 13 הקומות הוקם רק ב-1963, ובניין המגורים בן 8-9 הקומות ברחוב בן יהודה - רק ב-1958[3][4] .
ככל הנראה היו כבר בזמן חיבור השיר (1954) בתי מגורים בני 6 קומות שבקנה המידה של תל אביב דאז נחשבו בעיני המחבר כ-"בתי שחקים".

מבצעים עריכה

את השיר ביצעה לראשונה להקת פיקוד המרכז בתוכניתה "כ"ף קו"ף אחד" שהועלתה ב-1954, בעת שיצחקי היה קצין החינוך הפיקודי וזראי היה המנהל המוזיקלי שלה. הלהקה לא הקליטה את השיר. רק לאחר 4 שנים הוקלט השיר בביצועה של רעייתו דאז, ריקה זראי, והוא המזוהה עמו ביותר. מאוחר יותר חידשו את השיר אמנים רבים נוספים, ובאקו"ם רשומים 104 ביצועים שונים ובהם של אריק סיני, ירדנה ארזי, הכל עובר חביבי, יזהר כהן,וביצוע משותף של מיקי קם ונתן דטנר[1].

אזכורים עריכה

השיר זכה לאזכור בשירו של יהונתן גפן, "יכול להיות שזה נגמר" בבית הראשון: ”תל אביב הקטנה, חולות אדומים, ביאליק אחד. שני עצים שיקמים, אנשים יפים מלאים חלומות”.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 עפר גביש-אירועי זמר, גן השקמים, סיפורי שיר, באתר עפר גביש - אירועי זמר
  2. ^ היו כמה ריכוזי שקמים בתל אביב. האישור שכוונת המחבר הייתה לשקמים שבמקום הזה, נאמר על ידי יצחקי ליואל רפל, שהיה בתקופה ההיא עוזרו של איצ'ה גולן, קצין החינוך של הנח"ל.
  3. ^ אילן לוקאץ', סיפורו של מגדל המגורים הראשון בארץ, באתר מאקו, 7 במאי 2014
  4. ^ וילה פניאל/ בניין הסופרמרקט הראשון, תל אביב.פדיה.