מקראת הזהב
פעולות נוספות
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |
| דף מתוך כתב-יד מאויר של "מקראת הזהב" | |
| דף מתוך כתב-יד מאויר של "מקראת הזהב" | |
| קישורים חיצוניים | |
|---|---|
| מסת"ב | {{#property:P212}} |
| הספרייה הלאומית | {{#property:P3959}} |
מקראת הזהב או אגדת זהב (Legenda aurea או Leggenda aurea, בהתאם) הוא שם אוסף מעשיות הגיוגרפי על חיי הקדושים של הכנסייה הקתולית. את הספר חיבר וערך הארכיבישוף של ג'נובה, יעקובוס דה ווֹראג'ינֶה (אנ') (Jacobus de Voragine; 1230-1298), בשנת 1265 בקירוב, והוא זכה לתפוצה נרחבת בשלהי ימי הביניים.
הספר דן בהסבר שמותיהם של הקדושים, תולדות חייהם, הניסים והגבורות שביצעו במשך חייהם, מותם, תיאור המרטיריום של אלו שהוצאו להורג, והניסים שהם או שרידיהם ביצעו לאחר מותם. במקור נכללו בו 177 פרקים המסודרים לפי לוח השנה, ובו נקרא כל יום בלוח השנה על שמו של קדוש, ותוכנם סיפורי קדושים מעונים, ועיונים במשמעות דינים נוצריים שונים.
הספר כתוב בשפה לטינית פשוטה ויחסית קלה להבנה, תוכנו הרפתקני ומלהיב, וצורת הכתיבה מושכת. מסיבות אלו, הספר הפך לרב-מכר לאורך ימי הביניים ואף לאחריו. יש הסבורים שתפוצתו הייתה אף גדולה מתפוצת התנ"ך באותה תקופה. במשך הזמן הורחב הספר בסיפורי קדושים נוספים, תורגם לשפות רבות, ועם המצאת הדפוס הודפס במהרה במהדורות רבות.
הספר אומנם מושך לקריאה עקב סיפורי המעשים וההרפתקאות, אך מאידך גיסא, ההסברים לשמות הקדושים ולמעשיהם לא תמיד מתיישבים עם הידוע עליהם במחקר. לדוגמה, הוא מפרש את שמה של קתרינה הקדושה כמורכב משתי מילים catha שפירושו "הכל" ו-ruine שפירושו "הריסות", כי קדושתה של קתרינה מסוגלת להרוס את כל ארמונותיו של השטן. להסבר זה אין כמובן שום קשר עם המציאות. רוב התיאורים ההיסטוריים אינם נסמכים על מקורות מהימנים כלשהם, ולגבי חלק מהקדושים, אין שום הוכחה שאכן היו קיימים. רק במאה ה-16 הכירו כי אין לספר זה ערך היסטורי רב, ושהוא בעיקר ספר אגדות.
למרות זאת, לספר יש חשיבות גדולה עקב השפעתו העצומה על תולדות האמנות וחקר הקדושים וכן בתחום חוקרי ספרות ימי הביניים. לדוגמה, פרסקות וציורים רבים של ימי הביניים מתארים אירועים שלולא מקראת הזהב לא ניתן היה לדעת מה מתואר בהם, ומי הקדושים המופיעים בהם. לדוגמה, בעקבות הספר אנו יודעים שקדושה המחזיקה גלגל שיניים (לעיתים שבור) בידיה היא קתרינה הקדושה. המחבר שאב את מקורותיו מסופרים אחרים של ימי הביניים שכתבו תולדות קדושים ומרטירים, מהמיתולוגיה היוונית (למשל, הוא מתאר את יהודה איש קריות כרוצח אביו ונושא את אמו לאישה - כמו אדיפוס) וגם מדמיונו הפורה.
שמו הלטיני של הספר הוא Legenda aurea. אפשר לתרגם את המילה Legenda הן כ"מקראה" והן כ"אגדה". אומנם במקורות מסוימים מתורגם בטעות שמו של הספר ל"אגדת הזהב", אך במקרה הזה התרגום הנכון הוא "מקראה" היות שהספר עסק, בעיני הקוראים של ימי הביניים, באירועים אמיתיים שאכן התרחשו וחובה להכירם, ולא בסיפורי אגדות שנועדו רק לשעשע.
גלריה עריכה
-
פרט מפרסקו מהמאה ה-15 המציג את הארכיבישוף יעקובוס דה וורג'ינה אוחז את ספרו "מקראת זהב", לצד סצנת צליבת ישו
-
דף מתוך כתב-יד מאוייר של "מקראת הזהב", ונציה, 1499
-
דף מתוך כתב-יד מאוייר של "אגדת הזהב", פדובה, 1490-1485 בקירוב
-
דף מתוך כתב-יד מאוייר של "אגדת הזהב" בגרמנית, 1513
.jpg){kind=link}
תרגום לעברית עריכה
- קטעים מתוך Legenda Aurea (אגדת הזהב), הוצאת האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ט
קישורים חיצוניים עריכה
- מקראת הזהב – בתרגום לאנגלית
- מידע על Legenda aurea בקטלוג הספרייה הלאומית