Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

בייב רות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־05:42, 5 בינואר 2026 מאת imported>Abuasomgu
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
בייב רות'
Babe Ruth
לידה בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
פטירה ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
מספר 3
היכל התהילה נבחר בשנת 1936
קבוצות כשחקן
1914–1919
1920–1934
1935
בוסטון רד סוקס
ניו יורק יאנקיז
בוסטון ברייבס
הישגים כשחקן
2 השתתפויות במשחק האולסטאר (1933, 1934)
6 זכיות בוורלד סיריס (1915, 1916, 1918, 1923, 1927, 1928, 1932)
זכייה בתואר ה-MVP של העונה (1923)
זכייה בתואר מלך החבטות (1924)
12 זכיות בתואר מלך ההום ראנס (1918–1921, 1923, 1924, 1926–1931)
קובץ:Babe Ruth pitching.jpg
רות' מגיש במדי הבוסטון רד סוקס ב-1914

ג'ורג' הרמן רות' ג'וניור (אנגלית: .George Herman Ruth Jr;‏ 6 בפברואר 189516 באוגוסט 1948), הידוע בכינויו: "Babe",‏ "The Bambino" ו-"The Sultan of Swat", היה שחקן בייסבול אמריקאי ששיחק בליגת ה-MLB בין השנים 1914–1935. על פי דירוגים רבים נחשב רות' כשחקן הבייסבול הטוב בהיסטוריה.[1][2] מספר חבטות ההום ראן יחד עם אישיותו הכריזמטית האדירו את תדמיתו על רקע שנות העשרים הסוערות. רות' היה השחקן הראשון ב-MLB שהשיג 60 חבטות הום ראן בעונת משחקים אחת (1927), שיא אשר החזיק מעמד לאורך 34 שנים, עד שנשבר בשנת 1961 על ידי רוג'ר מאריס. במשך כל שנותיו כשחקן מקצועי הכה רות' 714 הום ראן, שיא שעמד משך 39 שנה, עד שנשבר על ידי האנק ארון בשנת 1974. שלא כמו רבים מן החובטים רבי העוצמה, לרות' היה גם ממוצע מרשים בחבטות מוצלחות: 34.2% בסה"כ. הממוצע העשירי בטיבו בהיסטוריה של הבייסבול.

קריירה עריכה

רות' החל את הקריירה המקצוענית שלו בקבוצת בוסטון רד סוקס בה שיחק כפיצ'ר (מגיש) בין 1914 ל-1919, רות' היה המגיש המצטיין של הקבוצה והוביל אותה לזכייה בוורלד סיריס ב-1916, במקביל להצלחה שלו כמגיש, החל להתבלט גם כישרונו כחובט, תקופה זו הייתה תקופה של שיפור בחומרים מהם היו עשויים כדור המשחק והמחבט, ורות' ניצל זאת היטב, ב-1919 הוא שבר לראשונה את שיא חבטות ההום ראנס בעונה והעמיד אותו על 29.

בסוף 1919 עבר רות' לניו יורק יאנקיז בעסקה שנויה במחלוקת, לפי הנרטיב הפופואלרי כספי העסקה שימשו את בעלי הרד סוקס למימון הצגה בברודוויי. המעבר של רות' ליאנקיז הביא להתפתחות אחת היריבויות הגדולות ביותר בספורט האמריקאי, בין הרד סוקס ליאנקיז. כמו כן, החלה בבוסטון תקופת בצורת ממושכת של 86 שנה ללא זכייה בתארים, אשר כונתה בשם "קללת הבמבינו".

ביאנקיז הפך רות' ממגיש לחובט פותח וכבר בעונתו הראשונה בניו יורק חבט ל-54 הום ראנס, ושנה לאחר מכן, ב-1921 כבר השיג 59, ועלה למקום הראשון בטבלת החובטים, בעונתו השמינית בלבד בליגה. הוא הוביל את היאנקיז לזכייה ב-4 וורלד סיריס, כולל ב-1923, בה זכה גם לתואר ה-MVP.

בשנת 1936 היה רות' לאחד השחקנים הראשונים אשר שמם נחקק בהיכל התהילה הלאומי של הבייסבול. בשנת 1969 הוא נבחר לשחקן הבייסבול הגדול בכל הזמנים, בהצבעה שנערכה לכבוד 100 שנה לבייסבול המקצועי. ב-1999 נערך סקר של ESPN שבחר את הספורטאי הגדול ביותר במאה ה-20, רות' נבחר במקום השני לאחר מייקל ג'ורדן.[3]

מעבר להישגיו המקצועיים, רות' שינה את פני הבייסבול המקצועי בארצות הברית. בזכות משחקו, עלתה בשנות ה-20 הפופולריות של המשחק בצורה חדה. אף אופיו של המשחק ראה שינוי הודות לתוצאות הגבוהות שהושגו לראשונה בזכות הצטיינותו במשחק.

מחוץ לשדה המשחק רות' נודע בתרומותיו הנדיבות למפעלי צדקה לצד אורח חייו הנהנתי, אשר אפיין את שנות ה-20 בארצות הברית, בטרם פרוץ השפל הגדול. רות' הפך למושא הערצה בארצות הברית ואף שהלך לעולמו לפני שמונה עשורים שמו עדיין נישא בפי רבים מחובבי הספורט בארצות הברית. בעקבות ביקורו ביפן בשנת 1934, שם שיחק במשחק ראווה של כוכבי הליגה, נדבקה אף מדינה זו בקדחת הבייסבול, משחק הממשיך למשוך המונים ביפן עד היום.

ב-1942 שיחק בסרט גאוות היאנקים את תפקיד עצמו לצידו של גרי קופר שגילם את דמותו של שחקן הבייסבול האגדי לו גריג. בנובמבר 2018 העניק לו הנשיא דונלד טראמפ את מדליית החירות הנשיאותית.

חיים אישיים עריכה

הוריו קת'רין שאמברגר וג'ורג' הרמן רות, היו ילידי ארצות הברית ממוצא גרמני.

רות' נישא פעמיים, עם אשתו הראשונה הלן וודפורד אימץ בת בשם דורותי (1921-1989), אשר הייתה למעשה בתו הביולוגית שנולדה מרומן עם חואניטה ג'נינגס-גרינאנדץ. הוא גם אימץ את ג'וליה (1916-2019) בתה של אשתו השנייה קלייר מריט.

בתו דורותי הוציאה ספר ביוגרפי על אביה בשם "אבי, הבייב" בשנת 1988.

נפטר ב-16 באוגוסט 1948 בגיל 53. הוא מת ממחלת הסרטן, ככל הנראה ממחלת הסרטן האף והגרון (Nasopharyngeal carcinoma), סוג נדיר של סרטן ראש-צוואר. במהלך חייו, רות' היה מעשן כבד, מה שעשוי היה לתרום להתפתחות המחלה .

במהלך טיפולי המחלה, רות' היה בין הראשונים שקיבלו טיפול כימותרפי בשילוב עם קרינה, מה שהפך אותו לדמות מופת בתחום הרפואה. למרות הטיפולים, מצבו הידרדר והוא מת בשנת 1948.

מותו של רות' הותיר חותם עמוק על עולם הספורט והרפואה, ומורשתו נמשכת עד היום.


קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה