Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

אבינעם ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
גרסה מ־08:13, 12 במאי 2026 מאת imported>אלעדב. (הגהה, הסרת קישורים עודפים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
אבינעם ילין
קובץ:אבינועם.jpg
שלט רחוב על שם אבינועם ילין בירושלים
קובץ:Avinoam Yellin garden.jpg
גן אבינעם ילין

אבינעם יֶלין (2 במרץ 1900, תר"ס – 22 באוקטובר 1937, תרצ"ח), ילדם השישי של איטה ודוד ילין, היה מחנך ומזרחן, איש ירושלים, מומחה לערבית וחוקר בספרות ישראל.

ביוגרפיה עריכה

יליד ירושלים, למד בגן הילדים העברי הראשון בירושלים (של לשכת בני ברית) ובבית הספר למל. בשנים 1917–1918 שהה יחד עם משפחתו בגלות בדמשק. בתקופה זו למד ערבית. בן 20 נשלח לאנגליה, ללימודים באוניברסיטת קיימברידג', ושם למד שפות שמיות וחינוך והוסמך בשנת 1923 לאחר שכתב עבודה על השירה בערבית שנכתבה על ידי יהודים. בתקופה זו גם תרגם לעברית את "ספר אחיקר החכם", שיצא לאור ב-1923 ושוב חודש אחרי מותו. ב-1925 חזר לארץ ישראל, ומונה על ידי המנדט הבריטי למפקח הכללי על החינוך העברי בארץ ישראל. בתוך כך עסק גם בהוראה באופן פעיל, בעיקר בהוראת עברית וערבית וחיבר ספרי לימוד להוראת הלשון העברית והשפה הערבית, היה חבר בוועד הלשון העברית. בנוסף חקר כתבים מגניזת קהיר וכתבי יד של ספרים יהודים עתיקים.

אשתו עלזה הייתה בתו של אלעזר הלוי גרינהוט ממשפחת ריבלין, בוגרת אחד המחזורים הראשונים של בית הספר לאחיות של "הדסה".

בתקופת המרד הערבי הגדול נורה על ידי ערבים סמוך למשרדו, משרד מחלקת החינוך של ממשל ישראל, על הר ציון, ב-21 באוקטובר 1937, ונפטר מפצעיו למחרת. אמו, איטה ילין הספידה אותו: "אבינעם בני יקירי, נפלת חלל בירושלים עירך. קראוך לאמריקה להיות פרופסור בפילדלפיה, הריצו טלגרמות אחריך – אך אתה בחרת בירושלים ונפלת בה קרבן. עפרך קדוש, בני אבינועם, ואתה קדוש לה'."[1]

על שמו נקראו רחובות בירושלים[2] ופתח תקווה, וכן מלגת לימודים של המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין.

ב-1938 ניטע בשטח מכללת דוד ילין, "גן אבינעם" לזכרו. בתחילה כגן בוטני ולאחר מכן כגן לימודי.

כתביו עריכה

  • תרגום מסורית, לפי מספר כתבי יד, של ספר אחיקר החכם
  • אוסף כתבי הגניזה אשר בבית עקד הספרים הלאומי בירושלים, קריית ספר, תרפ"ה
  • ספרי יסוד בלימוד לשון עברית בראשם הספר הבסיסי הפופולרי שער לשוננו שהיה מאויר בידי נחום גוטמן ושימש דורות של תלמידים וספרי לשון רבים בהם "כיצד אנקד", "כיצד נוטים פעלים", "כיצד נוטים שמות" ועוד
  • ספרי יסוד בלימוד הלשון הערבית לדוברי עברית כגון "להוראת השפה הערבית בבית הספר התיכוני העברי" ו"ליקוטי קריאה בלשון הערבית לתלמידי בתי הספר וללומדים מעצמם"

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|אבינעם ילין]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דבר לילדים, אבינעם ילין ד, חוברת 5, 1937, עמ' 8
  2. ^ שמות רחובות בירושלים, באתר עיריית ירושלים
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=אבינעם_ילין&oldid=206852"