Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

לזלי נייטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־10:47, 3 בדצמבר 2025 מאת imported>Sapper-bot (תיקון עיצוב טווחי שנים בתבניות אישיות ספורט)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
לזלי נייטון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 במרץ 1884
צ'רץ' גרסלי שבדרבישייר, אנגליה
פטירה 10 במאי 1959 (בגיל 75)
שם מלא אלברט לזלי נייטון
קבוצות כמאמן
1912
1919–1925
1925–1928
1928–1933
1933–1939
1945–1948 		האדרספילד טאון
ארסנל
בורנמות'
ברמינגהאם סיטי
צ'לסי
שרוסברי טאון

אלברט לזלי נייטון (אנגלית: Albert Leslie Knighton;‏ 15 במרץ 1884, צ'רץ' גרסלי, דרבישייר - 10 במאי 1959, לונדון) היה מאמן כדורגל אנגלי.

קריירת המשחק של נייטון נקטעה במהירות בגלל פציעה, והוא החל לעסוק באימון. בתחילת דרכו הוא היה עוזר מאמן במנצ'סטר סיטי (1909–1912) והאדרספילד טאון (1912–1919), שם שימש גם כמאמן בפועל לתקופה קצרה ב-1912. ב-1919 התמנה נייטון למאמן-מזכיר בארסנל, זמן קצר לאחר שהמועדון העפיל לליגה הראשונה.

נייטון אימן את ארסנל במשך שש שנים, ובמהלכן המועדון סיים תמיד במרכז הטבלה כאשר המיקום הטוב ביותר היה התשיעי בעונת 1920/1921. תחת הדרכתו של נייטון המועדון לא זכה להצלחה גם בגביע ה-FA - כאשר רק בעונת 1921/1922 המועדון עובר את השלב השני של הטורניר ומודח במשחק החוזר של רבע הגמר נגד פרסטון נורת' אנד.

נייטון לא הסתדר עם הנרי נוריס, יושב-ראש ארסנל; נוריס הגביל את ההוצאה על העברת שחקן לארסנל לסכום של אלף לירות שטרלינג, וסירב להחתים שחקנים שגובהם פחות מ-1.72 מטר ומשקלם פחות מ-11 אבנים (יחידת מידה במערכת היחידות הבריטית השווה ל-6.35 ק"ג). כאשר נייטון החתים את יו מופאט מוורקינגטון שגובהו היה 1.52 מטר נוריס זעם על כך, עקף את סמכותו של נייטון והעביר את השחקן ללוטון טאון לפני שהספיק לשחק במדי ארסנל בליגה. על מנת לעקוף את הכללים שנקבעו על ידי נוריס נייטון נאלץ להתנהג בערמומיות כדי להעביר לארסנל מספר שחקנים יוצאי דופן, כגון השחקנים החובבנים רג' בורהאם וג'ימי פטרסון. פטרסון היה חתנו של רופא ארסנל, והוא שיחק במדי ארסנל בכ-80 משחקים.

למרות התערבותו של נוריס נייטון הצליח להפעיל מערכת גילוי כישרונות לא רשמית בעזרת חבריו ועמיתיו לשעבר מצפון אנגליה, והצליח להחתים מספר שחקנים חשובים עבור ארסנל; בין השחקנים הללו ניתן למנות את בוב ג'ון, ג'ימי בריין ואלף בייקר, שמילאו תפקיד חשוב בתקופה הפריחה של ארסנל בתחילת שנות ה-30. אולם, נייטון מעולם לא הצליח לבנות הרכב מספיק טוב ורמת המשחק של ארסנל הלכה וירדה לקראת סוף תקופתו במועדון; בעונת 1923/1924 סיים המועדון במקום ה-19, ובעונה שלאחר מכן במקום ה-20.

נייטון היה מעורב באחד המקרים המתועדים הראשונים של סמים בספורט בעונתו האחרונה בארסנל; לפני משחק הסיבוב הראשון בגביע ה-FA שנערך ב-1925 נגד וסטהאם יונייטד הוא נתן לשחקניו חפצים שתוארו כ"גלולות כסופות קטנות", שניתנו לו על ידי רופא מרחוב הארלי שאהד את ארסנל; למרות שהגלולות לא הגבירו את כוחם של השחקנים, הן כן הגבירו את תחושת הכעס שלהם. המשחק הסתיים בתיקו 0 - 0, ולפני המשחק החוזר השחקנים התמרדו וסירבו לקחת את הגלולות; המשחק החוזר השני הסתיים בהפסד של ארסנל בתוצאה 0 - 1, לאחר שהמשחק החוזר הראשון הסתיים גם כן בתיקו. פעילותו של נייטון, שהייתה חוקית למהדרין לפי חוקי אותה תקופה, לא הייתה ידועה לציבור עד שהוא ציין אותה בזכרונותיו.

