Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

פרץ-דרור בנאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־00:42, 19 בפברואר 2026 מאת imported>Ziv ((GR) File:Flag of Syria (1932–1958, 1961–1963).svgFile:Flag of Syria (1930–1958, 1961–1963).svg → The file was renamed on Commons, but the filename was not changed in the language versions because Delinker did not perform this task. (c:c:GR))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פרץ-דרור בנאי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 19 בפברואר 1947 (גיל: 79)
קמישלי, סוריה קובץ:Flag of Syria (1930–1958, 1961–1963).svg
מדינה ישראל ישראלישראל
ידוע בשל ממקימי איגוד כללי של סופרים בישראל
עיסוק משורר
מתרגם
מידען
פרסים והוקרה פרס היצירה על שם לוי אשכול

פרץ-דרור בנאי (נולד ב-19 בפברואר 1947) הוא משורר ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה עריכה

נולד בעיר קמישלי שבצפון סוריה, והתחנך בבית ספר פרוטסטנטי בחלב. בילדותו סבל מעוני ותנאים קשים, שלימים באו לידי ביטוי בשיריו, וכבר בגיל 13 החל לעזור לפרנסת משפחתו. ב-1962 עלה עם משפחתו לישראל, והתיישב איתם בכפר סבא. במשך כשנה היה סגן מנהל מחלקת ספקים בתנועת המושבים. ממקימי איגוד כללי של סופרים בישראל, ובשלב מסוים יושב ראש הוועדה המקצועית בו. בנוסף, הוא עבד במשך שנים בתעשיית ליטוש היהלומים.

שיריו הראשונים פורסמו בין השאר בכתבי העת עכשיו, סימן קריאה, מאזניים עיתון 77 ובמוספי הספרות של עיתונים חשובים כידיעות אחרונות, מעריב והארץ. הוא זכה פעמיים בפרס היצירה על שם לוי אשכול, וכן בעוד מספר פרסים. רבים משיריו נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, ואחדים תורגמו לעשרות שפות, בהן אנגלית, צרפתית, יידיש, סינית וטורקית, ולקחו חלק באנתולוגיות של שירה עברית. שהופצו ברחבי העולם.

שירתו בעיקרה רגשית ואופטימית. כלולה בה ילדותו בסוריה, החיים במעברה ובבית הוריו הצנוע, הרהוריו על חייו הנוכחיים ואהבה לעירו כפר סבא. סיטואציות טריוויאליות לכאורה ("שלט כחול שמימי/ מניף גלידות שטראוס באוויר...") ומקשרן לרגשות עמוקים יותר ("... ואת הלב מניף חיוך ארצי/ אשר נחפז ומתרחק").

כיום הוא מידען וספרן עיון בספריית המרכז הקהילתי על שם זאב גלר בכפר סבא ובספרייה העירונית יד לבנים בה.

חלק משיריו של בנאי זכו גם ללחן וביצוע. הזמרת חני דינור כללה באלבומה "עד קצה הבהירות" (1998) שישה שירים שכתב בנאי. פבלו רוזנברג הקליט שלושה משיריו של בנאי: "אל תבכי", שנכתב במשותף על ידי רוזנברג ובנאי (מופיע באלבום "בין ערביים"), "שני", שכתב מחמוד דרוויש ובנאי תרגם (מופיע באלבום "כל יום יותר") ו"פרצת לי את הלב" (מתוך האלבום "העולם שלנו"). רמי קלינשטיין כלל באלבומו "תגיד את זה" את שירו של בנאי "שלג".

לפרץ ארבעה ילדים ונכדים.

ספריו עריכה

  • 1 בשביל 3, 3 בשביל 1 / עם רוני סומק ואלי בכר, (תל אביב : עכשיו, 1980)
  • חמצן : שירים (תל אביב : סתוית בשיתוף עכשיו, תש"ם 1980)
  • יפעת ולא משהו אחר (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ב 1982)
  • קשת וכידון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ה 1985)
  • שאון ימים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1985)
  • בדים : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1987)
  • בעבור חיי : קשרים באויר, סעיף האהבה (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ח 1988)
  • משנת אריות (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"א 1991)
  • שירים מאותו הים - מחברות הזמן האבוד (תל אביב : ביתן, תשנ"ב 1992)
  • טורקיז : מבחר [שירים] 1973–1993 (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ד 1994)
  • שנות ה-90 בעיקר : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ו 1996)
  • נגיעות שפרחו בענן : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ח 1997)
  • גבול אחרון ליפי : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ט 1999)
  • מחברות קליפורניה (רעננה : אבן חושן, תשס"ד 2004)
  • אפיקי ים (תל אביב: קשב לשירה, תשס"ז 2007)
  • שישים מתחת לאפס (תל אביב: קשב לשירה, 2008)

תרגומים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה