Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

נחל פרצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:13, 30 ביולי 2025 מאת imported>דג קטן (הוספת קישור למישור עמיעז)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תבנית {{נהר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

קובץ:NPratzim ST 04.jpg
פתח הארובה של מערת הקמח הנפתח למישור עמיעז. ניתן לראות את הערוץ בו ממוקמת המערה הנמצא מתחת למישור. פתחה השני של המערה נמצא בתור ערוץ נחל פרצים.

נַחַל פְּרָצִים הוא נחל אכזב בדרום מדבר יהודה. מקורו של נחל פרצים במישור עמיעז אותו הוא מנקז, הוא זורם לכיוון צפון-מזרח, אורכו 5.5 ק"מ, בסופו הוא מצטרף לאגן ההיקוות של נחל חימר ונחל זוהר ונשפך לעמק זוהר ולים המלח מצפון להר סדום. נקיק הנחל מגיע לעומק של כ-50 מטר ורוחבו מטרים אחדים.

חוואר הלשון עריכה

נחל פרצים וערוציו מתחתרים לכל אורכם בתוך סלעי תצורת הלשון (הנקראת גם "חוואר הלשון", אף כי הסלע אינו חוואר).

התצורה מורכבת מורוות (שכבות של סלעי משקע) שנוצרו בימת הלשון. בעונות החורף שקעו בימה חרסיות וחומרי סחף שנשטפו לימה על ידי מערכת נחלים ויצרו את השכבות הכהות. בעונת הקיץ עלתה מליחות המים ונוצרו השכבות הבהירות משקיעה של ארגוניט.

הקמטים בשכבות הלשון נוצרו כתוצאה מרעידות אדמה, שעירבלו את שכבות הבוץ בהם שקעו שכבות חרסית וארגוניט צעירות שלא הספיקו להתגבש לגמרי. בדרך זו נוצרו הקימוטים המאפיינים את שכבות הלשון בנחל[1].

מערת הקמח עריכה

בערוצו של הנחל נמצאת מערת הקמח, הקרויה על שם האבקה הלבנה הנוצרת משחיקת סלעי תצורת הלשון הדומה לקמח. למערה שני פתחים, האחד בערוץ הנחל והשני, מעין ארובה היוצאת למישור עמיעז. בשנת 2005 עקב התמוטטות שאירעה ביציאה מן המערה, המערה נסגרה למטיילים, והוצב שלט בכניסה המזהיר את המבקשים שלא להיכנס מפני סיכון חיים. לאחר מספר שנים התמוטט חלק נוסף מתקרת המערה, וכמעט שאינה קיימת עוד[2].

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


קובץ:Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.