נוריס פיטר את נייטון בקיץ 1925 ומינה במקומו את הרברט צ'פמן. מאוחר יותר נייטון טען שנוריס פיטר אותו כדי להימנע מתשלום בונוס בשיעור של כ-4,000 לירות שטרלינג שהגיע לנייטון על משחק ראווה שניהל. נוריס הכחיש זאת והזכיר את התוצאות הגרועות של ארסנל באותה עונה (מקום 20 בליגה והדחה בסיבוב הראשון של גביע ה-FA), אך מאוחר יותר התחרט על כך והצהיר כי הייתה זו הטעות היחידה בקריירה שלו. בצוואתו הוא הוריש לנייטון 100 לירות שטרלינג.

לאחר שנייטון עזב את ארסנל הוא אימן את בורנמות' (1925–1928), ברמינגהאם (1928–1933), אותו הוביל לגמר גביע ה-FA ב-1931, צ'לסי (1933–1939 ושרוסברי טאון (1945–1948), זמן קצר לפני ששרוסברי נבחר להצטרף לפוטבול ליג. נייטון פרש מאימון בגלל בריאותו הלקויה ועבר להתגורר בבורנמות'. הוא לקח על עצמו תפקיד פחות מלחיץ של מזכיר מועדון גולף, כאשר במקביל לכך הוא כותב את האוטוביוגרפיה שלו - "Behind the Scenes in Big Football".

לקריאה נוספת עריכה

  • מרטין טיילר ופיל סואר, The Official Illustrated History of Arsenal (עמודים 41 - 43, 46), המלין, 2005 (ISBN 0-600613-44-5)

קישורים חיצוניים עריכה


מאמני ארסנל
הוליס (1894–1897) • מיטשל (1897–1898) • אלקוט (1898–1899) • ברדשו (1899–1904) • קלסו (1904–1908) • מורל (1908–1915) • מק'יואן (1915–1919) • נייטון (1919–1925) • צ'פמן (1925–1934) • שו (1934) • אליסון (1934–1947) • ויטאקר (1947–1956) • קרייסטון (1956–1958) • סווינדין (1958–1962) • רייט (1962–1966) • מיי (1966–1976) • ניל (1976–1983) • האו (1983–1986) • ברטנשו (1986) • גרהאם (1986–1995) • יוסטון (1995) • ריוק (1995–1996) • יוסטון (1996) • רייס (1996) • ונגר (1996–2018) • אמרי (2018–2019) • יונגברי (2019) • ארטטה (2019–)
מאמני צ'לסי
רוברטסון (1905—1906) • לואיס (1906—1906) • קאלדרהד (1907—1933) • נייטון (1933—1939) • בירל (1939—1952) • דרייק (1952—1961) • דוקרטי (1961—1967) • סקסטון (1967—1974) • סוארט (1975) • מקרידי (1975—1977) • שליטו (1977—1978) • בלנצ'פלאואר (1978—1979) • הרסט (1979—1981) • גולד (1981) • ניל (1981—1985) • הולינס (1985—1988) • קמפבל (1988—1991) • פורטרפילד (1991—1993) • וב (1993) • הודל (1993—1996) • חוליט (1996—1998) • ג'אנלוקה ויאלי (1998—2000) • ריקס (2000) • ראניירי (2000—2004) • מוריניו (2004—2007) • גרנט (2007—2008) • סקולארי (2008—2009) • וילקינס (2009) • הידינק (2009) • אנצ'לוטי (2009—2011) • וילאש בואש (2011—2012) • די מטאו (2012) • בניטס (2012—2013) • מוריניו (2013—2015) • הידינק (2015—2016) • קונטה (2016—2018) • סארי (2018—2019) • למפארד (2019—2021) • טוכל (2021—2022) • פוטר (2022—2023) • למפארד (2023) • פוצ'טינו (2023—2024) • מרסקה (2024–2026) • רוסניור (2026–)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=לזלי_נייטון&oldid=211821"